"קול השמחה אינו מבטל את כאב הפרידה": בנות השירות נפרדות מהתלמידים שחוזרים לצפון

במהלך השבוע האחרון, עם חזרתם של תושבי הצפון לבתיהם, לצד שילוב מחדש במערכת החינוך - מתנדבות מרחבי הארץ הגיעו  לקריית שמונה כדי ללוות את התלמידים בפתיחתה המחודשת של מערכת החינוך בעיר.

"זה ממש מרגש לחזור עם המשפחות לקריית שמונה, אך יחד עם זאת יש הרבה קושי - הרבה מפחדים וחוששים", מודה נסיה ראובן בת ה-18, שבמהלך המלחמה התנדבה בתיכון בנתניה שקלט 80 מפונים מקריית שמונה. "עכשיו אני מלווה אותם בחזרה לעיר, מתוך אמונה שהתושבים יצליחו לחזור לשגרה מלאה, כי הם זקוקים לזה".

בימים אלה, נסיה מלווה תלמידי תיכון וחטיבה בחזרתם למסגרות החינוכיות בצפון הארץ, ובהם תיכון דנציגר שבקריית שמונה. "יש קושי, חרדה, אבל גם שמחה והתרגשות", היא מספרת. "יש תלמידים שלא רצו לחזור בכלל, ויש תלמידים שחיכו לזה ממש. אז כדי לתת להם יציבות אני מלווה אותם, וכמובן שאשמור על קשר עם התלמידים שלא חזרו לבתים".

מאז תחילת המלחמה, מאות בנות שירות לאומי של האגודה להתנדבות פוזרו במלונות ובמרכזים של מפונים בכל רחבי הארץ, כדי לסייע לתושבי הצפון שפונו מבתיהם. המתנדבות לייוו פעיליויות וסיפקו תמיכה לימודית לצד פעילויות חברתיות, שנועדו לסייע בהתמודדות המפונים עם מורכבות החיים הממושכים מחוץ לבית.

"התחלתי כבת שירות בתיכון חיים גורי בנתניה, שקלט מפונים מקריית שמונה - ועכשיו כשחזרנו איתם לעיר, אני מלווה אותם בתיכון בקריית שמונה", אומרת נועה שני בת ה-20 מנתניה.

"אני חושבת שהתושבים חווים המון חוסר וודאות, אבל רואים שהשמחה והתחושה של החזרה הביתה גוברים על כך. אני מאמינה שהתושבים יכולים לחזור לשגרה עם עזרה ותמיכה נכונה שלנו ושל אנשי מקצוע", היא מוסיפה, ומדגישה את הצורך בליווי לאורך זמן. "יש פה ילדים עם קשיים קצת יותר מורכבים מתלמידים סטנדרטיים, חלקם מספרים על תחושות של פחד מהחזרה, אחרי שכבר התרגלו למקום החדש שאליו הם פונו".

נעמה ויזנפלד בת ה-19 מאופקים, בת שירות בתיכון אורט דנציגר, מספרת כי בתחילת השנה ליוותה מפונים שהגיעו לתל אביב, ועכשיו היא חוזרת איתם לתיכון בו למדו לפני המלחמה. "שימח אותי לראות מורים במרחב הטבעי שלהם, והתיכון עובד קשה מאוד כדי להצליח להטמיע שגרה כלשהי לתלמידים. אני מאמינה שעבור שכבות י׳ ומטה זה יהיה מורכב, אך אפשרי בהחלט לחזור לשגרת לימודים", היא טוענת, ומוסיפה כי התחושות בחזרת התלמידים לעירם הן מעורבות: "הקול הבוהק היה שמחה גדולה על החזרה, אבל הקול הזה לא מבטל כהוא זה את כאב הפרידה", היא מסכמת.

"מחזקים את החוסן החברתי"

ירון לוץ, מנכ"ל האגודה להתנדבות, מוסיף: "התפקיד של השירות הלאומי בשגרה, ובמיוחד בחירום, הוא לחזק את החוסן החברתי כגורם משלים לחוסן הבטחוני של הצבא. מתחילת המלחמה, מתנדבי השירות של האגודה להתנדבות עומדים בראש החזית האזרחית, מליווי המפונים במלונות בכל רחבי הארץ - ועד לתהליך החזרה הביתה, שמתחיל עכשיו. נמשיך לעמוד לכל משימה לטובת מדינת ישראל ומתרגשים לקחת חלק בשיקום הצפון".