החברה להגנת הטבע בפנייה לראש עיריית אילת: "עצור את עבודות הבנייה בטיילת"

הארגונים פנו לראש עיריית אילת אלי לנקרי ולשר התיירות יואל רזבוזוב, וטענו כי הבנייה תזיק לשונית האלמוגים • לנקרי בתגובה: "אותם הגופים המלינים ישבו סביב שולחנות עגולים שבהם הוצגה התוכנית"

הרי אילת והמפרץ, צילום: אסתר ענבר, ויקיפדיה

"תוכניות משנות ה-80": ארגוני הסביבה "צלול", "אדם, טבע ודין" והחברה להגנת הטבע הגישו בקשה לעצור את העבודות בטיילת באילת ולשקול אותן מחדש. 

הארגונים פנו אל שר התיירות יואל רזבוזוב, לראש עיריית אילת אלי לנקרי ולמינהל התכנון במשרד הפנים, וכתבו: "העיר אילת היא אתר התיירות השני בחשיבותו בארץ. לאלמוגים שבמפרץ יש חשיבות עולמית, שלא תסולא בפז. אילת מושכת אליה תיירים ומבקרים לא בזכות משטחי בטון אינסופיים על חוף הים, אלא בגלל מי המפרץ הצלולים והשונית המרהיבה.

"העבודות, בעלות של כ-400 מיליון שקלים, מבוססות על תוכניות משנות ה-80, שלא מביאות בחשבון את רגישותו של מפרץ אילת ואת רגישותה של שונית האלמוגים, שהיא הצפונית בעולם ותהיה האחרונה לשרוד את משבר האקלים, שמשמיד שוניות בכל רחבי העולם".

צלופח במפרץ אילת, צילום: טל ליזרוביץ

פגיעה בפוטנציאל התיירותי

עוד נכתב: "אנו מבקשים לעצור את העבודות הפוגעניות המבוצעות בימים אלה בחוף הצפוני של אילת, למנוע את המשכן בחוף הדרומי ולמנות צוות בדיקה שיבדוק את התאמתן לחופי העיר. משרד התיירות הוא הגורם המממן עבודות אלה, שעלולות לפגוע פגיעה אנושה בחופים בשונית ובפוטנציאל התיירותי של העיר, ולכן מן הראוי שיהיה מודע לנזק הגדול שהן גורמות ולפעול למניעתו. 

"משטחי בטון רחבי ידיים בסמיכות לקו המים גורעים שטחי חוף וחול, נטיעה נרחבת של עצים תזרים לים חומרי הדברה ודישון, והצבת תאורה תגרום לזיהום אור כבד שישפיע על החי והצומח שבמפרץ. אך לא פחות חשוב - העבודות נוגדות את רוחה המיוחדת של העיר, דבר שמעורר את חמתם של אזרחים רבים". 

על הפניות חתומים עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל "אדם, טבע ודין", מור גלבוע, מנכ"ל "צלול" ואיריס האן, מנכ"לית החברה להגנת הטבע. 

כריש לוויתן במפרץ אילת, צילום: שני אלוש, רשות הטבע והגנים

נכס אסטרטגי

מראש עיריית אילת אלי לנקרי נמסר בתגובה: "עיריית אילת רואה במפרץ אילת נכס אסטרטגי לעיר, כחלק מנכסי הטבע הנדירים שבהם התברכה, ופועלת כל העת לשמור על האיזון בין פיתוח לשימור, תוך רגישות גבוהה מאוד לסביבה. כך גם בעבודות לשדרוג החוף, שבמסגרתן מושם דגש רב על נגישות החופים לציבור כולו וקיבוע השמשיות מתחת לפני הקרקע באמצעות בטון. 

"הפרויקט כולו לווה על ידי מיטב המומחים, ביניהם אקולוגים ומהנדסים, ותוכנן על ידי משרד אדריכלים בעל אוריינטציה סביבתית מובהקת. 

"דג אננס" במפרץ אילת, צילום: בועז סמוראי

נאה דורש, נאה מקיים

"אותם הגופים הירוקים שמלינים כיום על העבודות - ישבו סביב שולחנות עגולים שבהם הוצגה התוכנית, כולל המשרד להגנת הסביבה. אותו משרד אף מחזיק בעצמו רצועת חוף בת 2,500 מ"ר, המשמשת את התחנה למניעת זיהום ים במקום את הציבור. אותו משרד משתמש ברציף בטון שנושק לים לאורך כל הרצועה שברשותו.

"עיריית אילת, לעומת זאת, היא זו שמובילה מאבקי סביבה, והיא זו שפועלת כל העת לשמור על המפרץ ועל הסביבה. נאה דורש, נאה מקיים. אותם גופים המלינים על העבודות משתמשים בטענות שאין להן בסיס עובדתי וקשר למציאות, תוך שהם יוצרים מצג שווא על העבודות בפרט ועל הפיתוח בכלל. 

"בזכות עבודת העירייה לשמירה על הסביבה, הצלחנו לצרף את מפרץ אילת, היחיד בארץ, למועדון ערי המפרץ היפות בעולם. בזכות הובלת פרויקטים סביבתיים, נבחרה אילת על ידי האיחוד האירופי להיות אחת מ-100 ערים בעולם שיהפכו ירוקות ומאופסות פליטת פחמן. עיריית אילת מובילה מדיניות סביבתית בכל תחומי החיים, ותמשיך לעשות כן". 

ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, צילום: יהודה בן יתח

דיון מקצועי

לנקרי אמר דברים דומים גם בביקור של השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג באילת השבוע, שבמסגרתו סוכם, לבקשת השרה, כי יתקיים דיון מקצועי בהשתתפות המתכננים, שבו יוצגו עיקרי העבודות ואופי ביצוען, ויושמעו טיעוני המשרד. 

"שמחתי מאוד לפגוש את השרה", אמר לנקרי, "והתרשמתי מאוד מדאגתה הכנה לים הנדיר שלנו ולאוצרותיו. אני מעריך מאוד את מעורבותה האישית בשמירה על הים בפרט ועל הסביבה בכלל". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר