נדמה שרק המילה "כאוס" יכולה לשקף נאמנה את התנהלות מערכת החינוך בצל גל האומיקרון. הלמידה מהבית כשלה כישלון חרוץ; נאמני הקורונה של בתי הספר, שמשרד החינוך מינה בעלות של מיליוני שקלים, כמעט לא עסקו במניעת הדבקה ובעיקר קיבלו "ג'וב" נוח; הכיתות התפקעו מתלמידים באופן שעלול לעודד הדבקה; וגם מבצע החיסונים בבתי הספר לא צלח.
רבים סבורים שהבעיות היו צפויות מראש, ושהיה אפשר לבלום אותן או לפחות לצמצם את השפעתן. למרבה הצער, זה לא קרה: משרד החינוך, בראשות השרה יפעת שאשא ביטון, העדיף להתעלם מהליקויים, ואת התוצאה חשים על בשרם בימים אלה המוני הורים, תלמידים ומחנכים.
הלמידה מרחוק: אין תקציבים, יש פערים
עם פרוץ מגפת הקורונה, משרד החינוך נתפס לא מוכן למעבר ללמידה מרחוק. תלמידים רבים משכבות חלשות לא היו מצוידים במחשבים, התשתיות בבתי הספר לא הותאמו ללמידה מרחוק במשך שנים, והמורים לא הוכשרו ללמד בזום. כל זה היה נכון בראשית המגפה - אבל גם שנתיים לאחר פריצתה, הלמידה מרחוק עדיין משתרכת מאחור, ואין באופק פריצת דרך. תקציבים נוספים לטובת העניין לא גויסו למערכת החינוך, וכעת, לנוכח הצורך הגובר לעבור ללמידה מרחוק, מוצאים את עצמם חלק מההורים והתלמידים מול שוקת שבורה.
לא זו בלבד, אלא שבאופן אבסורדי שיעורי ההתחסנות הנמוכים של תלמידים בולטים יותר ברשויות האמידות פחות - והמשמעות ברורה: דווקא ברשויות אלה, שבהן קיים מחסור באמצעי למידה מהבית, נאלצים התלמידים להסתמך עליה יותר ויותר.
שרת החינוך שאשא ביטון: "נעשה הכל למקסימום ימי לימודים ומינימום בידודים" // צילום ארכיון: יניב זוהר
נוסף על הבעיות הללו, מתמודדת מערכת החינוך עם בעיה לא פשוטה של קיום למידה מקוונת עבור תלמידים חולים או מבודדים בד בבד עם למידה בכיתה. בשל התנגדות המורים, וגם משיקולי תקציב, כמעט אין בכיתות מצלמות שיכולות להעביר שיעור מקוון לתלמידים שנמצאים בבית.
התוצאה: למידה מרחוק מתקיימת רק אם כל הכיתה בבידוד, ובתנאי שהמורה בריא. בשאר הכיתות, חשים תלמידים שהלמידה מרחוק לא מתפקדת.
חיסונים בבתי הספר: ויכוח והיענות נמוכה
נתוני הימים האחרונים אמנם מצביעים על עלייה מסוימת בהתחסנות בגילי 11-5, אבל גם בנוגע להצלחת מבצע החיסונים, המצב במערכת החינוך רחוק מלהשביע רצון. כך, למשל, שיעור התלמידים המחוסנים במערכת החינוך עומד על 30 אחוזים בלבד, ורק מיליון תלמידים מתוך שני מיליון קיבלו את מנת החיסון הראשונה. שיעור התלמידים המחוסנים הנמוך ביותר הוא בשכבות הגיל 11-5, שבהן כמעט 900 אלף תלמידים לא מחוסנים משום שההורים טרם פעלו לשם כך. נוסף על כך, בקרב השכבות הבוגרות יותר יש תלמידים שטרם קיבלו את הבוסטר.
הנתונים האלה מגיעים לאחר גילויי חוסר אמון של ההורים במשרדי החינוך והבריאות. יש ניסיון להגביר את מתן החיסונים, אך הוא מתבצע בעיקר בשיטות של הפעלת לחץ והטלת סנקציות, ולא באמצעות הסברה משמעותית להורים כדי להפיג את חששותיהם. כפי שפורסם ב"ישראל היום", ההרצאות שהוצעו להורים עד כה הן מטעם חברת "פמי", האחראית לחיסוני התלמידים בבתי הספר - משמע, חברה מסחרית שגוזרת רווח - ולא הרצאות של רופאים מקופות החולים או מבתי החולים.
נוסף על כך, מערכת החינוך בזבזה זמן רב על הוויכוח אם לחסן תלמידים בבתי הספר. לכל הצדדים ברור ששרת החינוך יפעת שאשא ביטון מתנגדת למהלך, אך נכפה עליה לבצע אותו בשל החלטת הממשלה.
נאמני הקורונה: תפקידים בלי תפקוד
מערכת החינוך והמדינה מוציאות מיליונים רבים על הפעלת נאמני קורונה בבתי הספר היסודיים. עליהם מוטלת האחריות לצמצם מגעים בין התלמידים ואף לדגום אותם.
הצרה היא שרבים מאותם נאמני קורונה ממלאים תפקיד זה נוסף על תפקידם בבתי הספר, כך שאינם יכולים להקדיש לנושא את כל זמנם ומרצם. ומה קורה בפועל? במקום לשמש מעין "ממוני קורונה" של בתי הספר, נאמני הקורונה בעיקר מקבלים "ג'וב" נוח שתוספת שכר בצידו.
הצהרת רה"מ בנט, השבוע // צילום: לע"מ
לראיה, השבוע הצהיר ראש הממשלה נפתלי בנט כי כדי להפחית את העומסים במתחמי הבדיקות, יבצעו נאמני הקורונה בבתי הספר את בדיקת האנטיגן המהירה בקרב הילדים. אלא שההנחיה הזו לא מתבצעת בשטח, ומימושה נתקל, לפחות לפי שעה, בקשיים רבים.
יתרה מזאת, דווקא בבתי הספר העל-יסודיים, שם הצורך בהם דוחק במיוחד, אין נאמני קורונה כלל; בבתי הספר העל-יסודיים שיעור המחוסנים גבוה יחסית - כלומר, תלמיד שנחשף לחולה מאומת לא זקוק לבדיקת PCR, אלא יכול להסתפק בבדיקת אנטיגן מוסדית; אבל בהיעדר נאמני קורונה, שיכלו לבצע את הבדיקות בבית הספר בתוך דקות ספורות, נאלצים התלמידים להגיע במיוחד למתחמי הבדיקות ולסבול עמידה בתורים המתמשכים.
מלבד זאת, כאשר בתי הספר נמצאים בעונת הבגרויות, אך טבעי שלתלמידים הזקוקים לבדיקה תהיה כתובת מוסמכת לפנות אליה - אבל זה לא המצב.
שיטת הקפסולות: בלי תקציב ובלי תוכנית
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון התעקשה כי השנה לא תיפתח בשיטת הקפסולות, ולא הוכנה שום תוכנית לתרחיש של למידה בקבוצות קטנות. יתרה מכך, רבבות מעוזרי החינוך, שעבדו בכיתות הנמוכות בשנת הלימודים הקודמת, פוטרו.
חשוב לציין כי לא הוכח שלמידה בקפסולות מורידה את שיעור הנדבקים, אבל יש לה, ללא ספק, השפעה עצומה על מספר התלמידים הנכנסים לבידוד: כאשר הופעלה שיטת הקפסולות, כל תלמיד "שלח לבידוד" מספר מצומצם של חבריו לכיתה, ובכך נשמרה שגרת לימודים מסוימת.
ביטול האפשרות ללמוד בכיתות קטנות זועק לשמיים באופן מיוחד על רקע דו"ח מרכז טאוב (דו"ח מצב המדינה 2021), שפורסם לאחרונה, ושמראה כי למשרד החינוך היה התקציב הדרוש למהלך - אך הוא לא נוצל במלואו. מהדו"ח, שכתב נחום בלס, עולה עוד כי משרד החינוך הוציא 400 מיליון שקלים בסך הכל לצורכי למידה היברידית, אף שהוקצו לכך 1.2 מיליארד שקלים. "נשאלת השאלה", כתב בלס בדו"ח, "אם לא היה ראוי לנקוט במדיניות שתאפשר לנצל בצורה טובה יותר את הסכום שהוקצה - למשל, לפיצול כיתות, להחלת הפיצול על שכבות רבות יותר או אפילו להארכת משך הפיצול".
כך או אחרת, קל להבין שמערכת החינוך החמיצה הזדמנות להקטין את הכיתות - ואיתן את מספר התלמידים שנכנסים לבידוד. כמובן, יש להדגיש שהפרדה בין תלמידים היא לא הפתרון: במקום להשאיר שוב בבית את תלמידי הכיתות הגבוהות, היה ראוי לפתח תוכנית למידה שכוללת עבודה פרטנית עם תלמידים מתקשים, וכן למצוא פתרון של מרחבי לימוד לכל שכבות הגיל.
תגובת משרד החינוך
ממשרד החינוך נמסר: "שרת החינוך יפעת שאשא ביטון מובילה מדיניות ברורה, ולפיה מערכת החינוך תישאר פתוחה ותבטיח רצף ושגרת לימודים מבלי ליצור אפליה או להעדיף שכבת גיל אחת על פני רעותה. לאור זאת, השרה החליטה ששנת הלימודים לא תתבצע בקפסולות, אשר מנעו מתלמידי כיתות ה'-ו' ומתלמידי ז'-י' להגיע לבית הספר ללימודים.
"אדרבה, מאז ראשית שנת הלימודים ולמרות התחלואה הגבוהה, מערכת החינוך פתוחה והתלמידים מגיעים מדי יום ללימודים פיזיים. אשר למחסור במורים, יצוין כי מדובר במחסור מתמשך זה שנים רבות, וכי המשרד פועל בימים אלה כדי לגבש חלופות ולתת מענה לבעיה.
"בהתייחס לחיסונים, יודגש כי מדיניות השרה בנושא עידוד החיסונים ברורה. היא מעודדת חיסונים בבתי הספר, תוך שיתוף פעולה מלא עם פיקוד העורף ומשרד הבריאות והטמעה של פעולות הסברה להצלחתם. הודות למדיניות זו, עד עתה התחסנו יותר מ-45 אלף תלמידי כיתות א'-ו'.
"לעניין המחשבים הניידים, המשרד נתן מענה למחסור שהיה בנושא והקצה 150 אלף מחשבים. בימים אלה, המשרד עורך מיפוי נוסף לחוסר כדי לתת מענה בהתאם. כמו כן, המשרד מחלק מחשב לכל גננת, זאת בהתאם להחלטת השרה להקצות משאבים גם בגילים הנמוכים יותר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו