לרגל חגיגות ה-120 לקרן קימת לישראל, קק"ל ו"ישראל היום" משיקים את תחרות "העץ הלאומי" ומזמינים אתכם לבחור את העץ של המדינה.
ב-120 השנים האחרונות נטעה קק"ל כ-250 מיליון עצים ברחבי המדינה, שהפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי - כולם יפים, כולם חכמים, אבל רק אחד זוכה.
אלו העצים שעברו את הסינון הקפדני מתוך רשימת עשרות עצים והגיעו אל הגמר הגדול:
עץ הדקל: בגלל הוותק, הסוכה והפירות
אני עץ מקומי עתיק יומין, שנמצא בארץ ישראל עוד מלפני תקופת בית ראשון. אני אוהב לגדול באזורים חמימים למדי, לדוגמה - באזור הערבה ובבקעת הירדן. אני מיוחד ושימושי להפליא: בעלים שלי תוכלו להשתמש כגג לסוכה, את הפירות שלי אתם אוכלים להנאתכם או מכינים מהם דבש ויין, והגזע שלי משמש לבניין וקירוי. כולם מכירים אותי כאחד משבעת המינים. את המטעים שלי תמצאו מבקעת כנרות שבצפון ועד לדרום הערבה, ובלא מעט ערים בישראל. אני מוזכר בתנ"ך, ובעקבות כך המון בנות ישראל קרויות על שמי. בזכות כל הנתונים האלו ובזכות הצל הנדיב שאני נותן לכם, שווה להצביע ולהפוך אותי לעץ הלאומי.
לבחירת העץ הלאומי של ישראל הקליקו כאן
עץ הזית: חפשו אותי בסמל המדינה
באמת צריך להסביר למה אני צריך להיבחר כעץ הלאומי?! מספיק להסתכל על סמל המדינה ולראות אותי שם, או להיזכר ביונה מסיפור נח שבישרה על סוף המבול כשהיא מחזיקה בענף שלי. אני גדל במזרח התיכון בכלל ובארץ בפרט, וכיום אני נפוץ בעיקר ביוון, איטליה וספרד. כשקוטפים אותי במסיק אני די מר, לכן מעבירים אותי לבית הבד, להפיק את תהליך עצירת השמן, כדי שיהיה לכם טעים. את הפירות שלי אתם אוכלים, מכינים מהם שמן ויש להם סגולות רפואיות מוכחות. ואם כל זה לא מספיק, אני גם אחד משבעת המינים. רוצים גם קצת היסטוריה? תבדקו בספרים ותגלו שאני כאן כבר אלפי שנים, חלק בלתי נפרד מהאדמה הזאת.
לבחירת העץ הלאומי של ישראל הקליקו כאן
אלון התבור: אפילו האדם הקדמון היה תומך בי
בימי הטורקים כרתו אלפי דונמים ממני כדי לתת אספקה לרכבות ולתעשייה המקומית, אבל הצלחתי לשרוד ולהעמיק את שורשיי בארץ ישראל. אני עמיד מאוד בפני חום ויובש ונותן שפע של צל, שיהיה לכם נעים לשבת תחתיי. נוסף על כך, אני גם מתנשא לגובה רם - לפעמים אפילו ליותר מ־15 מטרים. הקליפה שלי עבה במיוחד, ובזכותה אני עמיד לשריפות. אני גדל בעיקר באזור רמת הגולן, בחורשות ובאזור הגליל התחתון. תשאלו את האדם הקדמון, שנהנה ממני לפני שנים רבות, והוא יגיד לכם שאני העץ הלאומי של ישראל.
לבחירת העץ הלאומי של ישראל הקליקו כאן
עץ הברוש: התחלתם לזמזם את "על ראש הברוש שבחצר"?
