על אף המתווה שהתגבש במשרד הבריאות ליציאה הדרגתית מהסגר, טרם ניתן לנקוב בתאריך לפתיחת מערכת החינוך לגילי 6-0.
ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות ד"ר שרון אלרעי פרייס, מסרה אתמול (ראשון) בתדרוך כי "סביר להניח שהחינוך לגיל הרך לא ייפתח בתחילת השבוע הבא". זאת כיוון שהיציאה בשלב הראשון תלויה בכמות חולים מאומתים שלא תעלה על 2,000 ביום, ולפיכך פתיחת המוסדות תלויה ב"מדדי התחלואה ולא בתאריכים".
בתגובה לדברים, מסרה יו"ר נעמת, חגית פאר כי "מאות אלפי הורים בישראל אובדי עצות. בעודם מנסים לשמר את מקור פרנסתם עליהם גם לייצר שגרת יום לילדיהם". עוד הוסיפה כי ״על פי המחקרים פעוטות כמעט ואינם מדבקים ובכל מקרה אין שום סיבה לא לפתוח את המעונות ביישובים ירוקים", הוסיפה.
עוד עולה כי קיים ויכוח בין משרד האוצר למשרד הבריאות. באוצר דרשו לצרף את כיתות א' וב' לגנים, כאשר תתחדש פעילותם. אולם שר הבריאות יולי אדלשטיין, דחה על הסף את הדרישה ואמר כי הדבר לא יעלה על הדעת.

מתי חוזרים ללמוד?
זו השאלה המרכזית ביותר בבתים, בטח בקרב ההורים של השכבות הנמוכות ובהם גני ילדים וכיתות א'־ו'. הציפיה והתקווה של ההורים שכבר ביום ראשון הקרוב (18 באוקטובר) הלימודים יחזרו, לפחות בגני הילדים וכיתות א'-ב' – אבל במשרד הבריאות ציננו אתמול את ההתלהבות. החשש הגדול הוא שיידרשו עוד שבוע או שבועיים לייצוב התחלואה, כך שהחזרה לגנים ובתי הספר תתעכב.
בכל מקרה מי שמחליטים על החזרה ללימודים הם לא משרד החינוך אלא קבינט הקורונה ששר החינוך יואב גלנט כלל לא חבר בו. החזרה לימודים עשויה להתעכב גם בשל הצורך לעשות התאמות במערכת החינוך, כך למשל, אם יוחלט שצריך למידה בקפסולות בכיתות א'-ב' (לפני הסגר למדו בכיתות אם מלאות) למערכת החינוך עלול להידרש זמן כדי לגייס כוח אדם חסר, לעשות חלוקה של הכיתות ועוד (אלא אם יסיטו את עוזרי החינוך שגויסו לטובת כיתות ג'-ד').
איזה שכבות גיל יחזרו?
לכולם כבר ברור כי החזרה ללימודים תהיה הדרגתית בשכבות הגיל. ההחלטה הסופית תצטרך לקחת בחשבון את אחוזי תחלואה בכל שכבת גיל. הדבר הכי חשוב למשק הוא שגני הילדים וכיתות א'-ד' יחזרו בהקדם, אך ייתכן שבשלב הראשון יחזרו רק גני הילדים ואולי כיתות א'-ב'.

נזכיר כי מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה וכן הצוות המייעץ למל"ל המליצו כי יש להחזיר פעוטונים, גני ילדים וכיתות א'-ג' לבתי הספר בקבוצות קטנות (קפסולות של 15-18 תלמידים). מי ששוב יישארו מאחור וישלמו מחיר כבד צפויים להיות כיתות ד'-ו', על פי מרכז המידע והידע הלאומי רק לאחר שנראה את השפעת החזרת גני הילדים וכיתות א'-ג' יהיה ניתן לשקול את החזרת כיתות ד'-ו'. על השכבות הבוגרות אין מה לדבר בתור התחלה. בדוח נכתב כי רק בסוף, בהינתן מגמת תחלואה יציבה ונמוכה במדינה, יש לבחון את החזרת תלמידי חטיבות הביניים באופן הדרגתי. הערכה כי עד שתלמידי התיכון יחזרו ללימודים יעברו שבועות ארוכים ואף חודשים.
חוסר ודאות
חשש נוסף של ההורים הוא שהלימודים לתלמידי ה' עד י"ב, יוחזרו רק בעוד כשלושה חודשים. על כך אומר מירום שיף יו"ר הנהגת ההורים הארצית: "לא יכול להיות שמוותרים בכזו קלות דעת על דור שלם! חייבים לשנות את המתווים הקיימים, אחרת נשוב ונחזור בדיוק לאותו מצב של פתיחה וסגירה של מוסדות החינוך ולזה אין צורה ואין דרך או תכלית".
ועדיין בזמן שמיליוני הורים ותלמידים בבית, הם צריכים להתמודד עם חוסר הוודאות, אף אחד (משרדי הבריאות, החינוך או קבינט הקורונה) לא פרסם לציבור עדיין תכנית רצינית, קבועה ובהירה על חזרתה של מערכת החינוך.
הערים האדומות
גם פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו וגם בממשלה מדברים יותר על חזרה דיפרנציאלית לשגרה על פי צבע העיר. נזכיר, היו ערים אדומות שבכלל לא פתחו את שנת הלימודים בספטמבר. גם במשרד החינוך ושר החינוך יואב גלנט רוצים לראות בתי ספר נסגרים ונפתחים על פי נתוני תחלואה. במשרד החינוך מדברים על מודל של "תמרור דו צבעי" – אדום וירוק, כך שכל בית ספר ייסגר או יפתח על פי נתוני התחלואה שלו, כרגע יש כ־4,700 (מתוך 5,200 מוסדות חינוך) בתי ספר שיש להם תמרור ירוק להיפתח, בטח אם מחזירים רק את תלמידי הכיתות הנמוכות אז התחלואה נמוכה במיוחד.

מעבר עובדי הוראה
מעבר של עובדים בין ערים היא אחת הבעיות הגדולות של תכנית הרמזור וגם של מערכת החינוך, ערים רבות נסמכות על כוח אדם שמגיע מערים שכנות – הדבר הזה גורר כניסה של עובדים כמו מורים, סייעות, מדריכים ושרתים מנקים מערים אדומות לתוך ערים אדומות. באין ברירה הנושא הזה יצטרך להתגלגל לפתחם של ראשי הערים, כך למשל ראש מועצת שוהם, איתן פטיגרו הודיע כי ימנע כניסה של עובדים מערים אדומות למוסדות החינוך בעיר: "אם לא יימצא פתרון ברמה הארצית, אאלץ לנקוט צעד חד צדדי גם הפעם. אני לא אאפשר כניסה למוסדות החינוך לעובדי הוראה מרשויות וערים אדומות". עם זאת ציין כי שכרם לא יפגע.
בנוסף, לא ברור בשלב זה אם יצומצם מספר אנשי הצוות שבא במגע עם התלמידים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו