דיון סוער בוועדת החינוך: "אם יש הסתה בקמפוסים - היא נגד סטודנטים ערבים"

ועדת החינוך של הכנסת דנה היום (שלישי) בהצעת חוק שעוסקת בהרחקת סטודנטים תומכי טרור ממוסד לימוד ופירוק תאים תומכי טרור, מה שהביא לדיון סוער. מצד אחד עמדו חברי הכנסת, ובראשם לימור סון הר-מלך יוזמת הצעות החוק, מנגד עמדו אנשי האקדמיה שמתנגדים לחוק מתוך כך שבישראל ממילא יש חוק האוסר על תמיכה בטרור ואין צורך לחוק נוסף ייחודי לאקדמיה.

נשיא האקדמיה הלאומית למדעים, פרופ' דוד הראל, כינה את החוק "דרקוני", ויצא בקריאה חריפה לראשי המוסדות להתנגד לו: "אני קורא לכל ראשי המוסדות להשכלה גבוהה להודיע מפורשות שאם החוקים האלה יעברו בגרסתם הראשונה או המרוככת, הם יסרבו לציית להם. אני מודע לכך שזוהי קריאה לסירוב ואני מוכן לשאת בתוצאות. אסור שהחוק יעבור, לא בימים כתיקונם, ובוודאי לא בימים של הידרדרות והיחלשות כמו היום".

הצעת החוק מבקשת להטיל מגבלות על קיומו ופעילותו של תא סטודנטים באקדמיה, התומך בטרור או במאבק מזוין נגד מדינת ישראל וסנקציות אקדמיות של הרחקה ושלילת זכאות לתואר על סטודנט שהורשע בתמיכה או בהסתה לטרור. כבר בפתיחה הודיע יו"ר ועדת החינוך ח"כ יוסף טייב: "החוק הזה יקודם בצורה כזאת או אחרת. בהצעת החוק יהיו שינויים, בלמים והסדרים.". אם החוק יעבור אז מוסד אקדמי יוכל למנוע את המשך לימודיו של אדם שהורשע בטרור, ולא כלפי סטודנט שהוגשה נגדו תלונה שטרם התבררה.

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיוון כינה את החוק "ענישה אקדמית" ואמר שהיא לא נכונה: "אתם מטפלים בבעיה שלא קיימת. מה שיש - זה בשוליים ואנחנו יודעים לטפל במסגרת תקנון משמעת. החוק מסמן סקטור מסוים באוכלוסייה וצובע אותו כתומך טרור. סימון כזה פוגע בזכויות יסוד. הצעות חוק מהסוג הזה נותנות תחמושת לארגוני BDS ולחרמות נגדנו. אם האקדמיה נשלטת ע"י הממשלה – אז לא כ"כ רוצים לשתף איתה פעולה. אם נחליש את האקדמיה כמו שיקרה בעקבות הצעת החוק הזאת, נפגע בביטחון ישראל, בכלכלה ובחוסן החברתי". יו"ר ועד ראשי המכללות פרופ' יפעת ביטון: "כל האוניברסיטאות והמוסדות האקדמיים סובלים מחרם אקדמי סמוי וגלוי. למה להכביד עלינו יותר?".

מנגד, יו"ר התאחדות הסטודנטים אלחנן פלהיימר טען לצביעות מצד ראשי האקדמיה: "דרשנו מהאוניברסיטאות להעביר למועצה להשכלה גבוהה נתונים על היקף הפניות שקיבלו על הסתה לטרור וכיצד טיפלו בהן, אבל ועד ראשי האוניברסיטאות הודיע שאין לו כוונה למלא אחר ההחלטה הזאת. בגלל זה הגענו לחקיקה. אזכיר שלא מדובר במגרש הביתי שלהם, כי המוסדות האקדמיים ממומנים בכספי ציבור".

סטודנטיות מהאוניברסיטה העברית בירושלים הציגו בדיון עמדות שונות בנוגע להצעת החוק. הסטודנטית זוהר שושן: "אני חווה אנטישמיות והסתה לטרור, במו עיני ראיתי בחדרי הלימוד בקמפוס צלבי קרס וכתובות על רצח עם בעזה. נפצעתי בגוף ובנפש בשירות מילואים, וכשחזרתי ללימודים נתקלתי בקריאות לרצח שלי. כרגע לא מטפלים בתלונות האלה. אין הרתעה".

נציגת תא חד"ש באונ' ת"א, הסטודנטית אלין נסרה: "מאז תחילת המלחמה אנחנו עדים לרדיפה של סטודנטים ערבים. אלה שהסיתו נגדנו בגלל הזהות הערבית שלנו יצאו זכאים". פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב טען: "אנחנו עושים הרבה כדי לרכך את הפגיעות אבל כנראה שלא מספיק. אם יש בעיה של הסתה בקמפוסים, זאת הסתה נגד ערבים. אין הסתה אחרת".