אם תסעו עד לאילניה שבצפון, תגלו את השרידים הקדומים שלי, אבל כשתמשיכו במסע לאורך המדינה תראו אותי כמעט בכל פינה. אני גדל בעיקר בצפון אמריקה, אפריקה, המזרח התיכון וסין. גדלים עלי אצטרובלים, אני חסין לאש, יכול לחיות שנים רבות, ובמקרא אף מספרים ששימשתי לבניית מקדש שלמה. אפילו הרצל, חוזה המדינה, בחר בי כעץ המדינה, ונטע אותי בהרי ירושלים. ואיך אפשר לשכוח את השיר היפהפה שאהוד מנור כתב לכבודי, מחוויות הילדות שלו בבנימינה: "ואני ראיתי ברוש שניצב בתוך שדה מול פני השמש...", או את "על ראש הברוש שבחצר שמחה והמולה" של לאה נאור ונורית הירש? אם אני חלק גם מזיכרונות הילדות שלכם, הצביעו לי לעץ הלאומי.
לבחירת העץ הלאומי של ישראל הקליקו כאן
עץ האקליפטוס: באתי, נשתלתי, ניצחתי
אז נכון, אני לא עץ מקומי. הביאו אותי לישראל, אפשר להגיד אפילו ש"אזרחו" אותי, אך המטרה היתה חשובה מאוד: כשהמלריה היכתה ביישוב היהודי בארץ ישראל, הבינו שרק אני יכול לפתור את הבעיה ולייבש את הביצות. מיד התייצבתי למשימה, ואפילו זכיתי לכינוי "עץ היהודים". מאז ועד היום אני פה בשבילכם: יוצר יערות יפים, מעניק צל בערים, ובשעת מחסור אני משמש חומר דלק לבישול והסקה. נוסף על כך, בזכות הגובה שלי, הסתרתי מוצבים צבאיים מהאויב, הגנתי בגופי על כלי רכב וחקלאים והענקתי ביטחון. תוך שנים אחדות אני עשוי לגדול משתיל קטן לעץ חסון בגובה של כ־30 מטרים, וכמו כן אני מקור מרכזי לצוף אבקה, כדי שהדבורים יוכלו לייצר דבש. כל זה מספיק כדי להכתיר אותי כעץ הלאומי שלכם.
לבחירת העץ הלאומי של ישראל הקליקו כאן
עץ התאנה: הראשון בתנ"ך
ארץ ישראל מתברכת בי כבר אלפי שנים, אני חלק משבעת המינים, והאמת היא שאי אפשר שלא לאהוב אותי: מספיק לפתוח ספר תורה ולהבין את מי בחרו להזכיר ראשון - עץ התאנה כמובן, בסיפור אדם וחווה. אני בעל ניחוח נעים, גדל ליד מעיינות ולאורך בקעת הירדן ובקעת ים המלח. לא חשוב אם אני טרי או מיובש - את הפרי שלי כולם אוהבים. אני עץ נוח במיוחד: לא דורש הרבה מים, ואם יש לכם גינה - סביר להניח ששתלתם אותי בתוכה. למה אני העץ הלאומי? כי בחפירות באתר גלגל מצאו שרידים שלי מלפני יותר מ־11,000 שנה. ועם היסטוריה לא מתווכחים.
לבחירת העץ הלאומי של ישראל הקליקו כאן
עץ האלה: מכניסה צבע לנוף
בעונת הפריחה שלי, באביב, אני זו שמכניסה צבע אדום עז לנוף הישראלי, ובחורף יש לי נשירה. אני עץ דו־ביתי: עץ אחד נושא פרחים זכריים, ועץ שני - פרחים נקביים. בארץ ישראל קיימים ארבעה זנים שונים שלי. תוכלו למצוא אותי מהצפון ועד מדבר יהודה בדרום, מתנשאת לגובה מרשים של עד 10 מטרים. אני נמצאת ברוב החורשות בארץ, והצורה שלי בדרך כלל שיחית. יש לי ריח מתקתק ומשתמשים בפירות שלי ברפואה עממית נגד כאבים שונים. על שמי קרויות לא מעט בנות ברחבי המדינה, כולל אחת שכיכבה בשיר "אלה, תגידו לי מה קורה לה". אז אני אגיד לכם מה קורה: אני פה כדי לזכות בתחרות העץ הלאומי.
לבחירת העץ הלאומי של ישראל הקליקו כאן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו