הכתובת והמחדל כבר על הלוח

בעוד חודש בדיוק זה יקרה: שנת הלימודים תשפ"ב תיפתח ו־2.2 מיליון תלמידים יחזרו אל הגנים והכיתות. אלא שגם כעת רבים סימני השאלה והסוגיות הבלתי פתורות סביב פתיחת השנה.

שיעור התחסנות נמוך

אחת הדרכים להשאיר את מערכת החינוך בגילים הבוגרים (כיתות ז' ומעלה) פתוחה היא התחסנות של התלמידים, כדי שלא יצטרכו לצאת לבידוד במקרה של תלמיד או עובד חולה. אלא שבעוד התיכוניסטים (בני 16 ומעלה) התחסנו בהיקפים יפים ומאפשרים להפעיל את הכיתות בשנת הלימודים הבאה, שיעור ההתחסנות של תלמידים בחטיבות הביניים (בני 12 עד 15) נותר נמוך.

מכיוון שיש יותר מ־5,000 בתי ספר ועוד 20 אלף גנים, במקרה של התפרצות בכמה ערים במקביל, יהיה בלתי אפשרי להגיע לכל מוסדות החינוך

בני ובנות 15-12 מונים כ־618 אלף נפש, שמתוכם חלו והחלימו עד כה כ־65 אלף תלמידים, מה שמשאיר כ־553 אלף תלמידים המועמדים לחיסון. על פי נתוני משרד הבריאות, רק 31% מתוך אותם 553 אלף התחסנו בחיסון הראשון ועוד 4% קיבלו את המנה השנייה.

בפעם הקודמת הציב משרד הבריאות למשרד החינוך רף גבוה של 90% תלמידים מחוסנים כדי להחזיר כיתה ללמידה פרונטלית.

אין הסכמה על הבידודים

הבידוד הוא אחד המכשולים הכי גדולים של מערכת החינוך. כפי שראינו בחודש האחרון, גני הילדים ובתי הספר היסודיים אמנם נשארו פתוחים, אבל התלמידים נשארו בבית, גם כי עשרות אלפי תלמידים נשלחו לבידוד וגם כי הורים רבים לא הרגישו בטוחים מספיק לשלוח את הילדים לבית הספר כשהתחלואה עולה. נתוני משרד החינוך מראים כי במהלך שנת הלימודים האחרונה, תשפ"א, יותר מ־173,000 תלמידים ותלמידות שהו בבידוד. משמעות הדבר היא אובדן של יותר מ־1,500,000 ימי לימוד במהלך שנה"ל תשפ"א. שרת החינוך יפעת שאשא ביטון דוחפת לבטל את שבעת ימי הבידוד ולהחליף אותם בבידוד מקוצר של 48 שעות, וחזרה למוסד החינוכי לאחר תוצאה שלילית של בדיקת קורונה, אבל משרד הבריאות מתנגד למהלך בכל תוקף.

לוגיסטיקה של בדיקות

על פי התוכנית של משרד החינוך, רשות מקומית שתהפוך לכתומה תזכה לתשומת לב מיוחדת. תופעל בה התוכנית "מגן חינוך" ויבוצעו בדיקות מהירות. הכוונה היא לדגום את התלמידים בשיטות שונות כמו מטושים, בדיקות מהירות, בדיקות רוק וכדומה. אלא שהתוכנית הזאת מסובכת מכמה סיבות. הראשונה היא שבהרבה מקרים פשוט אין שיתוף פעולה והסכמה מצד ההורים לדגום את התלמידים.

בקרב בני 15-12 יש כ־553 אלף תלמידים המועמדים לחיסון. על פי משרד הבריאות, רק 31% מתוכם התחסנו במנה הראשונה, ועוד 4% בשנייה

שנית, מדובר במבצע לוגיסטי מורכב. הבדיקות צריכות להיעשות על ידי דוגמים מוסמכים וניידות עם ציוד ומשאבים. מכיוון שבמערכת החינוך יש יותר מ־5,000 בתי ספר ועוד 20 אלף גני ילדים, במקרה של התפרצות בכמה ערים במקביל, יהיה קשה עד בלתי אפשרי להגיע לכל מוסדות החינוך. נוסף על כך, עדיין אין נהלים לאופן שבו אמורות להתבצע הבדיקות ולמצב שבו תלמיד מקבל תוצאה חיובית בבדיקה מהירה.

אין מענה לזינוק בתחלואה

שר החינוך הקודם יואב גלנט ספג אומנם הרבה ביקורת, אלא שאת תוכנית הפעולה שלו לפתיחת מערכת החינוך בתנאים של עלייה בתחלואה או סגר הוא הציג כבר ביולי שעבר. לעומת זאת, שרת החינוך הנוכחית עדיין לא הציגה תוכנית מפורטת לתסריט כזה. תזכורת: עוזרי החינוך שהובאו לתגבר את הכיתות - פוטרו, ומשרד החינוך כלל לא עסוק בניטור מספר התלמידים ללא מחשבים.

מי שיצאה נגד שרת החינוך בנושא היא מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, שטוענת כי "המתווה שפורסם בתקשורת אינו נותן מענה לעובדי ההוראה ולמנהלי בתי הספר לגבי תרחישים בסיסיים בבתי הספר, כאשר הקורונה שוב מרימה את ראשה". היא העלתה שאלות שונות, ובהן כיצד אמורים מנהלי בתי הספר להתמודד עם פיצול כיתות מבלי שנתנו להם משאבים ותוספת כוח אדם, וגם מה יקרה במקרה כזה עם החינוך המיוחד. משרד החינוך טרם סיפק תשובות.

קרבות התקציב מול האוצר

מערכת החינוך תצטרך השנה תקציבים רבים כדי לצמצם את הפערים שיצרה הקורונה. גם תוכנית הבדיקות הגרנדיוזית תצריך מיליוני שקלים. בשנת הלימודים הקודמת, שר החינוך גלנט הצליח להביא תוספת תקציב של 4.2 מיליארד שקלים לטובת הערכות והתאמות למגיפה - סכום שהיום נראה בלתי אפשרי לשחזור.

פרט לכך, לשרת החינוך יש כמה תוכניות שהיא רוצה לקדם במערכת החינוך, כמו מעבר לחמישה ימי לימוד, לימודי סייבר בכל שכבות הגיל ועוד. במשרד האוצר כבר הבהירו כי למשרד החינוך אין אשראי בלתי מוגבל, וכי כל דבר שירצו לבצע יבוא על חשבון משהו אחר.