השפעות ההתחממות הגלובלית על כדור הארץ חורגות הרבה מעבר לתופעות המוכרות של גלי חום וסערות קיצוניות. בכתבת עומק שפורסמה בניו יורק טיימס, המבוססת על ראיונות עם מדענים מובילים, נחשפים שורת תהליכים איטיים אך הרסניים, סמויים ומסוכנים שעלולים לשנות את פני כדור הארץ באופן בלתי הפיך.
אלו כוללים בין השאר שיבוש בזרמי האוקיינוסים, שחרור גזי חממה מאדמות קפואות, והצפת ערי חוף ברחבי העולם. התהליכים הללו מאופיינים בנקודות אל-חזור, שלאחר חצייתן ייקח מאות ואף אלפי שנים כדי לשקם את המערכות האקולוגיות שנפגעו.
קצה הקרחון
שיבוש המערכת העולמית של זרמי האוקיינוסים מהווה אחד האיומים המשמעותיים ביותר. זרמים אלה, המונעים על ידי הבדלי מליחות וטמפרטורה בין אזורי קו המשווה והקטבים, מהווים מערכת עדינה של ויסות אקלימי. המסת הקרחונים בקטבים מדללת את מליחות האוקיינוסים ועלולה להאט או אף לעצור את תנועת הזרמים, דבר שיוביל להתקררות קיצונית באזורים הקרובים לקטבים ולהתחממות משמעותית באזור קו המשווה.
סכנה נוספת טמונה באדמות הקפואות דרך קבע ברחבי העולם. אדמות אלה מכילות שרידים אורגניים עתירי פחמן שהצטברו במשך מיליוני שנים. הפשרתן עקב ההתחממות הגלובלית תשחרר כמויות עצומות של פחמן דו-חמצני ומתאן לאטמוספירה, מה שיאיץ עוד יותר את אפקט החממה בתהליך של משוב חיובי מסוכן.
סכנת ערי החוף
עליית מפלס הים מהווה איום מיידי יותר על האנושות. התחזיות מצביעות על עלייה של 28-90 סנטימטרים עד שנת 2100, מה שיסכן מאות מיליוני בני אדם המתגוררים באזורי חוף ברחבי העולם. מדינות כמו הולנד, הודו, סין וארצות הברית, וכן מדינות איים קטנות, נמצאות בסיכון מיוחד.
מעבר לאיומים אלה, העולם כבר חווה השפעות הרסניות נוספות: שוניות האלמוגים צפויות להיעלם כמעט לחלוטין, אזורים פוריים עלולים להפוך לצחיחים, ויערות האמזונס - "הריאה הירוקה" של כדור הארץ - נמצאים בסכנת התייבשות עקב כריתה מאסיבית. אובדן יערות אלה יפגע משמעותית ביכולת כדור הארץ לספוג פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו