נכדים וסבים אוהבים גם מרחוק

נשק (מרחוק) וסע: זה הולך להיות שבוע קשה נוסף בחייהם של מאות אלפי אזרחים וותיקים - שההמלצות בצל הקורונה מונעות מהם מפגשים עם בני המשפחה. 

על מנת לשמור על בריאותם מהווירוס הקטלני הם מחויבים בבידוד - מה שמגביר את הבדידות. בלי חיבוק, בלי נשיקה, בלי מפגש - הגעגועים לנכדים, לילדים קשים מנשוא.

ברחבי הארץ נצפות תמונות לא שגרתיות - אבל מחממות את הלב. נכדים באים אל סבא וסבתא, הם כבר לא עולים אליהם הביתה - אלא עושים להם שלום מהמרפסת, מכינים שלטים צבעוניים, מדברים איתם בשיחות וידאו. 

איתי (7) ונעמה (5) משען מפתח תקוה מתגעגעים מאוד לסבתא רחל גרינשפון (72) שנמצאת בבידוד עצמי בבית ברמת גן כבר כמעט שבועיים. ביום שישי הנכדים החליטו להפתיע אותה, הם הכינו שלט עליו כתבו "אוהבים ומתגעגעים" ועמדו מתחת לחלון שלה. "אמא מאוד חוששת מהמצב, בשגרה היא פוגשת את הנכדים לפחות פעמיים בשבוע. היא מאד מחוברת אליהם וכרגע מאד מתגעגעת". מספרת רתם נעמן, אימה של איתי ונעמה. "הם הכינו לה ציורים והשאירו מחוץ לדלת, היא כמובן התרגשה מאוד ובכתה מאושר. היוזמה והרעיון היו של הילדים כי התגעגעו לסבתא".

געגוע בחדר מדרגות

מפגש בחדר המדרגות עם סבתא. אסתר ברוך, בת 91 מתל אביב, פגשה בסוף השבוע את קרובת משפחתה שרי ניסים בחדר המדרגות. "נורא משעמם לי", היא מספרת. "אני רגילה להיות מחוץ לבית מהבוקר עד הערב, לפגוש חברות, לאכול במסעדות עם הנכדים, להתאמן ולשחק ברידג', עכשיו אני יושבת בבית, מדברת עם כולם בטלפון, פותרת סודוקו ורואה ערוץ ויוה".

היא גרה במרכז העיר סוך לנכדיה: "למזלי, הנכדים והילדים גרים באזור אז הם באים אליי ופשוט לא נכנסים הביתה אלא יושבים בחדר מדרגות, מביאים קפה מבחוץ או שאני מכינה להם ומשאירה להם בחוץ. זה קצת מוזר ולפעמים מתסכל, אבל עכשיו, אחרי שניסיתי 'למרוד' קצת, אני מבינה ומחכה בסבלנות שהכל יעבור".

עוגה לשבת לסבא

נטע, אריאל, שלו ורז, נכדיו של נתן פורשר מביאים לו אוכל ועוגה לשבת, תוך שהם מקפידים לשמור על המרחק המותר, נמנעים ממגע על מנת שלא לסכן אותו ומסתפקים בנפנופי ידיים. נתן, בן ה־79, תושב הקיבוץ הדתי טירת צבי, נכנס בתחילת השבוע להסגר מרצון מחשש להידבקות בנגיף הקורונה ושוהה מאז לבדו. 

בתו, רבקה, המתגוררת בקיבוץ לא הרחק ממנו, שולחת לו בכל יום ארוחת צהרים חמה ומקפידה על שיחות וידאו מספר פעמים ביום בינו ובין ילדיה. יחד עם שאר ילדיו ונכדיו שאינם מתגוררים בקיבוץ, הם מנסים להקל על תחושת הבדידות. 

"אנחנו משתדלים לשמור כמה שיותר על קשר איתו כדי שלא ירגיש בודד וחרד ולחשוב על דרכים יצירתיות לשמירה על קשר. מצד אחד המצב מחייב שהוא יהיה בבידוד, ומצד שני, לא פחות חשוב שיעבור את התקופה הזאת במצב רוח מרומם ובכמה שפחות תחושת בדידות שמביאה הרבה מבוגרים לדיכאון וחולי", היא מסכמת בנימה אופטימית.

בהכנת הידיעה השתתף  לירן אוהלי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו