ראשי הערים במתקפה חריפה: "הצענו מתווה ללימודים מלאים, זה מחדל"

ועדת הקורונה בכנסת דנה בהשפעת התחלואה על מערכת החינוך • ראשי הערים תקפו: "הצענו למידה של חמישה ימי לימודים בשבוע, למה הולכים על חצאי ימים?" • הוסיפו: "אין טעם לפתוח את הלימודים במתכונת הנוכחית" • פרופ' קלדרון-מרגלית: "מערכת החינוך היא לא המפיצה"

ח"כ יפעת שאשא-ביטון // צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת //

ועדת הקורונה דנה היום (שני) בנתוני התחלואה במערכת החינוך והשפעתם על מתווה החזרה ללימודים. הדיון מגיע על רקע מתקפה חריפה של ראשי הערים נגד שר החינוך יואב גלנט: "ההחלטה על פתיחת החינוך היא פתרון פוליטי על חשבון הילדים שלנו. הצענו לכם פתרון מלא של 5 ימים מלאים, אז למה הולכים על חצאי ימים? מדובר במחדל שלא נותנים לרשויות לטפל במשבר. בהחלטת הקבינט אין שום טעם לפתוח את מערכת החינוך ב-1 בנובמבר, שוב עובדים על הציבור בעיניים".

צילום: ערוץ הכנסת

יו"ר הוועדה ח"כ יפעת שאשא-ביטון אמרה בפתח הדיון: "חייבים לחשוב על היום שאחרי. אם היינו לוקחים את הכל ומזהים את ההזדמנות, יכולנו לייצר מערכת חינוך שפועלת גם היום בצורה שונה וטובה ויותר. לצערי השיח סביב החינוך הוא אדמיניסטרטיבי ולא חינוכי, וזאת הסיבה שאנחנו בנקודה הזאת".

פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, מומחית בבריאות הציבור ופרופ' לאפידמיולוגיה, ציינה כי רק כ5% ממקרי הפצת-העל של המגפה ייוחסו באופן ודאי לילדים עד גיל 17. לדבריה, ההתפרצות החלה כעשרה ימים לאחר פתיחת מערכת החינוך באופן מלא, אך אח"כ נרשמה דווקא ירידה – וזו ההוכחה שלאו דווקא מערכת החינוך היא המפיצה. ההפצה היא ע"י אנשי חינוך רבים ושונים לכיתה אחת, ולכן יש להקפיד על איש-חינוך אחד לכל כיתה.

כמו כן, פרופ' קלדרון-מרגלית התייחסה גם למגזר הערבי: "אחרי חג הקורבן החלו החתונת ההמוניות בצפיפות רבה והייתה עלייה גדולה בתחלואה בכל המגזר, העלייה הזאת שינתה כיוון ב-14 בספטמבר, שם ניתן לראות ירידה בתחלואה למרות שמערכת החינוך הייתה פתוחה".

 "חייבים לחשוב על היום שאחרי". ח"כ יפעת שאשא-ביטון // צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת
"חייבים לחשוב על היום שאחרי". ח"כ יפעת שאשא-ביטון // צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

ד״ר שרון אלרואי, ראש בריאות הציבור במשרד הבריאות, אמרה במהלך הדיון: "אני צריכה להדגיש שאנחנו לא מייחסים את העלייה בתחלואה בילדים לפתיחת שנת הלימודים. ברור שהתחלואה בתחילת ספטמבר מייצגת את ההידבקות בסוף אוגוסט. ככל שהגיל עולה, כך הסיכוי לתחלואה עולה. בתי הספר לא היו הגורם העיקרי או היחיד לעליה בתחלואה אך היה להם חלק בזה". 

לדבריה, "הסקר הסרולוגי היה לאנשים שהגיעו לקופות החולים ואותם דגמו, לכן קשה לי לתת את הרציונל. אבל מרגע שהסקר הזה התקיים ויש את הנתונים שלו, אפשר לומר בוודאות שלילדים שנבדקו יש שיעור גבוה של נוגדנים חיוביים, והדבר נתמך גם בסקרים נספים שנעשו בבני ברק למשל".

לפי מתווה החזרה ללימודים, תלמידי כיתות א' ו-ב' ילמדו במשמרות – או שתי קבוצות שילמדו שבוע אחר שבוע לסירוגין, או שתי קבוצות שיחלקו חצי שבוע בכיתה וחצי בלימודים מרחוק. בכיתות ג' ו-ד' הלימודים יתקיימו בקפסולות של קבוצות קטנות. 

הבוקר פורסם ב"ישראל היום" כי הרשויות המקומיות דורשות מראש הממשלה ומשר הבריאות יולי אדלשטיין לספק עוד החודש מיליון בדיקות קורונה מהירות, שעלותן דולר בודד ותוצאתן נודעת בתוך 15 שניות. מדובר בבדיקות שתוצאותיהן מדויקות ב-90%. זאת בכדי לפתוח את מערכות החינוך והעסקים. 

במכתב שהעביר אמש יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, לרה"מ ולשר הבריאות נכתב כי "הפתרון לפתיחת המשק כבר כאן – מיליוני בדיקות קורונה לא פולשניות לקבלת תוצאות בתוך 15 שניות, בעלות של דולר 1, ממתינות לאישור משרד הבריאות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר