דו"ח של ה-OECD: ישראל נכשלה בהשגת יעדי האקלים שהציבה לעצמה

 דו"ח שפרסם הבוקר (רביעי) ארגון ה-OECD קובע כי במצב הנוכחי ישראל לא תעמוד ביעדי האקלים שהציבה לעצמה.

היום קיימו המשרד להגנת הסביבה וארגון ה-OECD אירוע משותף בירושלים להצגת ממצאי הדו"ח, שבחן את הביצועים הסביבתיים של מדינת ישראל בעשור האחרון. האירוע התקיים במעמד השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן; ראשת מינהל הסביבה ב- OECD, ג'ו טינדל, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, הנהלת המשרד וגורמי מקצוע מהמשרד והממשלה.

החוקרים ציינו כי בשנים האחרונות הגבירה ישראל את השאפתנות שלה בתחום האקלים. היא קבעה יעד הפחתה של 85% של פליטות גזי חממה עד לשנת 2050. ואולם, לדבריהם,ישראל אינה על המסלול להשגת יעדים אלה באמצעים הקיימים, ותצטרך לנקוט צעדים נוספים בכל המגזרים.

עודכותבים מחברי הדו"ח כי "לישראל חוקים ותקנות שהם 'מעשה טלאים', בצד היעדר הגדרות מתואמות, המעכבים ניהול, קביעת מדיניות ויישום יעילים ואפקטיביים בתחום הפסולת".

החוקרים קובעים כי העלות הנמוכה של הטמנת פסולת מביאה לתוצאות שאינן מיטביות. לכן, על מדינת ישראל ליישם מנגנון של  גביית תשלום מהרשויות לפי היקף הפסול - כך המחזור יהפוך לכדאי יותר.

נוסף על כך, הומלץ למדינה ליישם תוכניות פיקדון והפרדת תשלום איסוף הפסולת מתשלום הארנונה על מנת לתמרץ את צמצום הפסולת והפרדת הפסולת הניתנת למחזור במשקי בית. גם איסוף פסולת אורגנית ושימוש בה ליצירת אנרגיה או קומפוסט, יכול לתרום רבות להתמודדות עם אתגרים מרובים – פליטות גזי חממה, ייצור פסולת וביטחון תזונתי.

החוקרים מוסיפים כי השלטון המקומי אינו מעורב דיו במעבר לכלכלה מעגלית ובניהול הפסולת. על מנת לשדרג את תפקיד הרשויות המקומיות, על הממשלה לסייע בבניית היכולות שלהן, לשרטט קווים מנחים ולהציע יותר גמישות באמצעות קבלת החלטות מבוזרת, וכן לעודד פיילוטים בתחום הטיפול בפסולת.

שמירה על המגוון הביולוגי

החוקרים מציינים כי העלייה הניכרת בפיתוח יישובים ותשתיות משפיעה יותר מתמיד על מגוון המינים. ישראל מתקדמת בהרחבת האזורים המוגנים – היא הגנה על כרבע משטחה היבשתי, אך רק על 4% ממימיה הריבוניים. ואולם, רוב המערכות האקולוגיות הפגיעות נתונות בלחץ ניכר מחוץ לאזורים המוגנים. למינים פולשים של צמחים ובעלי חיים זרים יש השפעה שלילית של ממש על המגוון הביולוגי ועל המערכות האקולוגיות, דבר שדורש פעולה רגולטורית.

חשש מזיהום מי תהום

לפי הדו"ח, ישראל היא מדינה בעלת מצוקת מים חמורה, והחקלאות אחראית בה ליותר ממחצית מצריכת המים. כדי להתמודד עם משבר זה ישראל השקיעה משאבים רבים בהתפלת מי ים. מקרב מדינות ה-OECD ישראל היא המשתמשת הגדולה ביותר של מי קולחים וההתפלה מבטיחה את אספקת מי השתייה שלה.

כמו כן, ישראל התקדמה באופן ניכר בשיפור הקצאת המים בין המגזרים השונים ולטבע באמצעות פיתוח ויישום של תוכניות אב לנחלים ומתן תמריצים לחקלאים במטרה לצמצם הפקת מים במעלה הזרם. עם זאת, קיים עדיין זיהום של מים עיליים ומי תהום.

אסדרה סביבתית מקוטעת

מחברי הדו"ח מוסיפים כי מערכת האסדרה הסביבתית של מדינת ישראל מיושנת בחלקה, וישנם פרויקטים ומיזמים בעלי פוטנציאל סביבתי שאינם זוכים להערכה סביבתית. מערכת הרישוי הסביבתית מורכבת מחוקים ספציפיים לנושא מסוים. יש לאמץ את טיוטת החוק לייעול הליכי רישוי סביבתי, אישור טיוטה זו יהווה צעד חשוב לשילוב מהותי של תנאי הרישוי הסביבתי בתחומי סביבה שונים.

יכולות ניטור הציות והאכיפה בישראל השתפרו במהלך העשור האחרון, אולם נותרו בלתי מספקות. פעילויות פיקוח מבוצעות בעיקר על פי תלונות או אירועים.

השרה סילמן ציינה כי: "האמירות החשובות של ה-OECD משקפות את תמונת המצב הסביבתית בישראל, מתוך מטרה לשפר את המדיניות ולשתף בהישגים וביכולות הייחודיות של ישראל. הדו"ח מצביע על אתגרים רבים העומדים לפתחנו, בין היתר בהתמודדות שלנו עם שינויי האקלים, המגוון הביולוגי והטיפול בפסולת. נעבוד בשיתוף פעולה מלא עם שותפינו לממשלה והשלטון המקומי כפי שהצבנו כיעד, כדי להשיג את מטרותינו, להתקדם לעבר איפוס פליטות גזי החממה של ישראל, להגיע מ-80% הטמנה כיום לאפס הטמנה ולהפוך פסולת למשאב ולזהב. אנו מקדמים חקיקה תומכת בתחומים הנל בעשייה בשטח הלכה למעשה של רישוי משולב, טיפול משמעותי בפסולת בניין, אסדרה תעריפית של חשמל מפסולת ועוד. לפנינו עבודה רבה, אך אנו נחושים לפעול למען איכות החיים והבריאות שלנו ולמען מדינת ישראל בכל המישורים"

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, הוסיף: "הדו"ח משקף כראוי את המצב הסביבתי בישראל - יש נושאים חיוביים, אבל הרבה דברים שישראל עדיין צריכים לשפר בכל התחומים – אנרגיה, פסולת, כלכלה ורגולציה".