החשש הגדול: שנת הלימודים הקרובה תחל באיחור

מערכת שעות קשות: פחות מחודשיים לפתיחת שנת הלימודים ואף אחד לא יודע כיצד תיראה שנת הלימודים הבאה תשפ"א. 

מצד אחד, החורף לא יאפשר למידה בשטח פתוח, ומנגד - הכיתות הסגורות עלולות להפוך למדגרה של קורונה. הבעיה: אין די מבנים וכוח אדם לפצל את התלמידים לקבוצות שונות. 

על רקע המשך העלייה בתחלואה, שר החינוך יואב גלנט צפוי לכנס היום (רביעי) בבוקר דיון עם פורום ההנהלה הבכיר במשרד החינוך, ובו תיבחן היערכות המשרד לקראת פתיחת שנת הלימודים בצל הקורונה. זאת, כששעון הזמן של מערכת החינוך הולך ואוזל, ולאור התנהלות מערכת החינוך בחודשים האחרונים נראה כי גם פתיחת שנת הלימודים הקרובה, תשפ"א, תהיה מלאה באלתורים של הרגע האחרון. עם העלייה בתחלואה וכשהחורף יגיע שלושה חודשים לאחר פתיחת שנת הלימודים, בספטמבר נראה שבמערכת החינוך יהיו חייבים לעשות את הדברים אחרת. המשמעות היא אדירה, קודם כל תקציבית והשנייה לוגיסטית, כיוון שכל שינוי הכי קטן - צריך להיות מתורגם לאלפי מוסדות חינוך. 

"למשרד החינוך אין מושג איך הוא יפתח את השנה ואם הוא יפתח את השנה", אומר בכיר ברשות מקומית גדולה, "אף אחד לא יודע איך תתפתח המחלה, לא בעוד חודש ובטח לא בעוד חודשיים. אני מאוד מקווה שתוכניות לפתיחת שנת הלימודים יגיעו בזמן ולא כמו שקרה בצהרונים ובבית הספר של החופש הגדול". 

הוא מוסיף כי "גם העובדה שכרגע אין מנכ"ל במשרד החינוך תקשה את היכולת לטפל באופן יסודי ומאורגן בהכנות לפתיחת שנת הלימודים הבאה". לדבריו, "הורים מפחדים לשלוח את הילדים למסגרות, ויכול מאוד להיות שזה יימשך גם בספטמבר".

שירלי רימון־ברכה, מנהלת מינהל החינוך בעיריית תל אביב־יפו, אומרת: "או ששנת הלימודים תיפתח כרגיל, מה שלא נראה בסבירות גבוהה, או שנפתח בקפסולות ורוטציה ולמידה חלקית, בדגש על הגילים הנמוכים. האפשרות השלישית היא ששנת הלימודים תיפתח רק אחרי החגים".

"יש זמן לתכנן"

רימון־ברכה מדגישה כי "שניים מתוך שלושת התרחישים משפיעים על ההורים, התלמידים, צוותי הגנים ובתי הספר, וכולם צריכים להביא את זה בחשבון. בגל הראשון, זו היתה הפתעה ואי אפשר היה לתכנן מראש. אבל עכשיו יש, יחסית, זמן לתכנן". 

אם נשים את נושא הלמידה בצד, הבעיה הגדולה ביותר היא כיצד לפתוח את בתי הספר. כחלק מההכנה לשנת הלימודים הבאה הפיץ משרד החינוך מכתב למנהלי ומנהלות בתי ספר ובו הוא מבקש מהם להיערך בהתאם.

בתי הספר נדרשים להיערך לשלושה תרחישים אפשריים, הראשון הוא סגר מלא שכוללת סגירה של כלל בתי הספר או בית ספר בודד - אז תתבצע למידה מהבית. התרחיש השני הוא משולב שבו בתי ספר ישלבו למידה מרחוק ולמידה בבית הספר. התרחיש השלישי הוא "שגרת קורונה" - כלומר בתי ספר יישארו פתוחים אך יפעלו תחת מגבלות הבריאות.

רויטל אבו דגה היא אמא לשלושה ילדים בני 6, 9.5 ו־11.5 מאלפי מנשה. ילדיה לא חזרו למערכת החינוך מאז שבתי הספר נסגרו בחג הפורים, למעט כמה ימים בשבוע הלימודים האחרון כדי להיפרד מחבריהם ומהמורים: "במצב הנוכחי אני לא מאמינה שאני אשלח את הילדים לבית הספר ב־1 בספטמבר", היא אומרת, "אין לי מושג מה אני עושה במצב הזה כי אין למערכת החינוך תוכנית עבודה. אני יודעת שהמערכת מתכוננת לשלושה תרחישים אבל לא יודעת איך יתרגמו את זה בשטח. אני לא יודעת אם יש להם את היכולת הזאת כי יש בעיה גדולה של מבנים. אני חושבת שהמדינה צריכה לתקצב את זה". 

אבו דגה מציינת כי "העלייה במספר הנדבקים והידיעה כי עיקר ההדבקה היא במקומות סגורים, רק מחזקת את תחושתי שזהו סיכון להחזיר את ילדיי למוסדות החינוך". 

ממשרד החינוך נמסר: "התחלנו את ההיערכות שלו לפתיחת שנת הלימודים לפני כחצי שנה (בחודש ינואר). לאור זאת, חלק מהמתווים והנהלים לשנה הבאה פורסמו זה מכבר במסגרת המתנ"ה. כמו-כן, במהלך הימים הקרובים ימשיך המשרד לפרסם  למנהלי מוסדות החינוך חלקים נוספים באופן מאורגן ומסודר, כשבמקביל הוא ימשיך לשקוד על פתיחת השנה יחד עם השותפים שלו לעשייה החינוכית".   

ניתן לראות עד כמה משימה זו מורכבת דרך דבריה של פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות שהודיעה על סיום תפקידה. לדבריה, בהיעדר התאמה של אופן ההתנהלות בבתי הספר לשגרת הקורונה, "הופכים בתי הספר וגני הילדים כר פורה להדבקה ולהתפשטות הנגיף. ישראל פתחה את מסגרות החינוך בצורה מהירה ובהיקף גדול באופן ניכר מרוב מדינות העולם. ללא תנאים תואמים אין לפתוח את מערכות החינוך".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו