משרד מבקר המדינה פרסם הבוקר (רביעי) דו"ח בנוגע להיערכות ישראל והרשויות המקומיות לסכנת ההצפות בחודשי החורף. על פי הדו"ח, גם ערים המועדות לשיטפונות כמו נהריה ואשקלון, ומועצות כמו ג'יסר א-זרקא, לא טיפלו במוקדי ההצפות שבתחומן. בנוסף לכך, חשף הדו"ח, המדינה העבירה רק שבריר מהתקציב הנדרש לטיפול בסכנת ההצפות, שגבתה בשנה שעברה את חייהם של שבעה בני אדם.
על פי הדו"ח, נמצא כי למרות שהתקציב הנדרש לרשויות הניקוז כדי להתמודד עם צורכי הניקוז מוערך בכ-6 מיליארד שקלים, התקציב הממשלתי המיועד לתמיכה ברשויות הניקוז הסתכם ב-550 מיליון שקלים, וגם זאת בפריסה לעשור.
עוד מצא המבקר כי עיריות אשקלון ונהריה אישרו מיזמי בנייה בשטחיהן, מבלי שניתנו בהם פתרונות ניקוז, וזאת אף שהבנייה המואצת ברחבי הארץ מובילה לקשיים בחלחול מי גשמים והצפות שגורמות לנזקים בנפש וברכוש. בנוסף לכך, שתי העיריות לא ניהלו יומן אירועים לתיעוד אירועי הצפות בחורף האחרון.
בנהריה, הסובלת בקביעות מהצפת נחל הגעתון, אף לא הסדירה העירייה גשרים להולכי רגל מעל לאזורי ההצפה של הנהר. לעומת ערים אלו, המבקר ציין לחיוב את עיריית כפר סבא, שהקימה מערכת ביו-פילטר לטיפול במי הנגר העירוניים, מאגרים לאיגום מי גשמים וקולטנים לאגירת מי נגר ולהזרמתם.
גם ניקוז הנחלים מחוץ לבסיס חיל האוויר חצור לא הוסדר, אף שהצפות בבסיס הובילו בעבר לנזק לרכוש ואף לפגיעה במטוסים של החיל. בנוסף, בעניין פתרונות הניקוז בתוכנית המסילה הרביעית באיילון עולה כי ישנו פער של כ-1.5 מיליארד ש"ח בין הערכת העלות לפתרון המסתמן.
"לקדם רגולציה בתחום הניקוז"
עוד מצא המבקר כי יש מחסור ב-10 תחנות הידרומטריות, שמטרתן ניטור ותיעוד הצפות. בעקבות ממצאים אלה, המליץ המבקר כי משרד החקלאות, שפעולותיו לתיקון החקיקה בנושא, וניסיונותיו לבנות מתודולוגיה לניהול סיכוני שיטפונות ברשויות הניקוז צוינו לטובה, ישלים את תוכניותיו, ויכלול בה כלים לקביעת תעדוף הטיפול בסיכונים ברמה הלאומית. המבקר גם הורה לכל הגורמים הרלוונטיים לבצע בחינה כלכלית מקיפה של המשאבים הנדרשים לרשויות הניקוז.
המבקר קבע גם כי על הרשויות המקומיות להכין תוכניות אב מעודכנות לניקוז, למפות את תשתיות הניקוז ולהבטיח פתרונות ניקוז הולמים בזמן בנייה של פרויקטים חדשים. זאת כחלק מההתאמה הנדרשת לגידול האוכלוסייה הצפוי והתרחבות הבנייה. בנוסף, עליהן לתרגל את מערכי החירום שלהן לקראת אירועי שיטפונות והצפות בשילוב עם יתר גופי החירום ולקבוע נהלים פנימיים להיערכות ולהתמודדות עם אירועי מזג אוויר חריגים. בנוסף, ממליץ המבקר כי משרד הפנים וכלל הרשויות המקומיות לצד גורמים נוספים יקדמו אסדרה מקיפה וכוללת של תחום הניקוז.
לבסוף התייחס המבקר לניקוי נחלים משפכים המגיעים מתחומי הרשות הפלשתינית, ומצא כי מי הנגר הזורמים מהרשות לישראל ממשיכים להזרים פסולת ומי שפכים, לזהם את הסביבה ולגרום למפגעי תברואה קשים.
אדם טבע ודין התייחסו לדו"ח מבקר המדינה בנושא הטיפול בשטפונות: "מי נגר נתפסים בישראל כמטרד ולפיכך מנוהלים באופן חלקי וכושל, שמביא לא פעם לפגיעות בנפש וברכוש. בשנת 2020 נהרגו 5 בני אדם בעקבות אירועי ההצפות והשטפונות שגרמו גם לנזק כלכלי אדיר ונאמדים במאות מיליוני שקלים לכל אירוע גשם חריג.
"נזקי השיטפונות אינם רק סכנה, אלא בזבוז של משאב אדיר שישראל זקוקה לו. משק מים חסון הוא משימה אסטרטגית לאומית והניהול שלה הוא חלק קריטי מההיערכות למשבר האקלים שכידוע יחריף את התופעות הללו. המדינה חייבת לקחת אחריות כוללת, תקציבית וניהולית ולא יכולה להמשיך להתנהל תוך ביזור האחריות בין רשויות מקומיות, רשות המים, רשות הניקוז וגופים נוספים. יש צורך דחוף בבעל בית. מצ"ב נייר עמדה הכולל את ההמלצות לשלנו לטיפול יעיל במי נגר".
דובר צה"ל התייחס אף הוא לדו"ח העוסק בנושא ההצפות בבסיס חיל האוויר בחצור: "צה"ל מודה למבקר המדינה על הדו״ח שבוצע בנושא, במטרה לקדם את הטיפול למניעת אירועים מסוג זה בעתיד, ופועל למימוש מסקנותיו. בחיל האוויר התקיים תחקיר מעמיק, אשר הוצג לרמטכ״ל, ממנו הופקו הלקחים הנדרשים ובוצעו מגוון פעולות לטיפול בתשתיות הבסיס ובנחלים בסביבתו כדי לנסות למנוע אירועים דומים בעתיד. צה"ל פעל בשיתוף פעולה מלא עם המבקר, והעביר את אשר למד מהתחקיר המקצועי שבוצע בחיל האוויר, לסיוע בגיבוש המסקנות. בנוסף, נכתבה תכנית עבודה שנתית במסגרתה חודדו הנהלים שמטרתם היערכות נכונה לצמצום הפגיעה בתשתיות ובציוד. כמו כן, נכתבה פקודה חיילית להתמודדות עם אירועים מסוג זה הכוללת מדרגות הפעלה חייליות.
"חיל האוויר פעל ופועל בשיתוף משרד הביטחון ורשות הניקוז במשרד להגנת הסביבה, לקידום מימוש תכנית עבודה לצורך הסדרת זרימת הנחלים אשר מהווים את מקור הבעיה באזור. תוכנית זו, המהווה את המענה העיקרי לפתרון, קיימת, ונדרש לממשה ע״י הגופים האמונים על הנושא במדינה. נדגיש כי חיל האוויר מממש ומבצע מגוון רחב של פעולות לצמצום הנזקים על פי סדרי העדיפויות והתקציב הנתון בתחומי הבסיס על פי סמכותו ובהתאם לחוק. אך כל עוד לא יתבצע טיפול רוחבי באחריות כלל הגורמים למימוש התוכנית הכוללת בתשתיות מחוץ לשטח הבסיס, אירועי הצפה שמקורם מחוץ לבסיס עלולים להתרחש".