בישראל מציינים החל מהיום את השבוע הלאומי לגלישה בטוחה, אשר מטרתו להעלות למודעות את הסכנות ברשת וכיצד יש להתמודד איתן.
לרגל זאת מפרסם המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת נתונים מדאיגים שמהם עולה כי בשנת 2019 התקבלו וטופלו 7,655 אירועים, 55% מהם נוגעים לאירועים משולבים (פליליים־אזרחיים), 30% לאירועים אזרחיים ו־11% הם אירועי חירום.
משטרת ישראל על עבירות מין ברשת
הילדים מבלים שעות רבות מול מסכים, באינסטגרם, בטיק־טוק, בפייסבוק וגם בקבוצות בווטסאפ, אלא שלצד הפיכתן למדורת השבט - יש ברשתות לא מעט סכנות. יותר משליש מהפניות נוגעות לפגיעות על רקע מיני. הקטגוריות המובילות בפניות למוקד הן בריונות, הצקה, ביוש, שידול והטרדת קטינים ברשת ועבירות מין.
רוב הנפגעים בני 14-12, ומספר הנפגעים הרב ביותר הוא בגיל 13 (16%). רוב הפוגעים הם בני 16-13. כ־70% מהפוגעים הם קטינים. רוב מובהק של הפוגעים הם גברים (77%). בקרב הנפגעים - 69% הן ילדות ונערות ואילו 31% הם ילדים ונערים.
המוקד הטלפוני 105 פועל לאורך כל השבוע ומאויש על ידי גורמי המשטרה ושותפים בו המשרד לביטחון הפנים, משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ומשרד המשפטים. 38% מהפונים למוקד הם הורים, 28% הם הנפגעים ו־10% הם צוותי חינוך.
השר לביטחון הפנים גלעד ארדן יוזם מוקד 105: ״השבוע יעמוד בסימן "סוף שיתוף במחשבה תחילה". אנחנו גאים שמתחילת פעילות מוקד 105 (פברואר 2018 ) ועד סוף שנת 2019 טופלו למעלה מ – 12,000 ארועים בכל טווח הפגיעות בילדים ובני נוער ברשת ואנו נמשיך להגן עליהם וקוראים להורים להיות מעורבים יותר בהרגלי הגלישה של ילדיהם כדי להימנע מחשיפה לסכנות מיותרות ברשת״
מאז תחילת פעילות המוקד ב־6 בפברואר 2018 ועד סוף שנת 2019 נפתחו וטופלו יותר מ־12 אלף אירועים בכל טווח הפגיעות בקטינים ברשת, פגיעות פליליות ואזרחיות כאחת.
"הוויסות הרגשי קריטי"
בריונות ברשת והיפגעות ממנה הן לא נחלתם רק של בני הנוער: לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ־195 אלף בני 20 ומעלה דיווחו ב־2018 כי נפגעו מעבירות מקוונות, אלא שרובם (89.2%) לא דיווחו על כך למשטרה.
בתוך כך, מחקר חדש העוסק בהשפעות של המסכים על התא המשפחתי קובע כי כ־50% מההורים אינם מביעים עניין או מעורבות אקטיבית במה שילדיהם המתבגרים עושים כאשר הם גולשים באינטרנט.
עוד נמצא שככל שהורים פחות מביעים עניין בעולם הדיגיטלי של הילד, כך הילד חווה מצוקה גדולה ועלול לפתח תלות גדולה יותר במסכים.
"אחת היכולות החשובות ביותר שהורים מקנים לילדיהם היא ויסות רגשי", מסביר עורך המחקר ד"ר ירון סלע, פסיכולוג קליני, "ילד שהוריו זמינים לו מבחינה רגשית, יכול לדבר על המצוקה שלו ולקבל תמיכה.
לעומת זאת, כאשר ההורה פחות קרוב לילד, הילד מתקשה ללמוד כיצד לווסת את רגשותיו השליליים (למשל דחייה חברתית), והוא נדחף לטשטש רגשות אלו, למשל באמצעות גלישה אינטנסיבית ברשתות חברתיות. במובן הזה, אפשר להסתכל על המסכים כאמצעי פיצוי רגשי, למשל בדומה לאכילת יתר כאשר חשים עצבות".
מהמחקר עוד עלה כי כאשר הורים מגלים נוכחות פעילה בעולם הדיגיטלי של הילדים, הם מצליחים לצמצם בכ־50% את שעות הגלישה בשעות היום וב־65% את שעות הגלישה בשעות הלילה.
ד"ר סלע מוסיף כי "כאשר ההורה מתעניין באופן חיובי בפלטפורמות הדיגיטליות שהילד נמצא בהן, הקשר ביניהם מתחזק ואז יש רווח כפול: פעם אחת, ההורה מכיר את התכנים הרגשיים של הילד, דרך האפליקציות שהילד עסוק בהן, ופעם שנייה, הילד לומד להפנים את הנורמות ההוריות סביב גלישה בטוחה".
ההורה, לדבריו, "בעצם נתפס כרלוונטי בעת מצוקה. למשל, מצאנו שמעורבות הורית כזו מעלה ב־25% את הסיכוי שהילד יפנה להורה כאשר הוא נתקל בצרה ברשת".
גיל גבריאל, סמנכ"ל אינטרנט רימון שמתמחה בהגנה מפני תוכן פוגעני ברשת, הוסיף: "אנו עדים לכך שאמצעי סינון לא משמשים רק למנוע תוכן לא רצוי מהילדים, אלא הסינון הוא כלי חינוכי לכל דבר המסייע להורים להתמודד עם אתגרי העולם הדיגיטל".
התלמידים שיצאו למאבק בשיימינג
קללות כמו "שמן", "יא מסריח" ואיחולי מוות הפכו למחזה שכיח ברשת. גולשים רבים איבדו את הבושה, מקללים, מגדפים ומעליבים מי שלא חושב כמוהם. במסגרת פרויקט "שומרי מסך" מתנדבים תלמידים להילחם בתגובות פוגעניות.
מטרת הפרויקט היא קידום גלישה בטוחה הפונה לבני נוער - והופכת אותם לשגרירים של גלישה בטוחה בקהילה. מדובר בפעילות משותפת לאורטוב מרשת אורט וגוגל ישראל. אוהד מימון (15) הוא תלמיד כיתה ט' בתיכון אורט כרמים בכרמיאל.
לדבריו, "במהלך השבוע האחרון הפעלנו פרויקט על שם 'עשרת ימי תגובה', שבמהלכו הוקמו חמ"לים בכלל בתי הספר שרשת אורט, ואנחנו התלמידים פעלנו כדי לנטר תגובות משמיצות ולעודד שיח חיובי ברשת. בכל יום ישבנו והגבנו לתגובות שעה אחת לפחות". רק בבית ספרו של אוהד הצליחו לנטר כ־4,000 תגובות.
בני הנוער פועלים באמצעות קמפיינים אישיים ובפעילות חינוכית ומניעתית, בליווי צוות חינוכי מקצועי, כדי להעלות את הנושא לסדר היום הבית־ספרי והקהילתי. במהלך השנים הוכשרו יותר מ־1,500 בני נוער, שהגיעו למאות אלפי משתמשי אינטרנט ברשת.
מורן פסטינגר, תלמידת אורט כרמים בכרמיאל, מספרת: "אנו פועלים כדי לצמצם את הקללות והעלבונות שמציפים את הרשתות החברתיות ואתרי החדשות, אך גם כדי לשבח על מילים יפות שנאמרו. אנחנו מקווים שלאור המיזם הזה, לימדנו חלק מהאנשים שצריך לפעמים להפעיל שיקול דעת ולכבד אחד את השני, במקום להגיב תגובות לא יפות ולהעיר הערות שלא במקום.
ברשת אפשר להגיד כל דבר, בעיקר בגלל שהאנשים שמגיבים נמצאים מאחורי המסך, אך המטרה שלנו היא לדאוג שהרשת תהיה מקום נקי, מכבד, ושהדברים ייאמרו בעברית תקנית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
