כשהסלון בבית הופך לכיתת לימודים

משפחת חממי, מעלה אדומים

נשארים ללמוד מהבית: אייל בן 14.5, תאיר בת 12 והלל בת 10, ואילו נדב, בן 4.5, ילך מדי בוקר לגן הילדים. "הקורונה תפסה אותנו חזק, ויש לנו התנסות בלמידה בזום ובלמידה מרחוק", מספרת האם הילה, "כשעברנו דירה תרמנו את המחשב הנייח שלנו וקנינו מחשב נייד, ועכשיו קנינו טאבלט נוסף, כדי שיהיה מרווח לילדים שיוכלו לתמרן. 

"אני מאמינה שנצטרך עוד מחשב, אך כרגע זה מעבר לתקציב שלנו, אז נחכה קצת לראות איך הלמידה מרחוק מתקדמת. הילדים מסתדרים טוב מאוד עם מה שיש ואין ריבים בבית, לכל אחד יש חדר משלו ויכולת ללמוד ולהתרכז. 

"אני מאוד מקווה שהמורים יעבירו את השיעורים בצורה מעניינת ומסודרת. השיטה של הלמידה מרחוק יוצרת התחכמויות ויש להם טריקים להתחמק ממנה".

לדבריה, הילדים יישארו ללמוד לבד מפני שהיא ובעלה עובדים: "הילדים מבסוטים, אבל לצערי לנו כהורים אין שליטה על מה שקורה - והם ילמדו רק יומיים בבית הספר. אני צופה קשיים מרובים, בין היתר - לא להיכנס לזום ולהישאר לישון". 

הלל בת ה-10 מספרת: "הייתי מעדיפה ללמוד בבית הספר ליד המורים, ואני ממש מקווה שנחזור לשם ללמוד כרגיל".

אייל האח הבכור מספר: "אני אוהב ללמוד על השולחן בחדר שלי, זה מאוד נוח. לפעמים אני לומד בסלון אבל יש רעש, טלוויזיה, אחים קטנים ופלאפון שמסיחים את הדעת - בכיתה הרבה יותר קל להתרכז". 

הלמידה מרחוק לא הצריכה ממנו התארגנות מיוחדת: "יש לי כל מה שאני צריך, המחשב והציוד על השולחן כבר מוכנים. ביום הראשון ללימודים אני אקום לפני השיעור, אתארגן ואכנס לזום. צריך להתארגן בקטנה, לא כמו לבית הספר - אפשר ללמוד גם בפיג'מה".

משפחת קונריקוס, כפר סבא

נשארים ללמוד מהבית לסירוגין: איילה (14), יואב (12 וחצי), איתן (10 וחצי) וינאי, שעולה לכיתה ב' וילך בכל יום לבית הספר. "זו עומדת להיות חגיגה", אומרת האם רויטל, "שיפצנו את שלושת החדרים של הילדים כדי שלכל ילד יהיה מחשב ותהיה סביבה לימודית נעימה ושקטה. צבענו את החדרים, תלינו עציצים ותמונות, ואפילו קנינו כיסאות חדשים לחדרים כי הם התלוננו שהם מתקשים לשבת כל כך הרבה זמן על הכיסאות הקיימים".

היא מוסיפה שאת המחשב שלה תיתן לאחד הילדים ומספרת שהשיפוץ לבדו עלה כ-6,000 שקלים. לדבריה, "ההוצאות הגדולות יגיעו כשהילדים יהיו בבית: תאורה, מיזוג אוויר, מזון ואפילו מורים פרטיים כדי לחזק את הילדים במתמטיקה".

הבת הכורה איילה מספרת: "ברור שכשכולנו בבית אנחנו רבים יותר, אין מה לעשות, אבל בזמן הלמידה יש לי המון עבודות ומשימות, אז אני סוגרת את הדלת ולומדת יום שלם בלי הפרעות. ראיתי בחנות כיסא יפה מאוד שאהבתי, שעלה 700 שקלים. אני התלבטתי לגביו, אבל אמא שכנעה אותי לקחת אותו כדי שאוכל ללמוד בנוח ולהתרכז - כך שאני ממש מרוצה". יואב מספר: "אצלי בחדר אין טלוויזיה, ככה שאני אתרכז בעיקר בלימודים". ואיתן מסכם: "אני מבסוט מהחדר שלי, עשו אותו ממש יפה".

עוד בנושא:

• מורה, נבוכים: כל השאלות והתשובות על החזרה ללימודים

• יומיים לפתיחת שנת הלימודים: מתח בערים האדומות

• פחות תשלומים לביה"ס, אך יותר הוצאות: שנת הלימודים הקרובה תהיה יקרה יותר

רויטל, תאפשרי להם ללמוד בסלון?

"אני מורה רוחנית, יש לי קליניקה ואני עובדת מהבית. אני מטפלת גם בישראל וגם באירופה דרך הזום. אני מתחילה קורס בשם 'כסף זה עניין רוחני', ולכן כדי לשמור על שגרת חיים שבה אוכל להמשיך לטפל, הם יהיו חייבים לשמור על שקט בחדרים ולא להפריע לעבודה בקליניקה".

משפחת מקלר, מרחב עם, מועצה אזורית רמת נגב

נשארים ללמוד מהבית לסירוגין: עמיחי (כיתה ו'), ידידיה (כיתה ז'), רותי (כיתה ח'), תקווה (כיתה י'), הודיה (כיתה י"א). 

במשפחת מקלר 11 ילדים, כך שנוסף על מי שנשאר ללמוד מהבית, אלישיב (כיתה א'), מתניה (כיתה ג'), בנימין (כיתה ד'), מוריה (טרום-חובה) וחיים-שלמה ויהודה ילמדו במוסדות החינוך ובמעונות. 

אברהם-צבי מקלר, האב, הוא מנהל תיכון במצפה רמון, ואשתו, רחל, קלינאית תקשורת. הם גרים ביישוב הקהילתי מרחב עם שבמועצה אזורית רמת הנגב. "חינוך של 11 ילדים, מהגן עד התיכון, ודווקא בימי הקורונה זה אתגר רב-תחומי. יש לנו שני מחשבים נייחים ואחד נייד. אנחנו מנהלים סדר שימוש במחשב וזה פרויקט לא קטן". האם רחל הנהיגה שיטת למידה בזום: "יש לי מחברת, שבה טבלה מסודרת מה כל אחד מהם עושה, למי יש שיעורים, מי צריך להשתתף בשיעורי זום ומהן המטלות היומיות".

עמיחי, עולה לכיתה ו', מודה שלפעמים הסביבה יכולה להיות רועשת מדי: "כשיש רעש וזה מפריע לי לשמוע או להתרכז, אני פשוט שם אוזניות וזה עוזר לי בלמידה של הזום, או שאני מבקש מהאחים שלי שיהיו יותר בשקט כי אני לומד. אני לא חושב שתהיה לי בעיה להתרכז, כי אני יכול גם ללמוד בממ"ד - שם, כשסוגרים את הדלת, אין הפרעות".

גם אחותו הודיה לא חושבת שהלמידה מהבית תפגע בסיכויי ההצלחה שלה: "זו שנה של בגרויות וזה מה שיותר מלחיץ מבחינתי. אני מצליחה ללמוד מהבית ללא בעיה, אני פשוט בוחרת חדר שהוא לא ליד הסלון ומצליחה להסתדר. אני אפילו עוזרת לאחים הקטנים שלי תוך כדי הלימודים אם הם באים אלי בשאלה באנגלית". עם זאת, היא מציינת: "ללמוד כך לבד בלי מורה זה קשה מאוד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו