מי דואג לילדים בכפרי הנוער?

מי דואג לילדים המוחלשים? אלפי תלמידים לומדים ב-36 כפרי נוער של המינהל לחינוך התיישבותי במשרד החינוך. אלא שדו"ח מבקר המדינה האחרון מצביע על שורה של ליקויים בהתנהלותם של כפרי הנוער ובדאגה לתלמידים. 

ב-36 כפרי הנוער השונים מתגוררים כ-9,000 חניכים, מכיתות ז'-יב', (מספר החניכים שונה מכפר לכפר ונע בין 70 ל-423 חניכים, נ"ד) מרביתם תלמידים שהוחלט שיש להוציא אותם מהבית למסגרות חוץ-ביתיות לילדים ולנוער, במטרה שיקבלו מעטפת כוללת. לצד זה יש גם כפרי נוער איכותיים עם תלמידים מיישובים חזקים וממוצע זכאות גבוה בבגרות. נראה כי למשרד החינוך שאוהב להתהדר בכפרי הנוער, יש עדיין עבודה רבה.

כפר הנוער כולל בתוכו פנימייה שבה החניך אמור לקבל את כל צרכיו - הפיזיים, הערכיים והחברתיים, לצד בית ספר שנמצא תחת פיקוח של משרד החינוך, כשלומדים בו חניכי הכפר, ולעיתים גם תלמידים מחוצה לו (תלמידים אקסטרניים). בנוסף, הוא כולל גם משק חי ומשק חקלאי שבהם החניכים עובדים.

לאורך השנים שינתה האוכלוסייה בכפרי הנוער את פניה. בתחילה היו בה בעיקר בני נוער מחו"ל ששהו בארץ במסגרת פעילות לעידוד העלייה, אך משנות התשעים, עם הצטמצמות ממדי העלייה ולצד סכנה של תת-אכלוס של כפרי הנוער, הם החלו לקלוט בני נוער שאופיינו כנוער בסיכון. 

נראה שמשרד החינוך לא התאים את עצמו לשינויים ולא נותן לחניכים את המענה הנדרש. הסיבה העיקרית לכך היא שהמינהל לחינוך התיישבותי שאחראי לכפרי הנוער, לא מיפה את מאפייני כפרי הנוער והחניכים, ואין לו עליהם מספיק מידע. כך לא עודכנו גם גודל הצוותים, כישוריהם והכשרתם.

חלק גדול מהחניכים בכפרי הנוער הם נערים בסיכון שדרוש להם טיפול. הם מגיעים לכפר הנוער מרקע סוציו-אקונומי קשה, ממשפחות פגועות ולעיתים בעקבות טראומות קשות. אלא שבדיקה העלתה שאין לכפרי הנוער תכנית טיפול אישית בחניכים. 

אין תוכנית טיפול אישית לכל חניך

כך למשל, משרד מבקר המדינה פנה אל 36 כפרי הנוער שנבדקו וביקש מהם להשיב לשאלה האם יש לכל חניכי הכפר תכנית טיפול אישית. כמחצית מ-30 הכפרים שענו השיבו שאין להם תכנית טיפול לכלל חניכיהם. הדבר הביא לביקורת קשה כלפי משרד החינוך, בטענה שתכנית טיפול אישית לחניך היא צורך קריטי לקידומם של החניכים. "הדעת אינה סובלת שתוכנית כזו לא תוכן לכל חניך וחניך" נכתב בדו"ח. אולי חוסר הטיפול האישי הוא זה שמביא לאחוזי נשירה גבוהים שעומדים על 11 אחוזים בקרב החניכים בכפרי הנוער.  

חלק מהחניכים בכפרי הנוער הם נערים בסיכון // צילום אילוסטרציה: יהושע יוסף

בכל כפר נוער ישנו צוות החינוכי שכולל מדריכים ואימהות בית. חניכי הפנימיה מחולקים לקבוצות, ולכל קבוצה יש בדרך כלל שני מדריכים שמלווים את הקבוצה לאורך כל שעות היממה. אלא שהתקן שקיים היום נקבע לפני למעלה מ-40 שנים, ומאז נעשו בו עדכונים קלים בלבד. 

השינוי שחל באופי החניכים בכפרי הנוער הפך את המענה הנדרש לטיפול בהם למורכב יותר. לכן, קורא המבקר למשרד החינוך ולמשרד האוצר לבחון האם התקן הקיים מתאים לצורכי החניכים, וכן לעדכנו ככל שנדרש. אלא שנראה שגם בכפרי נוער שבהם יש תקנים - הם מתוקצבים אך לא תמיד מאוישים. כך למשל, נבדקו התקנים אל מול המדריכים בפועל ב-29 כפרי נוער (תשע"ז), ונמצא כי בהתאם לתקן הם נדרשו ל-575 תקני מדריכים. בפועל, מדיווחי אותם הכפרים, עלה שהם מעסיקים 437 מדריכים בלבד - פער של 138 (24 אחוזים) תקני מדריכים שאינם מאוישים.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המינהל מקבל את ממצאי הבדיקה של דו"ח הבדיקה, ומאז קבלתו הוא מקיים למידה מקצועית מעמיקה ופועל לתיקון הממצאים. חלק מהממצאים כבר תוקנו מרגע כתיבת הדו"ח ועד היום. עם זאת, המשרד ילמד את התחומים שנדרש בהם שינוי ושיפור. עוד נטען, "מוסדות החינוך המצויים תחת כנפו של החינוך ההתיישבותי מצויים במגמת שיפור מתמדת. בראשית השנה (2019) יצאה לדרך תכנית חומש שמתוקצבת בסכום כולל של כ-35 מיליון שקלים, לשם שיפוץ מרכזי למידה לחניכים, ריהוט מגורי החניכים, שיפוץ מטבחים וחדרי אוכל, שיפוץ מתקני ספורט ושדרוג מועדונים".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו