מלחמה גובה מחיר יקר בנפש, בחוסן הציבורי ובכלכלה, אך לא רק – יש לה השלכות הרות אסון גם על הסביבה הטבעית. מאז ה-7 באוקטובר נפגעו דונמים רבים של שטחים טבעיים, ואחד מהאזורים שנפגעו במיוחד הוא יער בארי.
כעת קרן קימת לישראל מקדמת תוכנית שכוללת בין היתר נטיעות לשיקום ולחידוש היער, נוסף ליצירת אזורים המיועדים לקליטת קהל. בחודש יוני האחרון הוצגו עיקרי התוכנית בכנס מחקרי יער של קק״ל והאגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, וכן פורסמו בכתב העת "אקולוגיה וסביבה".
החל מ-2014 הובילו פעולות עוינות של אויבינו ברצועת עזה לשריפות חוזרות ונשנות בנגב המערבי. בעשור האחרון נשרפו דונמים רבים של יערות ואף שטחים חקלאיים, ו-2018 הייתה אחת השנים הקשות ביותר כשעפיפונים ובלוני תבערה הופרחו במטרה לזרוע הרס. פעילות הטרור הזו פגעה לא רק בתושבי האזור, אלא גם גרמה לשריפות קשות של כ-9,000 דונם של יער נטוע ולפגיעה בחי ובצומח בשטחי הטבע שסביב יישובי העוטף.
נלחמים על הטבע
מגמת השריפות נמשכת גם במלחמה הנוכחית. ״בעקבות מלחמת חרבות ברזל נשרפו ביער בארי 800 דונם מתוך עשרת אלפים של שטח יער״, אומר גיל סיאקי, מנהל מחלקת יער במרחב דרום של קק״ל. לדבריו, מרבית השריפות האחרונות ביער היו שריפות קרקע שלא תפסו את הצמרות כך שיש סיכוי שהעצים שנפגעו לא ימותו. ״לעומת זאת מדובר בפגיעה ודאית בקרקע, בצומח העשבוני ובבעלי חיים שלא יודעים להימלט (כמו זוחלים, ר״א)״, הוא מסביר.
נוסף על כך, מיני העצים, תנאי מזג האוויר, התנאים הטופוגרפיים ועוצמת השריפה קשורים להשפעה שיש לשריפות על היערות, כמו גם לתדירותן ולהצלחת מאמצי הכיבוי. ״יש הבדל בין מינים שונים של עצים וכל מין מגיב אחרת לעוצמות של שריפות – לדוגמה אורנים רגישים יותר בהשוואה לעצים רחבי עלים כמו שיזפים או שיטים, שיודעים להתחדש יפה אחרי שריפה״, אומר סיאקי. לדבריו, חשוב לא למהר להתחיל בשיקום היער לפני שמנטרים את רמת ההתאוששות הטבעית של העצים, ואת תוכנית הנטיעה יחילו רק במקומות שבהם תהיה תמותה מוחלטת.
לא רק שריפות הובילו לפגיעה ביער, אלא גם כלים צבאיים. ״בסקר שערכנו תיעדנו נזקים לשטחי יער ול-13 ק״מ של דרכים, שנגרמו על ידי רכבים של הצבא כמו רק״ם (רכב קרבי משוריין) וטנקים״, אומר סיאקי. ״תיעדנו גם נזקים נקודתיים כמו נפילה של עצים ותשתיות בחניונים״. לדבריו, בשטח יש גם נקודות כינוס של הצבא ובהמשך יהיה צריך להבין אילו מהן נשארות באופן קבוע, מכיוון שכל שיקום עתידי יצטרך להתחשב בתוכניות של צה״ל ובדרישותיו, ולהיעשות בתיאום מולו.
להתאים את התוכנית למציאות
ב-2022 הושלמה תוכנית אב בשם ״יערות בארי״, שהתבססה על ידע שנצבר מניטור ארוך טווח ומסקרי קרקע, אקולוגיה וארכיאולוגיה. בסקר האקולוגי שערך מכון דש״א נעשה מיפוי של ערכי טבע ושל בתי גידול ייחודיים, וכך נמצאו אזורים בעלי ערך אקולוגי ומגוון בוטני כמו בתרונות בארי, נחל סחף, הסכר על נחל גרר והיערות הנטועים על קרקע חולית לאורך גדר הגבול. בין היתר נמצאו ריכוזי פריחה משמעותיים, מינים בסכנת הכחדה ועצי מורשת דוגמת פיקוס השִׁקמה (Ficus sycomorus) ושיטה סלילנית (Acacia raddiana).
במהלך השנים 2022–2023 קודמה תוכנית הנטיעה לשיקום היער שנפגע משריפות, ועד שפרצה מלחמת חרבות ברזל שוקמו ביער בארי כ-450 דונם. סיאקי מסביר שבעקבות המלחמה התוכנית הקיימת תצטרך לעבור עדכונים והתאמות. ״בשל המצב הבטחוני, לא התאפשרה כניסה של בדואים עם עדרי צאן לשטח, ולכן השנה לא הייתה רעייה עונתית״, הוא אומר. ״אנחנו יודעים שרעייה מעודדת פריחת כלניות ומונעת את התחרות עם צמחייה אחרת מכיוון שהעדרים ניזונים מאותם הצמחים״. לדבריו, למרות שמדובר רק בשנה אחת ללא רעייה, תידרש בחינה כיצד הדבר ישפיע על פריחת הכלניות בחורף הקרוב.
חיבור בין טבע לתיירות
לדברי סיאקי בתוכנית האב של יער בארי נקבע שמטרתו היא לקלוט קהל – ביער יש 55 ק"מ של שבילים לאופניים, ושטחים שבחורף מתמלאים במרבדי כלניות. ״לכל אזור יש ייעוד שונה – חלק מהאזורים לקליטת הציבור מיועדים להיות חניונים למשל, כך שנדרשת הצללה ולכן יינטעו עצים בצפיפות״, הוא אומר. ״באזורים שבהם השימוש הוא אחר, כמו רכיבה על אופניים, הדגש יושם בשטחים פתוחים עם פריחת כלניות״.
מלבד חניונים וכניסות מסודרות ליער, התוכנית מתמקדת בקישוריות בין השטחים הפתוחים ואתרי העתיקות והמורשת לבין היישובים שבהיקף. ״החיבור הזה יאפשר לציבור להגיע בנוחות במגוון דרכים – רגלית, ברכיבה או בנסיעה״, אומר סיאקי. לדבריו, ביישובים יש אתרי תיירות ופנאי שונים כגון מרכז אופניים גדול בכניסה לבארי שממנו יצאו סיורים ליער, והם חייבים להיות משולבים עם השטחים הפתוחים שהם פאזל של חקלאות, של שמורות טבע ושל יערות.
יער בארי הוא זה שהפגיעה בו הייתה הגדולה ביותר; לכן להגדרת האזורים השונים יש חשיבות רבה – שכן מטרת העל של התוכנית היא יצירת ממשק יער שמאפשר קליטת קהל ובמקביל שומר באופן מירבי על ערכי מורשת וטבע. אומנם התוכנית לא מתמקדת בהחזרת התיירות לדרום, אך שיקום השטחים הפתוחים והנגשתם לציבור יועילו גם בהיבט הזה. ״תיירות היא הלב של השטח הזה וחייבים לשמר ולהעצים את הקשר בין האתרים השונים״, מסכם סיאקי, ״שיקום זה לא רק נטיעות אלא גם טיפול בכל הבעיות שנוצרו מסביב״.
--
הכתבה הוכנה על ידי ''זווית'' – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו