"חסרי כלים להשתלבות בשוק העבודה המודרני": בצהריים (שני) התפרסמו הנתונים העגומים שמראים ירידה בהישגי העברית של תלמידים דוברי ערבית בכיתה ו' בשנת תשפ"ג (2023). הממוצע ירד ב-12 נקודות, לרמה בה החלה המדידה בתשע"ד (2014).
על הנתונים אסור להסתכל על הנתונים באופן יבש שכן המשמעות שלהם היא שהרבה יותר תלמידים במגזר הערבי לא מצליחים להבין דברים שהם שומעים בעברית כמו שיחות, ולא מצליחים להבין שלטים, פרסומות בערבית ועוד. התוצאה של זה היא השתלבות נמוכה יותר של תלמידי המגזר הערבי בחברה הישראלית ובתוכו גם בשוק העבודה ויצירת מסלול חיים של עוני שעלול להוביל גם לפשיעה.
שר החינוך יואב קיש טען כי "הנתונים משקפים את המצב המורכב שירשנו, ומחדדים את החשיבות של התוכניות החדשות והייעודיות שמשרד החינוך מוביל בתחום זה". לא ברור ממי ירש קיש את המצב שכן המפלגה בראשה הוא עומד הייתה שנים בשלטון ובראש המערכת היו שרי חינוך מהליכוד. לדבריו: לאור הנתונים משרד החינוך הציב את קידום השפה העברית בחברה הערבית כיעד אסטרטגי מרכזי.
לדברי פרופסור דן בן-דוד, נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי וכלכלן בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב: "יש כאן בעיה הרבה גדולה מכך שתלמידי ישראל הערבים מתקשים בעברית, הם גם מתקשים מאוד במתמטיקה, מדע ומתקשים בקריאה בשפת האם שלהם. רמת הידע שלהם בתחומי הליבה אלה היא מתחת לכל מדינות ה-OECD ומתחת למדינות עולם שלישי רבות – כך על פי נתוני מבחן פיז"ה הבינלאומי. ההשפעות הן קשות מבחינת היכולת והכלים שלהם להשתלב בשוק העבודה המודרני. באופן כללי, רמת החיים של אנשים פחות משכילים היא נמוכה יותר – לכן, אין זה מקרי ששיעורי העוני בקרב ערביי ישראל גבוהים. אנחנו יודעים שיש קשר הדוק בין רמת ההשכלה של ההורים להישגי התלמידים בכל מדינות העולם, אבל מערכת החינוך הישראלית הרבה פחות אפקטיבית בהקטנת הקשר הזה. אנחנו צריכים שדרוג משמעותי של מערכת החינוך הישראלית בכללותה, עם דגש על הפריפריה, ערבים וחרדים".
תהום בין החזון למציאות
לדברי פרופסור ערין סלאמה-קודסי, הנציבה למגוון, הוגנות והכללה, אוניברסיטת חיפה, "הנתונים מאוד מדאיגים אך גם צפויים ולא מפתיעים לאור הירידה המתמשכת בביצועי התלמידים והצעירים הערבים ברכישת השפה העברית כשפה שנייה ולאור החסמים הרבים הקיימים בפני שיפור רמת הבקיאות בשפה: היעדר החשיפה לעברית, תוכן פדגוגי חסר רגישות לתרבות הלומד, שיטות הוראה מיושנות, מחסור במורים דוברי עברית, והתהום הקיימת בין החזון של משרד החינוך לבין היישום בפועל".
ההשלכות על החברה ושילוב הערבים בתעסוקה וכלכלה הן מרחיקות לכת. כל המחקרים והדוחות לרבות הסקר החברתי של הלמ"ס הנערך מדי שנה כדי לבחון תנאי החיים ורווחת האוכלוסייה בישראל, מדווחים על השפעה ישירה של רמת הבקיאות בעברית על ההשתלבות בשוק העבודה ופערי השכר בין האוכלוסייה הערבית בישראל לבין האוכלוסייה הכללית. תעסוקה במשרות איכותיות עם אופק התקדמות ושכר תלויה שליטה בשפה העברית. שיפור רמת הבקיאות בעברית צפוי לצמצם פערי תעסוקה ופערי שכר בחברה הערבית לעומת החברה היהודית הלא חרדית ובעיקר בקרב נשים.
המלחמה עלולה להעמיק את הפערים האלה. תלמיד אשר מפתח מוטיבציה וחיבור לשפה ולתרבות העומדת מאחוריה יצליח ללמוד אותה. בתהליך הקניית השפה העברית מומלץ להדגיש את הדמיון והקרבה עם השפה הערבית, להבין לעומק שאחד החסמים הוא שהשפה העברית נתפסת כשפה של הרוב הדומיננטי ויש מקום להפוך אותה לשפה של השכן, החבר, והשותף לעבודה ולספסל הלימודים.
אני חושבת שהגיע הזמן לראות כאן הזדמנות לקידום חשיבה משותפת בין משרד החינוך לבין המוסדות להשכלה גבוהה ולשלב ידיים עם מרכזי הצעירים כדי לבנות תוכנית עבודה מבוססת הבנה מעמיקה של החסמים וההזדמנויות. מילת הקסם כאן היא שילוב ידיים ויצירת רצף אמיתי ומעמיק".
מהנתונים עולה כי 41% מהמורים מדווחים כי לתלמידים עמדות שליליות כלפי לימודי העברית. 85% מהמורים דיווחו על היעדר חשיפה של התלמידים לעברית מחוץ לבית הספר. 62% דיווחו כי התלמידים אינם משקיעים מאמץ בלימודי העברית.
ומה העמדות של התלמידים הערביים כלפי השפה העברית? ישנה ירידה ניכרת (6%-13%) בשיעור התלמידים המדווחים על עמדות חיוביות כלפי לימודי השפה העברית (מסוגלות עצמית, הנאה ועניין) והשימוש בה בכיתה ומחוץ לבית הספר. לדוגמא, יש ירידה חדה של 14% ביכולת של התלמידים הערבים להבין דברים שהם קוראים בעברית כמו שלטים, פרסומות סיפורים ועוד. וירידה של 13% ביכולת שלהם להבין דברים שהם שומעים בעברית כמו שיחות בין אנשים, טלוויזיה ועוד. ירידה של 12% נרשמה בהיגד בו היו צריכים להצהיר שהם יכולים לשוחח עם אנשים בעברית. ישנה גם ירידה של 7% בחשיבות שלהם ללמוד עברית.
