שמונה ימים לפתיחת שנת הלימודים - והרשויות המקומיות שוברות את הראש כדי למצוא כיתות לימוד וחללי למידה לטובת החלוקה לקפסולות במתווה של משרד החינוך.
ההורים חוששים כי המתווה יעמיק את הפערים הלימודיים בין רשויות חזקות, שיוכלו לשכור מבנים ולספק עוד שעות לימוד, לבין רשויות חלשות.
עוד בנושא:
• "שנת הלימודים תיפתח בקפסולות בכל מקרה"
• סוכם מתווה תקציבי להפעלת תוכניות החינוך המשלימות
כזכור, לפי המתווה של משרד החינוך, תלמידי כיתות ג'-ד' ילמדו חמישה ימים בכיתות, בחלוקה ל־18 תלמידים בכיתה. המשמעות היא שהם ילמדו פיזית ויתפרסו על פני המבנים של כיתות ה'-ו'. על פי המתווה של משרד החינוך, את כיתות ה'-ו' יש להביא ליומיים למידה, לפחות. המשמעות היא צורך אדיר בכיתות ובמבני לימוד, שכרגע אין. תלמידי כיתות ג'-ד' לא ילמדו בימי שישי, ולכן ביום זה יגיעו תלמידי ה'-ו', אלא שיהיה יום לימודים אחד נוסף לפחות שבו יש להביא אותם ללמידה פרונטלית - בחלוקה לקבוצות. במצב כזה תיווצר דרישה לכיתות לימוד, שלא כל רשות מקומית יכולה לעמוד בה.
כיתות במקום מעבדות
בדיקה בין עשרות רשויות מעלה כי הן עדיין מחפשות אחר מבנים שיוכלו לשמש כיתות לימוד. למשל, באשקלון עדיין מחפשים אחר מבנים שיוכלו לאייש ככיתות לימוד, גם בבת ים ערכו מיפוי בעיר ושואפים להכשיר כיתות נוספות מלבד כיתות הלימוד הרגילות, משימה שטרם הושלמה.
בעיריית פתח תקווה ציינו כי "יש קשיים ונעשה מאמץ רב לאפשר לכיתות ה'-ו' שלושה ימי לימוד בכיתות". בבית שמש אמרו כי "אי אפשר לקיים את המתווה עם פריסת כיתות נתונה בבתי ספר". לכן, ראש העיר עליזה בלוך נתנה הנחיה למנהל החינוך לבטל חדרי ספח, חדרי מקצוע, מעבדות וכו' כדי לנסות לקיים את המתווה.
מנהלת בית ספר יסודי במרכז הארץ אומרת: "בסוף יהיו חללים, אבל לוח הזמנים בלתי אפשרי. אני מחפשת כיתות לימוד גם בבתי כנסת, מחפשת חללים שאפשר להכשיר אותם, אבל שיהיו מספיק קרובים לבית הספר. הילדים צריכים להיות בהשגחה, צריך להביא בחשבון מה עושים בהפסקות".
"פער לכל החיים"
אלא שמספר הכיתות הוא לא חזות הכל, והשאלה היא לכמה ימי לימוד פרונטליים יגיעו התלמידים של כיתות ה'-ו'.
במקרה הזה יש יתרון מובהק לרשויות מקומיות עשירות וחזקות, שיוכלו להשקיע הרבה יותר כסף ולהביא את התלמידים ליותר ימי לימוד עם מורה. כך, לדוגמה, ברעננה כיתות ה'-ו' ילמדו שלושה ימי לימוד בבתי הספר, ובעירייה הכשירו מתחמי לימוד חלופיים, הוקצו מוסדות תרבות ומבנים ציבוריים, ואף יצאו במיזם של כיתת טבע בפארק רעננה. לדברי צופית גולן, סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית: "יש רשויות חזקות יותר שיכולות לפנות או לשכור מבני ציבור לטובת הלמידה הפרונטלית תחת עיני המורה, וכן יכולות לממן עוד שעות הוראה מכיוון שהתלמידים מפוצלים. יש רשויות חלשות שלא מוכנות לצאת לפארקים ולמתנ"סים כי זה עולה כסף, דורש אבטחה ועוד. ברשויות החזקות הילדים ילמדו יותר שעות וזה ייצור פער עצום, בוודאי בגילים האלה. זה פער שהם לא יוכלו להדביק אותו כל החיים".
אגב, בחלק מהמקרים דווקא רשויות קטנות יוכלו ליישם את המתווה בצורה טובה יותר, ואף להביא את התלמידים למספר רב של ימים. כך, למשל, באופקים תלמידי כיתות ה'-ו' יגיעו לבתי הספר למשך חמישה ימי לימוד בשבוע, וכך גם בשדרות, שם יביאו את כיתות ה'-ו' לפחות ארבעה ימים בשבוע.
לדברי אבי אלקבץ, ראש עיריית עפולה, "בחלק מבתי הספר יש לנו מקום ובחלק אין. יש בתי ספר יותר צפופים. אנחנו מתמודדים עם זה. בחלק מבתי הספר כיתות ה'-ו' ילמדו רק יומיים. אנחנו מנסים להעביר את התלמידים למתנ"ס, לאשכול פיס ולעוד מתקנים שונים".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד נותן מענה לבתי ספר שלא הצליחו לתת מענים לתלמידי כיתות ה'-ו'. ככל שיש מקרים כאלה, וטרם דווחו, נשמח לקבל פרטים כדי לתת להם מענה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו