הנזק לטבע במלאות שנה למלחמה: 340 אלף דונם נשרפו, ירידה של 38% במספר המטיילים

רשות הטבע והגנים מפרסמת נתונים על השפעות המלחמה על הטבע בישראל - לאחר שנה ממתקפת הפתע של חמאס • "רעש הלחימה, השריפות, תנועת הצבא – כולם משפיעים על עולם החי והצומח", אמר ד"ר עמית דולב, אקולוג ברשות שמעריך כי הטבע יידע לשקם את עצמו" • מספר תיירי החוץ שביקרו בשמורות הטבע והגנים הלאומיים ירד בכ-95% לעומת שנה שעברה

שריפות ביער בירייה בעקבות מטחי הירי לצפון. צילום: דוברות כבאות והצלה

במלאות שנה למתקפת 7 באוקטובר ולמלחמת חרבות ברזל, רשות הטבע והגנים מפרסמת היום (ראשון) נתונים ראשונים לגבי השפעת המלחמה על הטבע ועל המטיילים בישראל – וכן תחזית לשנה הקרובה.

אחד הנזקים המרכזיים הוא השריפות – שפרצו ביישובי עוטף עזה בשל מתקפת הרקטות ב-7 באוקטובר ופגעו בשדות, שמורות טבע, יערות, שטחים חקלאיים ועוד. בהמשך המלחמה הצטרפו גם השריפות בצפון הארץ בשל שיגורי הרקטות של חיזבאללה.

נזקי שריפות בנחל אביב בגליל העליון, צילום: שי אייזקס, רשות הטבע והגנים

כ-340 אלף דונם נשרפו מתחילת הלחימה בכל רחבי הארץ, מתוכם כ-196 אלף במחוז הצפון. הגולן ספג את הפגיעה הקשה ביותר, עם פגיעה של כ-116 אלף דונמים, בין השאר בשמורת הטבע יהודיה, שכ-15.5 אלף דונם מתוכה נשרפו. הנפגעת השניח בצפון היא שמורת מורדות יער אודם עם כ-10 אלף דונם שנפגעו.

תרגיל צה"ל בצפון הארץ (ארכיון), צילום: דובר צה"ל

על אף הניסיונות לצמצם נזקים, השריפות פוגעות בבעלי החיים ובצומח בעיקר באזורים אשר לא נשרפו שנים רבות. בין שמורות הטבע שנפגעו עד כה בצורה המשמעותית ביותר, נמצאות השמורות: רכס בשנית, הר אביטל והר בנטל, יער מסעדה, טבע חרמון, נחל חצור, מורדות נפתלי, רמת דלתון, הר מירון, מסדרון בר זית, מצד אבירים, נחל כזיב, גן לאומי אכזיב, ראש הנקרה וחוף ראש הנקרה.

כבאים עובדים לכבות שריפות בעוטף עזה ב-8 באוקטובר, צילום: רויטרס

לצד השריפות, נזקים נגרמו כתוצאה מפריסת צה"ל בתוך אתרי הרט"ג הרשות וכתוצאה מכך נזקים כבדים לתשתיות הקולטות קהל במשך השנה: חניות, תשתיות חשמל, מים, מבנים ועוד. בין הנזקים
הבולטים והנרחבים שניתן לראות, נמצאים הנזקים הנגרמים לשטח בצל השריפות הרבות.

"מלחמה לא מטיבה עם הטבע ועולם החי", אמר ד"ר עמית דולב, אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים. "אי נוכחות מטיילים בטבע לא אומרת שהשטח חף מאדם. רעש הלחימה, השריפות, תנועת הצבאכולם משפיעים על עולם החי והצומח, וכן גם על בתי הגידול שנפגעו ממגוון פעולות תשתית שבוצעו כחלק מהמאמץ המלחמתי. - מהצומח על הקרקע, דרך בעלי החיים ועד הדורסים בשמים, כולם מושפעים. בזכות עבודה עצימה מאוד של צוותי רשות הטבע והגנים, במהלך השנה הצלחנו לצמצם את היקף הפגיעה ולנסות להגן על הטבע מפגיעות משמעותיות יותר".

על אף הנתונים המדאיגים, ד"ר דולב מביע אופטימיות לגבי יכולות השיקום: "אנו מקווים שהמערכת הטבעית תצליח להשתקם בטווח הקרוב. גם סימני השריפות שנמצאים בשטחים נרחבים צפויים להתכסות בפלומה ירוקה כבר בראשית החורף הקרוב, ואנו תקווה שרבים מעצי החורש הטבעיים יצליחו לחזור וללבלב מהענפים שנכוו בשריפות.

כלניות ראשונות שפרחו בעוטף עזה השנה, לאחר המתקפה. "הטבע ישתקם", צילום: עומרי סלנר החברה להגנת הטבע

"יש שטחים שאנחנו עדיין לא יכולים להיכנס ולנטר, בייחוד באזור גבול ישראל-לבנון, לכן אין לנו גישה לבחון ולדעת מה ההשפעה שנגרמה לצומח ולבעלי החיים בתאי השטח הללו. ברגע שהמצב יאפשר, נצא לשטח, נבדוק את מצב הצומח ובעלי החיים ונעדכן את הציבור. אנו מכינים תוכניות לשיקום השטח ביום שאחר הלחימה, אך כפי שנראה ההערכה שהפגיעה לטבע ברת שיקום, המערכת הטבעית תדע לשקם את עצמה. ומה שלא ישתקם – אנחנו נהיה שם לסייע". 

ירידה של כ-38% אחוזים במספר המטיילים 

בסקר שערכה הרשות ביולי 2024, כ-65% מהנסקרים העידו כי ביקרו במהלך שנת המלחמה בשמורות הטבע והגנים הלאומיים. כ-90% מהנסקרים העידו כי השהייה בטבע תורמת לרווחה הנפשית ולבריאות הפיזית. כ-80% מסכימים כי השהות בטבע תורמת לתחושת היציבות.

כמו כן, הרשות דיווחה על ירידה של כ-38% אחוזים (3.6 מיליון) במספר המטיילים ביחס לשנה אשתקד. מספר המבקרים התיירים שאינם ישראלים בשמורות הטבע והגנים הלאומיים ירד
בכ-95% מהשנה שעברה.

16 אתרים - בקו הלחימה בגבול הצפוני 

16 מאתרי רשות הטבע והגנים נמצאים בקו הלחימה בגבול הצפוני, 8 מתוכם סגורים מ-7 באוקטובר ועד היום, והשאר נפתחים ונסגרים בהתאם למצב הביטחוני. בשנה ממוצעת אתרים אלו קולטים כ-2 מיליון מבקרים בשנה, שמורת טבע בניאס-נחל חרמון קלטה רק היא בתקופה המקבילה אשתקד יותר מחצי מיליון מבקרים.

מטיילים בגן הלאומי כורזים, ירידה בכמות המבקרים, צילום: שרית פלאצי - רשות הטבע והגנים

בצל הלחימה, הרשות מדווחת כי השנה נקלטו ב-8 האתרים כ-180 אלף מבקרים. מקרב כלל שמורות הטבע והגנים הלאומיים ברחבי הארץ, אלו האתרים שנרשמו בהן הירידות הגדולות ביותר בקרב המטיילים הישראלים: סובב חומות ירושלים (67%-), גן לאומי הרודיון (63%-), גן לאומי
כורסי (61%-), תל באר שבע (58%-), גן לאומי כורזים וגן לאומי קומראן 56%- כל אחד,
והגנים הלאומיים תל מגידו ותל אשקלון ירדו ב -50%- כל אחד.

האתרים בהם מספר המבקרים היה הגבוה ביותר השנה הם: גן לאומי חוף פלמחים
(1.230 מיליון מבקרים), גן לאומי מקורות הירקון-תל אפק (370 אלף מבקרים), גן לאומי
קיסריה (350 אלף מבקרים), גן לאומי גן השלושה (310 אלף מבקרים), שמורת טבע עין גדי
(290 אלף מבקרים) וגן לאומי תל אשקלון (270 אלף מבקרים) – שהפתיע לחיוב לאור
העובדה כי היה סגור לכניסת מבקרים עד חודש ינואר 2024.  מתחילת הלחימה
ועד סוף חודש ספטמבר, פקדו את שמורות הטבע והגנים הלאומיים כ-5,940,738
מבקרים ומבקרות, רובם המכריע (98%) ישראלים. 

גם חניוני הלילה ספגו פגיעה, כאשר על פי הנתונים חלה ירידה של 47% בלינות בחניוני רשות הטבע והגנים. סך הכל, ב-13 חניוני הלילה בתשלום שמפעילה הרשות ופתוחים גם השנה לקהל, לנו בשנת המלחמה כ-227,000 מטיילים ומטיילות, בהשוואה לשנה שעברה בה לנו בחניונים כ-
430,000.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר