סקר חדש מציג: רוב הציבור הישראלי מודאג משינויי האקלים - ומוכן לפעול

עוד עולה מהנתונים כי ישנה נכונות ציבורית לשינוי הרגלי התנהגות - יותר מיסים ותחבורה ציבורית, פחות טיסות ומזון מן החי • הקשב לתיאוריות קונספירציה סביב שינוי האקלים אינו זניח כלל • הממצאים מעידים כי הציבור הישראלי רוצה שינוי, אך אין לו מספיק מידע מהימן

נתונים מדאיגים. ועידת אקלים (ארכיון). צילום: GettyImages

דאגה חוצת מגזרים: סקר חדש של המכון הלאומי לחקר מדיניות אקלים באוניברסיטת בן גוריון בנגב מצא כי רוב מוחלט של הישראלים חושש מאד משינויי האקלים: 77% מהציבור הישראלי מוטרד משינויי האקלים. השונות בין מצביעי ימין לשמאל קטנה מהמצופה, ועומדת על 72% ממצביעי הימין ו- 89% ממצביעי שמאל שמביעים חשש מהנושא.

עוד עולה מהנתונים כי ישנה נכונות ציבורית לשנות הרגלי התנהגות למען שמירה על הסביבה: כשליש ממשתתפי הסקר הביעו נכונות לשנות את ההתנהגות שלהם למען שמירה על הסביבה. 36% מוכנים לאכול פחות מזון מן החי; 33% מוכנים לנסוע יותר בתחבורה ציבורית; 24% מוכנים לטוס פחות ורק 13% מוכנים לשלם יותר מיסים לקידום שמירה על הסביבה.

הישראלים מודאגים מאירועי קיצון. שטפונות בתאילנד (ארכיון), צילום: AFP

נתון משמעותי נוסף שעלה בסקר מצביע על כך שרוב הציבור הישראלי (77%) מודאג מעלייה בזיהום האוויר, שמושפע מפעילות אנושית כגון שריפת דלקים; 76% מודאגים מאירועי קיצון, כגון שריפות, גלי חום ושיטפונות; ו-51% חוששים מהצפה של ערי חוף כתוצאה מעליית מי הים.

למרבית הישראלים ברור ששינויי האקלים נגרמים על ידי בני אדם, אולם הקשב לתיאוריות קונספירציה אשר מערערות על הקונצנזוס המדעי סביב שינוי האקלים אינו זניח כלל. 62% מהמשיבים סבורים כי ישנם אינטרסים כלכליים מאחורי הטענות בדבר שינוי אקלים; 58% מהמשיבים סבורים כי אלו הם אינטרסים פוליטיים ו- 40% סבורים כי המדע חלוק האם בכלל ישנו שינוי אקלים.

חסר מידע מהימן מחוץ לרשתות, צילום: Getty Images

הממצאים מלמדים גם כי הציבור הישראלי רוצה שינוי, אך אין לו מספיק מידע מהימן. רוב הציבור הישראלי מכל גווני הקשת הפוליטית נותן אמון גבוה במדע ולא סומך על רשתות חברתיות. מידת האמון הגבוהה ביותר היא במדענים ובאנשי אקדמיה (63%); בולט האמון אשר ניתן בחברים ובני משפחה (59%), 40% הביעו אמון במשרד להגנת הסביבה ורק 14% הביעו אמון ברשתות החברתיות. האמון הגבוה במדענים ובמדע מלמד שיש צורך בהנגשה של ידע מדעי בנוגע לסוגיות של שינויי אקלים ושמירה על הסביבה לכלל הציבור.

נוסף על כך, הסקר מלמד כי ישנם פערים מסוימים בין תומכי ימין ושמאל, אך הם משמעותית קטנים מהפערים במדינות אחרות - בראשן ארצות הברית. רוב מוחלט (89%) של המשיבים מהשמאל הביעו דאגה מעלייה בזיהום האוויר הנובעת מהשפעות פעילות אנושית, מהמרכז (76%) ומהימין (72%) הביעו דאגה דומה. ההבדלים שנמצאו קטנים יחסית לארה"ב ומעידים על כך שהעמדות כלפי שינוי אקלים עדיין לא עברו פוליטיזציה בישראל.

"הציבור בשל יותר ממה שחושבים". תמר זנדברג, צילום: רונן אקרמן

בחינת ההבדלים בין גברים לנשים מלמדת כי נשים מוטרדות יותר מאשר גברים מההשפעות של שינויי האקלים. בעוד רוב מוחלט (85%) של הנשים הביעו דאגה מעלייה בזיהום האוויר הנובעת מפעילות אנושית, רוב קטן יותר (69%) מהגברים הביעו דאגה דומה. הנשים תומכות יותר בקידום מדיניות אקטיבית לצמצום שינוי האקלים ומוכנות לשנות התנהגות כדי להתמודד עם שינוי האקלים יותר מאשר גברים. 43% מהנשים מוכנות לאכול פחות מזון מן החי לעומת 28% מהגברים; 35% מהנשים מוכנות לנסוע בתחבורה ציבורית לעומת 30% מהגברים; 26% מהנשים מוכנות לטוס פחות לעומת 22% מהגברים.

הסקר נערך בקרב 1,180 משיבים מכלל קבוצות האוכלוסייה הבוגרת בישראל, והוא נערך על ידי המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה בשיתוף המעבדה למחקרי תקשורת והטיה חברתית בראשות ד"ר יוסי דוד מהמחלקה לתקשורת, ובייעוץ מדעי של חוקר האקלים ד"ר אבנר גרוס, כולם מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הנתונים נאספו, בין היתר, על ידי מכון המחקר "פאנל-המדגם".

"נראה כי הציבור יותר בשל לשינויי הרגלים מאשר חושבים קובעי המדיניות", אמרה תמר זנדברג, ראש המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה באוניברסיטת בן גוריון ולשעבר השרה להגנת הסביבה, בתגובה לממצאים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר