מהפכה בים המלח: המדינה רוצה להגדיל את התמלוגים ל-50 אחוז

לקראת תום הזיכיון של מפעלי ים המלח ב-2030, צוות בין-משרדי בראשות האוצר פירסם המלצות לכריית מינרלים • הצוות ממליץ להעלות את רווחי המדינה וכן דורש לחייב את הזכיין החדש לשמור על הים ולמנוע פגיעות סביבתיות • סמוטריץ': "הדוח מחדש את כללי הרגולציה הכלכלית" • "לובי 99": "המטרה שהציב הצוות לחלק המדינה ברווחים - מאכזבת"

ים המלח. צילום: יוני ריקנר

משרד האוצר, רשות המיסים והמשרד להגנת הסביבה, פרסמו היום (שני) דו"ח משותף בכל הנוגע לחידוש הזיכיון להפקת מחצבים מהים וזאת תוך שימת דגש גדול על שיקומו ומניעת פגיעות נוספות בו.

הממשלה מציעה רפורמה מקיפה בזיכיון ים המלח לקראת 2030. מפעלי ים המלח, צילום: משה שי

זיכיון ים המלח, שהוענק לראשונה בשנת 1961, מאפשר להפיק מחצבים חיוניים כמו אשלג, ברום ומגנזיום. מחצבים אלו מהווים חלק משמעותי מכלכלת מדינת ישראל ומייצוא התעשייה הישראלית.

ים המלח - מוקד משיכה תיירותי

בנוסף, ים המלח הוא הנקודה הגלויה הנמוכה ביותר על פני כדור הארץ המנקזת לתוכה מקורות מים שונים לכדי אגם מים מלוחים, אשר סביבו בית גידול מיוחד לבעלי חיים וצמחיה, ולו חשיבות היסטורית וגיאולוגית. ככזה, ים המלח מהווה מוקד משיכה תיירותי ואתר עשיר בערכי סביבה ומורשת, בעל חשיבות בינלאומית.

לאור חשיבות האזור הדוח שם דגש רב על יצירת איזון בין המשך הפקת מחצבים חיוניים, המהווים נדבך חשוב בכלכלה, לבין הצורך בשמירה על הסביבה המיוחדת של ים המלח. המלצות הדוח מכוונות לפתח מודל רגולטורי שישלב בין האינטרסים הכלכליים והסביבתיים, ויבטיח ניצול בר-קיימא של משאבי ים המלח תוך הגנה על האזור למען הדורות הבאים.

שטח הזיכיון יצומצם לטובת שמירת טבע ותיירות. מפעלי ים המלח, צילום: משה שי

במסגרת ההמלצות הסביבתיות של הדו"ח נקבע כי יש "לצמצם באופן ניכר את שטח הזיכיון, כך שיכלול רק את האזורים ההכרחיים לפעילות התעשייתית. מטרת ההמלצה היא לשחרר שטחים יקרי ערך מבחינה תיירותית, חקלאית וסביבתית, ולהבטיח שמירה על ערכי הטבע הייחודיים באזור, ביניהם שמורות טבע, אתרים ארכיאולוגיים ושטחים בעלי ערך אקולוגי ונופי".

בנוסף נכתב בדו"ח כי על בעל הזיכיון למנוע מפגעים בים וכן לתקן נזקים שנגרמו בגינו. "בהתאם לעקרון 'המזהם משלם', יחויב הזכיין הנוכחי לשקם את המפגעים הסביבתיים שנוצרו במהלך פעילותו".

לצמצם את שטח הזיכיון כדי לאפשר נגישות לציבור

בהמשך כותבים המחברים כי יש לקבוע היטל על שאיבת מי ים המלח. זאת במטרה לבטא את העלויות הסביבתיות הכרוכות בשימוש במים, וכן כדי לתמרץ את הזכיין העתידי להתייעל באופן שבו הוא משתמש במי ים המלח. כן עוסק הדו"ח בקצירת המלח באגן הדרומי וזאת כדבר קריטי הקשור לפעילות התיירות באזור.הדוח גם ממליץ להטיל על הזכיין העתידי חובת דיווח תקופתית על פעילויותיו כאשר דיווחים אלו יהיו פתוחים לציבור.

"ים המלח הוא נכס טבע ומורשת שחובה להגן עליו". השרה עידית סילמן, צילום: אורן בן חקון

בין ההמלצות, כותבי הדוח אומרים כי יש "להעלות את חלקה של המדינה מהרווחים התפעוליים של הזכיין מ-33-35 אחוזים כיום, ל-50 אחוזים בממוצע רב שנתי".

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, מסרה: "ים המלח הוא נכס טבע ומורשת שחובה להגן עליו ולהנגישו לציבור הרחב. עלינו להבטיח כי כלל המפגעים הסביבתיים שנוצרו בתקופת הזיכיון הנוכחי ישוקמו ויטופלו כנדרש. בנוסף יש לצמצם את שטח הזיכיון על מנת לאפשר נגישות לציבור לערכי הטבע הייחודיים במרחב כגון הר סדום, מלחת סדום, מפרץ צאלים ומיצרי לינץ".

מחיר הטעות הוא אסטרונומי

מנהל אגף מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה, ד"ר אוהד קרני, אמרה: "זיכיון ים המלח מטבעו הוא בעל השפעה סביבתית עצומה. פרסום המידע בדוח נועד לאפשר לציבור להתייחס מבעוד מועד להיבטים השונים הנוגעים לסיום זיכיון ים המלח ולתקופת הזיכיון הבאה. אני מעודד את הציבור להגיש התייחסותו לדוח".

הזדמנות היסטורית לשינוי. שר האוצר בצלאל סמוטריץ', צילום: אורן בן חקון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "לפעילות הפקת המינרלים והמחצבים בים המלח תועלות משקיות ישירות ועקיפות משמעותיות מאוד. הדוח שפורסם היום מעצב מחדש את כללי הרגולציה הכלכלית והסביבתית במטרה להגדיל את נתח הציבור בפעילות הפקת משאבי הטבע, לצד שמירה על ים המלח כאתר ייחודי בעל חשיבות תיירותית וסביבתית בינלאומית".

מארגון "לובי 99", נמסר בהמשך לפרסום מסקנות הצוות: "אנחנו מקדישים את מיטב המשאבים לבחינת ההסדר העתידי בים המלח ומברכים על הפרסום, ובעיקר על אימוץ חלק ניכר מהמלצותינו לאורך השנים. עם זאת, אנו סבורים שהמטרה שהציב הצוות לחלק המדינה ברווחים היא מטרה מאכזבת. גם 50 אחוזים הוא נמוך בהשוואה בין-לאומית".

עוד מסרו כי "אין בעבודה כל התייחסות לזכות הקדימה שניתנה למפעלי ים המלח - הסדר משפטי שעלול לחבל בתחרותיות המכרז העתידי, ושאנחנו הצגנו לגביו שורה של פתרונות שאנו סבורים שיש לאמץ בהקדם, וכן נראה על-פניו כי משך הזיכיון שאליו מכוון הצוות – 25 שנה – הוא ארוך מדי. מחיר הטעות פה הוא אסטרונומי. נעמיק בפרסום המסקנות ונגיש את התייחסותנו המקצועית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר