ועידת האקלים בגלזגו היא חממה של צביעות

הקור חודר העצמות בתור בן השעתיים כמו ביקש לבחון את דבקותם במטרה של 30 אלף משתתפיה של ועידת האקלים. לא שיש משהו מפתיע בטמפרטורה של חמש מעלות בסתיו של גלזגו, אבל השילוב בין כושר הארגון הירוד של האו"ם לבין הביורוקרטיה הבריטית בהחלט היה מאתגר. ומקרר.

לארנה "אובו" התקבצו נציגים (כמעט) מכל העולם. שוטרים בריטים במבטא כבד האיצו בפרצופים האירופיים והאסיאתיים, האפריקניים והאמריקניים, להכין את תוצאות בדיקות הקורונה שכולם כאחד נאלצו לעבור. כך מתנהלים כיום בעולם.

על הגשר שמעל לנהר קלייד נעמד סקוטי בחצאית מסורתית והכריז בציניות: "ברוכים הבאים. טוב לבזבז את כספי המסים שלנו על הפסגה הזו". אחריו הדהדו רעמי ההפגנות הדורשות ממנהיגי העולם לעשות הרבה יותר ומהר יותר "למניעת ההתחממות".

השאלות עד כמה העולם מתחמם, אם האדם אחראי לכך ואם ביכולתו לשנות את המגמה, שנויות במחלוקת. מה שאין עליו ויכוח הוא הכוונה של מנהיגי העולם ועשיריו להשקיע טריליונים בכלכלה ירוקה. ומה שעוד לא ניתן להכחשה הוא העמדת הפנים.

הנשיאים, ראשי הממשלות, הנסיכים והמלכים, הילדים והפעילים דיברו גבוהה־גבוהה על הדחיפות, על "ההזדמנות האחרונה" ועל המעלות שיש להוריד. בפועל, על אף ההסכמות כלפי חוץ, הפליטות נמשכות בפנים. סין ורוסיה, ממובילות הפליטות בעולם, כלל לא הגיעו לוועידה, ומרבית המדינות שכן נוכחות לא עומדות ביעדים שלהן התחייבו לצמצום גזי החממה.

הקורונה והמעבר המהיר מדי לאנרגיות ירוקות סחררו את שוק האנרגיה העולמי. הרוח והשמש לא עמדו בהספקים שקבע להן האדם, מה שגרם למדינות רבות להתנפל על הדלקים הישנים והמוכרים. המשבר במדינה המארחת את הוועידה הוא הסמלי ביותר.

ימים ארוכים של מחסור בדלק, קריסת 14 חברות גז וחשש מפני החורף הבריטי הביאו את בוריס ג'ונסון לחדש את כריית הפחם - החומר המזהם ביותר. הצעד הזה, אבי אבות הטומאה בכל מה שקשור לאיכות הסביבה, לא הפריע לו להכריז אתמול כי "עכשיו דקה לחצות. אם לא נהיה רציניים היום - יהיה מאוחר מדי מחר". ככה העולם. צבוע, ולא בירוק.

החדשות הטובות הן שדווקא מדינת ישראל לא מתחרפנת. בינתיים. ראש הממשלה בנט אמנם הכריז בנאומו כאן כי "ישראל מתחייבת לצמצם את פליטת גזי החממה ל־0 עד שנת 2050, ואנו נפסיק בהדרגה את השימוש בפחם עד שנת 2025", אך אין סיבה לחשוב שדווקא בהבטחה הזו הוא יעמוד.

למעשה, אין סיכוי שנפחית את גזי החממה ב־30 אחוזים עד שנת 2030 כפי שהוחלט זה מכבר, סבורים גורמי מקצוע בכירים הבקיאים בפרטים.

כאשר בוחנים לעומק את התוכניות הממשלתיות בתחום, מגלים שישראל לא באמת עוברת לאנרגיה ירוקה - ונוכח הניסיון העולמי זה לא בהכרח רע. כיום רק שישה אחוזים ממקורות האנרגיה בארץ הם ירוקים.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יאיר פינס, שהוביל את גיבוש "התוכנית הממשלתית להאצת פרויקטים כחלק מהיערכות למשבר האקלים", מדגיש כי בהנחיית בנט, סוגיית האקלים אכן נכנסת לשיקולי הביטחון הלאומי.

בפועל, מאמציו מכוונים להפוך את ישראל לאבן שואבת ליזמים ירוקים. לדבריו, "יש לנו כוונה ותוכנית מסודרת להפוך את ישראל ל'סטארט־אפ ניישן' גם בכל מה שקשור לאקלים־טק. שם אנחנו שואפים להיות".
באולמות הענק אכן נראו פה ושם יזמים ישראלים. לאיתמר ויצמן, נציג קרן הון־סיכון "פירסטיים" ופעיל סביבה ותיק, אין ספק שהעולם מתחמם ושסוגיית האקלים היא אפילו עניין ביטחוני.
"צריך להבין שהמוני פליטים מורעבים כתוצאה ממשבר האקלים יגיעו לגבולות שלנו. המזרח התיכון רגיש במיוחד לשינויים. העולם עומד להשקיע שמונה טריליון דולר בכלכלה ירוקה. מי שאוהב את הארץ שלנו, בוודאי גם ירצה לשמור עליה ירוקה ונקייה. לשם העולם הולך".

שוחחנו ליד מכונית מרוץ מונעת בחשמל. "היא מהירה יותר ממכוניות בנזין", הוא מציין. הלהט שלו, ממש כמו הסרטונים הפשטניים על אסונות טבע, היה לטעמי קצת יומרני.

אין חדש באסונות טבע, ואין לדעת אם דווקא ההתחממות או שמא מגיפה חדשה עומדות לפתחה של האנושות. עם כל הכבוד לאקלימיסטים, הניסיונות הקודמים להנדס את האנושות לא עלו יפה. אפשר לבדוק עם הקומוניסטים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו