בפעם האחרונה שביקר במתקן החלל קנדי של נאס"א בקייפ קנוורל שבארה"ב, היה יפתח רמון בן עשר. יחד עם כל העולם, גם הוא המתין בכליון עיניים לנחיתתה של מעבורת החלל קולומביה, שתחזיר אליו את אביו - האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון ז"ל. הסוף המר ידוע - ולאחרונה שב לשם רמון הבן, למקום שבו המריאה החללית - 16 שנה אחרי האסון. זאת כדי לקדם תוכניות חינוך בתחום החלל, לילדי ישראל.
"אסור שהשם 'רמון' יהפוך לסמל של טרגדיה או שכול", מסביר רמון הבן את תפישת העולם שלו ושל אחיו. "אני והם רוצים להמשיך את הדרך של אמא כדי לייצר מציאות טובה. אני כאן במשימה לקדם את החינוך לחלל".
פעם ראשונה מאז
בימים האחרונים חווה רמון רגעים עוצמתיים ואינטנסיביים. "אנחנו בעיקר מתרגשים, אז לא ממש מרגישים את העייפות. זו הפעם הראשונה שאני חוזר לפה מאז האסון. זה עושה המון. היינו בדיוק במרכז שבו גם ראינו את ההמראה וגם קיבלנו את ההודעה הקשה".
מי שקיבל את יפתח מטעם נאס"א הוא האסטרונאוט בוב קבנה שמנהל את מרכז החלל, שנחשב לאתר השיגורים המרכזי בעולם של חלליות ולוויינים. קבנה היה ראש מדור האסטרונאוטים שהיה אמון על הכשרתו של אילן רמון ז"ל, וגם היה זה שהודיע למשפחות על האסון.
משפחת רמון ב־2002 // צילום: AFP
"היינו ממש באותו חדר, זו סגירת מעגל מאוד מעניינת", מחייך רמון הבן. "אני כן זוכר את אותם רגעים כילד, ועכשיו להיות פה כבוגר עם ראש מורם - זה משהו שאי אפשר להסביר במילים. זה הכי משמעותי שיכול להיות. דיברנו על אותם רגעים קשים, אבל גם שמחנו שיש חיבור טוב ואנחנו מדברים על חינוך ועשייה".
חששת לחזור לשם?
"לא. הייתי סקרן מאוד. יש לי הרבה זיכרונות ופלאשבקים ממה שחוויתי פה. אבל אני כאן לצבור חוויות חדשות ושונות. הרגעים של האסון נמצאים איתנו יום־יום ושעה־שעה, והביקור כאן מוסיף משהו אחר".
מאיפה שואבים את הכוחות?
"מהעשייה, מהדרך שאמא התחילה. זה יותר ממחמם את הלב. זה עוזר לקום בבוקר, לראות שיוצא מזה משהו שנותן טוב לאחרים ולא רק נשאר איפה שזה היה. זה מה שמאפשר לי להיות עם הפנים קדימה. בגלל זה לבוא למקום הזה, זה לא מפחיד אלא מרגש ומשמעותי".
הביקור במתקן החלל נערך בהובלת משלחת של נציגי קרן רמון - עמותה ששואפת להקנות לדור הצעיר של ישראל מצוינות אקדמית, מנהיגות חברתית ותעוזה. יפתח ואנשי הקרן נפגשו עם בכירי סוכנות החלל האמריקנית כדי לדון בקידום תוכניות חלל לילדי ישראל והכשרות מורים.
יפתח והאסטרונאוט בוב קבנה // צילום: מאיה גולן
עד לפני כשנה, רמון עוד היה רכז בצופים. כעת הוא מתחיל להוביל עם אחיו טל ואחותו נועה, את פעילות העמותה שהקימה אמו לפני כעשר שנים - לאחר מותו של אחיהם הבכור אסף בתאונת אימון לפני עשר שנים.
"אני לא מרגיש שאני נכנס לנעליים של אמא", הוא מצטנע. "אני עדיין בנעליים שלי, פשוט אם בעבר הייתי לצידה אז היום אני עושה את זה בעצמי. זה לא משהו שמפתיע אותי, תמיד הייתי מעורב אבל מאחורי הקלעים והיא היתה הפנים. עכשיו, הכי טבעי בעולם שאני אעשה צעד קדימה להראות לכולם שאנחנו מעורבים ורוצים שפעילותה החינוכית תמשיך, שאנחנו חלק בלתי נפרד מהדבר הזה והוא חלק בלתי נפרד מאיתנו".
רמון צפוי לנאום הלילה בכנס השנתי של הקהילה הישראלית־אמריקנית IAC.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו