משרד החינוך מאפשר למנהלים להשעות תלמידים בלי תיעוד או פיקוח

השעיה היא עונש חמור שמאפשר משרד החינוך למנהל בית הספר להשתמש בו. עם זאת, עתה מתגלה כי המשרד כלל לא מבצע תיעוד של השעיית תלמידים מבתי הספר.

המשמעות היא שהמנהלים יכולים להשתמש בסנקציה הזאת בצורה בלתי מידתית, מבלי שכמעט שום גורם במשרד יידע מכך. בתשובה לבקשת "ישראל היום" לחשוף את תדירות השימוש בעונש ההשעיה, הודה משרד החינוך כי "נתונים אלה אינם נאספים על ידי המשרד".

בחוזר המנכ"ל נכתב כי "יש להשתמש בהשעיה רק באירועים חמורים או לאחר אירועים חוזרים ונשנים שמוצו לגביהם תגובות חינוכיות אחרות". אלא שיש הורים שטוענים כי ההשעיה הפכה לעונש כמעט אוטומטי, על כל התנהגות שלא לרוח המחנכים - בייחוד בקרב ילדים עם הפרעות קשב וריכוז.

צילום אילוסטרציה: עמי שומן

"יש לי ילדה בכיתה ו' עם  איי.קיו מאוד גבוה, מה שדרש תמיכה רגשית גדולה מאוד מבית הספר", מסבירה עדי, אמא לשלושה ילדים שהעבירה את בתה האמצעית מבית הספר שבו למדה, לאחר שלטענתה מנהלת בית הספר הרבתה להשתמש בעונש ההשעיה.

עוד בנושא: 

• תלמיד תובע את משרד החינוך: "המורה לספורט גרם לי נזקים קשים"

• המסמך חשף: איפה חסרים מורים מקצועיים?

• תלמיד שגר בפריפריה מקבל תקציב כפול ממשרד החינוך

• אלו 50 התיכונים המצטיינים בישראל

לדבריה, "בית הספר לא היה מוכן לסייע, מה שגרר התפרצויות והפרעות בכיתה. בעקבות זאת הגענו למצב שהילדה מקבלת עונשים והשעיות על כל דבר קטן". המערכת, לראייתה, "מעדיפה להעיף את הילדים הביתה ליום או ליומיים ולא להתמודד איתם, למשל לבדוק אם אפשר להעבירם כיתה או להטיל עונש חינוכי בתוך בית הספר". כשעדי התלוננה על השימוש התכוף בהשעיה, נאמר לה: "אלו הנהלים". "חבל שהנהלים מאפשרים השעיה על כל דבר קטן", היא מסכמת. 

יד חופשית

גם גיא, אב לשני תלמידים בני 8 ו־10 בבית ספר יסודי, טוען כי היד החופשית של המנהלים הפכה קלה מדי על הדק השימוש בהשעיה. "יש לי ילד שמתמודד עם הפרעות קשב וריכוז", הוא מספר, "רק בחצי השנה האחרונה הוא הושעה מבית הספר חמש פעמים. כל התהליך של אזהרה או העברה לכיתה אחרת כלל לא מתקיים".

צילום אילוסטרציה: עמי שומן

גיא הוסיף כי "מנהלת בית הספר פועלת בניגוד להנחיות חוזר מנכ"ל. זה לא משנה אם הילד שלי צעק או טרק דלת, פשוט משעים על כל דבר קטן - זה הפך הפתרון שלהם במקום להתמודד עם הבעיה. לעונש כזה אין שום ערך חינוכי".

אז על מה אפשר להשעות תלמיד? על כל דבר. לפי חוזר מנכ"ל בנוגע לאורחות החיים במוסד החינוכי, אפשר להשעות תלמידים גם בתוך בית הספר, או להרחיק משיעור - על פי שיקול דעתו של המנהל. 

אין ייצוג עורך דין

עוד קובע חוזר המנכ"ל ימי השעיה מרובים בעקבות שתיית אלכוהול ועישון בשטח בית הספר, ועל אחת כמה וכמה בשל אלימות מילולית ופיזית, שעלולה לגרום להשעיה של שמונה ימים בבתי הספר התיכוניים. 

בד בבד, פגיעה שלא בשטח בית הספר – פגיעה דיגיטלית באמצעות הרשתות החברתיות - תגרור השעיה. כך, למשל, במקרה גם של הפצת תכנים פרטיים, מיניים ומביכים של תלמיד אחד על תלמיד אחר. במצב כזה התלמיד הפוגע יושעה ל־4-2 ימים ביסודי ול־8-5 ימים בתיכונים. הדבר נכון גם לפגיעה במורים עצמם.

במקרים קיצוניים בתי הספר רשאים להשעות את התלמיד לצמיתות, כלומר לסלקו מבית הספר. נתוני שנת הלימודים האחרונה עדיין לא קיימים, אך בתשע"ח קפץ מספר התלמידים שסולקו מבית הספר לצמיתות ל־123, בעוד בתשע"ז הושעו לצמיתות 88 תלמידים ובתשע"ו 98 תלמידים נאלצו לעבור בית ספר. 

המשרד מקשה על ההורים להיעזר בייצוג משפטי // צילום ארכיון: אורן בן חקון

במקרים כאלה מתכנסת ועדה לדון בעניין. נוהל ההשעיה לצמיתות קובע כי רק בנסיבות חריגות יוכל להצטרף לדיון אדם מטעם המשפחה אשר מכיר את התלמיד או גורם חינוכי־פסיכולוגי. 

לאחרונה פנתה עו"ד הדס ברוה למשרד החינוך בדרישה לבטל סעיף זה, שממנו משתמע כי התלמיד והוריו לא רשאים להגיע לדיון ההשעיה בליווי עורך דין. 

"זה אבסורד שמשרד החינוך מגביל את הזכות להיות מיוצגים על ידי עורך דין בוועדת ההרחקה של בית הספר, שכן זכות הייצוג היא זכות בסיסית", מסבירה עו"ד ברוה. הרחקת תלמיד לצמיתות מבית הספר היא, לדבריה, "החלטה קשה ופוגענית, ולמעשה, משרד החינוך מונע מהתלמיד ומהוריו אפשרות להתגונן בפניה בכלים לגיטימיים. החלטה לסלק תלמיד מבית ספר חייבת להתקבל רק אחרי שנתנו לו אפשרות להתגונן כראוי".

ממשרד החינוך נמסר: "אנחנו סומכים על מנהלי בתי הספר שהם מבצעים את מלאכתם החינוכית באופן הראוי ביותר. במקרים חריגים ובהתאם לנוהל חובת דיווח, המנהלים מעדכנים את הפיקוח, לרבות דרכי ההתערבות והטיפול החינוכי, המשמעתי והטיפולי. ככל שהורה סבור כי הטיפול במקרה הפרטני שלו לא היה משביע רצון, יש לו הזכות והאפשרות לפנות לפיקוח על בית הספר".

לא רק תלמידים

בניגוד להשעיות התלמידים, נתונים שמשרד החינוך עוקב אחריהם נוגעים להשעיות המורים. מנתוני המשרד עולה כי בשנת הלימודים הקודמת, תשע"ח, הושעו לא פחות מ־212 עובדי הוראה. בשנת הלימודים האחרונה, תשע"ט - שבה יש נתונים עד לחודש אפריל, בוצעו לפחות 78 השעיות של עובדי הוראה. הנתונים שבידי משרד החינוך הם החל מיולי 2017, כך שלגבי שנים עברו אין מידע. בניגוד לתלמידים, מאחורי המורים יש "גב" של הסתדרות המורים וארגון המורים, שלעיתים אף מעניקים להם סיוע משפטי בהתמודדות עם משרד החינוך.

נתונים שכבר נחשפו בעבר ב"ישראל היום" הראו כי בכל שנת לימודים מתקבלות מאות תלונות על עובדי ההוראה מצד תלמידים והוריהם או מצד חבריהם למקצוע. חלק מהתלונות נוגעות לאלימות מילולית ופיזית וחלקן מרחיקות עד להטרדות מיניות. חלק מהתלונות נוגעות לעבירות משמעת, ובהן גניבת חפצים, התבטאויות ברשתות חברתיות, שכחת ילד בגן ודיווח כוזב של שעות עבודה. אגב, גם כאן המעקב של משרד החינוך לוקה בחסר, שכן המידע לא מנוהל במערכת ייעודית, אלא נשמר במוקדים שונים. בחלק מהמקרים מדובר במערכות ממוחשבות ובמקרים אחרים ברישום בכתב.

מהסתדרות המורים נמסר: "כל עובד הוראה שהוזמן לשימוע, רשאי לפנות להסתדרות המורים ולקבל סיוע ממזכירי האיגוד המקצועי או סיוע משפטי. זאת כדי להגן על עובדי ההוראה ולוודא ששום עובד הוראה אינו מקבל עונש בלתי הולם".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו