פרופ' גמזו בקבינט הקורונה: יש חשש לזליגת תחלואה מהרשות הפלשתינית לישראל

בדיון שהתקיים היום (שני) בין משרדי האוצר והבריאות בתיווך המל"ל, בנוגע למתווה פתיחת המסחר, לא הושגו הסכמות. בצל אי ההסכמות הללו, קבינט הקורונה מתכנס כעת כדי למצוא מתווה מוסכם לחידוש פעילותם של בתי עסק נוספים.

בנושא חידוש פעילות בתי הספר, עלתה הצעה שתלמידי כיתות א'-ב' ילמדו בקבוצות מפוצלות ויחויבו בעטיית מסכות. לצד זאת, השרים דנים בפתיחת צהרונים - מה שצפוי ליצור ערבוב בין הקפסולות. במהלך הדיון, ממונה הקורונה פרופ' רוני גמזו הציג נתון מטריד כי יש חשש לתחלואה חבויה בקורונה.

מהנתונים שהציג גמזו עולה שמקדם ההדבקה, ה-R המפורסם, עומד על שיעור נמוך יחסית של 0.63 - כאשר הוא מחושב על סמך המאומתים החדשים, אך עולה ל-0.77 כשהוא מחושב על סמך המאושפזים החדשים. אדרבא, הוא מזנק ל-0.81 כאשר הוא מחושב על פי חולים במצב קשה, שנחשב למדד קשיח, משום שחולה קורונה קשה בהכרח יזדקק לטיפול ואשפוז.

עוד עולה שבחלוקה מגזרית, מקדם ההכפלה בחברה הערבית גבוה מ-1, דבר שמעיד על עלייה בתחלואה.עוד עולה מהנתונים כי שיעור הבדיקות החיוביות במגזר הערבי נמצא במגמת עליה ועומד על 7%, ואחריו המגזר החרדי -5%. בד בבד, שיעור החיוביים במגזר הכללי עומד על 1.9% והוא יציב יחסית בימים האחרונים.

יש כעת שלוש ערים אדומות- מג'דל שמס (שנמצאת בסגר לילי למשך שבוע מאז אמש), פרדיס ובועיינה-נוג'ידאת. בה בעת, יש 13 יישובים אדומים, מהם עשרה מהמגזר הערבי, ביניהן אום אל פחם. גמזו הציג דוגמאות לסיבות להאצת התחלואה במגזר הערבי: חתונות, בתי אבלים, הידבקות כתוצאה מחזרה מחו"ל והדבקות מאנשי צוות רפואי תושבי המגזר. אזהרה נוספת שהציג קשורה לבעיה חדשה - זליגת תחלואה מהרשות הפלשתינית. ברשות אובחנו בימים האחרונים כ-400 חולים ליום ושיעור הבדיקות החיוביות עומד אצלם על 20%. 

לדבריו, "ברשות ישנה תחלואה חבויה שניתן להעריכה כפי 4 מהתחלואה הרשמית". בשל מעבר של כ-100 אלף פועלים מדי יום וביקורים של ערביי ישראל לצורך מסחר, בילוי ואירועים - יש חשש מזליגת התחלואה. גמזו הציע לשקול להגדיר ערים ברשות הפלשתינית כ"ערים אדומות", לרבות פרסום אזהרת מסע לגביהן, וכן לבחון אפשרות לבידוד לחוזרים מהרשות.

אפשרות נוספת היא עריכת בדיקות סקר לקורונה לפועלים מהרשות

בתוך כך, בשיחה דחופה שהתקיימה היום בין משרד החינוך לבין השלטון המקומי, תקפו ראשי הערים בחריפות את משרד החינוך על רקע החלטת קבינט הקורונה להחזיר את מערכת החינוך לכיתות א'-ב' באופן חלקי, במתווה שעליו הוחלט אמש בקבינט הקורונה.

במהלך השיחה, ראשי הערים הביעו תסכול רב מהמתווה שאושר אמש בקבינט, ואמרו: "אנחנו לא נאפשר למשרד החינוך לפגוע ביד כל כך גסה באזרחים, אין הצדקה לחצאי ימים. עצוב שאנחנו 9 חודשים בתוך משבר הקורונה והמדינה מתעקשת לחזור על אותן הטעויות, זה ממש טרגי". 

שר הביטחון גנץ, רה"מ נתניהו ושר הבריאות אדלשטיין / צילום: חיים צח/לע"מ

יואב גלנט, שר החינוך: "יש התנגדות מוחלטת של שר הבריאות למצב שבו נפתח את הלימודים בכיתות מלאות ביום ראשון. זה הגיע מעשרה שרים שישבו אתמול, הגיע מהפקידות של האוצר וראש הממשלה קיבל זאת. אם התהליך מוביל למה שאתם אומרים, כלומר שאנחנו נכנסים למציאות שראשי הערים פועלים בשונה מהחלטות הממשלה, אני מציע שאם זה המצב - תלכו לראש הממשלה ותגידו לו שאין בכוונתכם לבצע את הדברים".

כמו כן, ועדת הקורונה דנה היום בנתוני התחלואה במערכת החינוך והשפעתם על מתווה החזרה ללימודים. הדיון מגיע על רקע מתקפה חריפה של ראשי הערים נגד שר החינוך יואב גלנט: "ההחלטה על פתיחת החינוך היא פתרון פוליטי על חשבון הילדים שלנו. הצענו לכם פתרון מלא של 5 ימים מלאים, אז למה הולכים על חצאי ימים? מדובר במחדל שלא נותנים לרשויות לטפל במשבר. בהחלטת הקבינט אין שום טעם לפתוח את מערכת החינוך ב-1 בנובמבר, שוב עובדים על הציבור בעיניים".

יו"ר הוועדה ח"כ יפעת שאשא-ביטון אמרה בפתח הדיון: "חייבים לחשוב על היום שאחרי. אם היינו לוקחים את הכל ומזהים את ההזדמנות, יכולנו לייצר מערכת חינוך שפועלת גם היום בצורה שונה וטובה ויותר. לצערי השיח סביב החינוך הוא אדמיניסטרטיבי ולא חינוכי, וזאת הסיבה שאנחנו בנקודה הזאת".

פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, מומחית בבריאות הציבור ופרופ' לאפידמיולוגיה, ציינה כי רק כ5% ממקרי הפצת-העל של המגפה ייוחסו באופן ודאי לילדים עד גיל 17. לדבריה, ההתפרצות החלה כעשרה ימים לאחר פתיחת מערכת החינוך באופן מלא, אך אח"כ נרשמה דווקא ירידה – וזו ההוכחה שלאו דווקא מערכת החינוך היא המפיצה. ההפצה היא ע"י אנשי חינוך רבים ושונים לכיתה אחת, ולכן יש להקפיד על איש-חינוך אחד לכל כיתה.

כמו כן, פרופ' קלדרון-מרגלית התייחסה גם למגזר הערבי: "אחרי חג הקורבן החלו החתונת ההמוניות בצפיפות רבה והייתה עלייה גדולה בתחלואה בכל המגזר, העלייה הזאת שינתה כיוון ב-14 בספטמבר, שם ניתן לראות ירידה בתחלואה למרות שמערכת החינוך הייתה פתוחה".

יו"ר ועדת הקורונה יפעת שאשא-ביטון / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

ד״ר שרון אלרואי, ראש בריאות הציבור במשרד הבריאות, אמרה במהלך הדיון: "אני צריכה להדגיש שאנחנו לא מייחסים את העלייה בתחלואה בילדים לפתיחת שנת הלימודים. ברור שהתחלואה בתחילת ספטמבר מייצגת את ההידבקות בסוף אוגוסט. ככל שהגיל עולה, כך הסיכוי לתחלואה עולה. בתי הספר לא היו הגורם העיקרי או היחיד לעליה בתחלואה אך היה להם חלק בזה". 

לדבריה, "הסקר הסרולוגי היה לאנשים שהגיעו לקופות החולים ואותם דגמו, לכן קשה לי לתת את הרציונל. אבל מרגע שהסקר הזה התקיים ויש את הנתונים שלו, אפשר לומר בוודאות שלילדים שנבדקו יש שיעור גבוה של נוגדנים חיוביים, והדבר נתמך גם בסקרים נספים שנעשו בבני ברק למשל".

לפי מתווה החזרה ללימודים, תלמידי כיתות א' ו-ב' ילמדו במשמרות – או שתי קבוצות שילמדו שבוע אחר שבוע לסירוגין, או שתי קבוצות שיחלקו חצי שבוע בכיתה וחצי בלימודים מרחוק. בכיתות ג' ו-ד' הלימודים יתקיימו בקפסולות של קבוצות קטנות. 

הבוקר פורסם ב"ישראל היום" כי הרשויות המקומיות דורשות מראש הממשלה ומשר הבריאות יולי אדלשטיין לספק עוד החודש מיליון בדיקות קורונה מהירות, שעלותן דולר בודד ותוצאתן נודעת בתוך 15 שניות. מדובר בבדיקות שתוצאותיהן מדויקות ב-90%. זאת בכדי לפתוח את מערכות החינוך והעסקים. 

במכתב שהעביר אמש יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, לרה"מ ולשר הבריאות נכתב כי "הפתרון לפתיחת המשק כבר כאן – מיליוני בדיקות קורונה לא פולשניות לקבלת תוצאות בתוך 15 שניות, בעלות של דולר 1, ממתינות לאישור משרד הבריאות".

השתתפו בהכנת הידיעה: דניאל רוט-אבנרי, גדעון אלון ואריאל כהנא

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו