בדרך לניצחון? במלחמה על האנגלית הפסדנו מזמן

מניין האנגלית שלהם? כולם מקווים שמדינת ישראל תנצח במלחמה הנוכחית, אבל במלחמה על דעת הקהל העולמית הפסדנו מזמן.

בערוצי החדשות הזרים, ברשתות החברתיות ובסרטונים, מדינת ישראל מצטיירת כמי שמרעיבה פלשתינים ורוצחת ילדים. תחשבו שכמעט כולם בישראל היו יכולים לבטא, לדבר ולהסביר את המצב באנגלית - להגיב לכל פוסט אנטי־ישראלי ברשת או לדיווח שקרי. אבל זה לא קורה, גם כי רבים מהישראלים לא שולטים בשפה האנגלית. במקום זה, אנחנו מקבלים ברשתות החברתיות אמוג'י מקיא או אייקון "אין כניסה" ליד דגלי פלשתין, או במקרה הגרוע יותר - קללות.

משרד החינוך שם לו ליעד שלכל הבוגרים יהיו יכולות הבנה, דיבור, קריאה וכתיבה - אבל לימודי האנגלית בישראל סובלים משורה של כשלים, שרק לאחרונה שוב הוצפו בדוח של מבקר המדינה. זה כולל את האיכות הירודה של המורים, את הירידה בהשקעה ובתקציבים, הפערים בין התלמידים מהערים המבוססות לחלשות, ועוד.

אם זה לא מספיק, השביתה בתיכונים שנכנסת ליומה התשיעי תגרום לתלמידים להפסיד שעות לימוד וחומר - שעות לימוד שלא יחזרו, שבהן לא קוראים, לומדים או מתרגלים אנגלית. כל אלה מסתכמים בשורה התחתונה: אנחנו פשוט לא יודעים אנגלית.

עידו מהצרי: "כיום התלמידים חשופים לאנגלית מהמדיה, מהטלוויזיה - אבל הם לא תמיד יודעים איך להשתמש בה, וזהו תפקידם של המורים"

"האנטישמיות הגואה מאז פרוץ המלחמה מייצרת לצעירים ישראלים רבים ויכוחים עם פרו־פלשתינים ברשתות החברתיות", אומר עידו מהצרי, מנכ"ל תלמ"א (תוכנית לאומית למצוינות אנגלית). "לצערנו, רמת האנגלית שלהם אינה מספקת, ולכן אנחנו רואים לרוב שימוש באמוג'ים או במשפטים קצרים, ולא ברמה גבוהה. רכישת השפה האנגלית תעזור לצעירים רבים להגביר את תחושת הביטחון שלהם בשיח באנגלית, בשיח מילולי או כתוב.

"נוסף על כך, בעקבות המלחמה תלמידים רבים איבדו שעות לימוד, כך שנוצר חשש לפערים בחינוך בכלל ובאנגלית בפרט".

בלי שפה מדוברת

ב־2017 היה ניסיון של שר החינוך דאז נפתלי בנט להצעיד את המערכת קדימה, עם התוכנית הלאומית לקידום הוראת האנגלית. התוכנית הצמיחה ניצנים חיוביים, אבל הופסקה באופן בלתי רשמי שנתיים לפני המועד, בזמן כהונת יואב גלנט כשר החינוך, מבלי שהשיגה את כל יעדיה. הכוונה של התוכנית היתה להרחיב את השפה המדוברת, כדי שתלמידים יוכלו להתבטא, אבל כלל התוכניות הקטנות שהיו אמורות לשפר את השפה בגילים השונים הופסקו.

למשל, נקבע כי בכל שנה יוקמו 250 ספריות כיתתיות באנגלית עבור כיתות ד'-ו' עד שיגיעו ל־1,350 ספריות, אבל בפועל הוקמו 692 והתקצוב הופסק. בכיתות ז' הקצו שעה נוספת לאנגלית מדוברת, והתלמידים העבירו הרצאות או ערכו מחזה קצר באנגלית.

התוכנית, שהתמקדה בבתי ספר שבהם יש שיעור גבוה של תלמידים המתקשים באנגלית, היתה אמורה לפעול ב־620 בתי ספר, אך פעלה רק בכ־300. בכיתה ט' הבטיח המשרד 350 מועדוני דיבייט, אך בפועל הוקמו רק 200 מועדונים (42%), ובחלק מהשנים משרד החינוך כלל לא קבע יעדים.

"אנחנו רואים חוסר ביטחון משווע לדבר באנגלית. כדי לדבר באנגלית בביטחון צריך חשיפה הרבה יותר גדולה לשפה ממה שקיים כיום", מוסיף מהצרי. "המדינה מסתמכת בהסברה על מספר קטן של אנשים, ורוב הצעירים בוגרי מערכת החינוך לא יודעים לפעול ברשתות. הכל נובע ממחסור של כוח אדם איכותי, שיודע לדבר אנגלית ברמת שפת אם.

"זו בעיה עולמית. אנחנו רואים בריחה של מורים מהמערכת, והגיע הזמן שישראל תשים בראש מעייניה את ההוראה בכלל, ואת הוראת האנגלית בפרט. גם הטכנולוגיות שמכניסים לכיתות הן טובות לתרגול - אבל הן לא מהוות תחליף למורה בכיתה". 

מפסידים בזירת ההסברה

"מה שאנחנו רואים כיום ברשתות החברתיות הוא תולדה של שני דברים: האחד הוא חוסר שליטה בשפה האנגלית, והשני הוא שתלמידים, גם כאלה שעד לא מזמן היו תלמידים, לא יודעים להציג טיעונים ולחשוב באופן ביקורתי", אומר אילון לוי, לשעבר דובר הממשלה בשפה האנגלית וראש מיזם הדוברות האזרחית. לדבריו, דיבייט הוא מיומנות לכל דבר ועניין, וישראלים הם אלופי העולם בוויכוחים - אבל בבתי הספר זה לא בא לידי ביטוי.

אילון לוי: "הישראלים מוותרים לעצמם עם האנגלית, ואנחנו כחברה חייבים לשאוף למצוינות, כי אחרת לא נשרוד. חזית ההסברה היא חזית לחימה לכל דבר ועניין"

"אנחנו לא רוצים לגדל דור שיודע רק לכתוב קודים. לצערי, הישראלים קצת מוותרים לעצמם עם האנגלית, ואנחנו כחברה חייבים לשאוף למצוינות - כי אחרת לא נשרוד. אנחנו חייבים להשקיע באנגלית, להשקיע בעתיד. חזית ההסברה היא חזית לחימה לכל דבר ועניין. זה חשוב מאוד להיות לוחמים, אבל צריך גם לזכור שלא הכל אנחנו משיגים באמצעות כוח הזרוע - נצטרך דור של דיפלומטים שיסבירו את ישראל בצורה הטובה ביותר".

אבל בסופו של דבר אנחנו מסתכלים על המנהיגים שלנו, על השרים שלנו - רבים מהם מדברים באנגלית מאוד עילגת.

"חד־משמעית. אנחנו צריכים לשאוף לכך שהמנהיגים שלנו יוכלו לבקר בכל מקום ולדבר באנגלית כשווים בין שווים. שיידעו להתראיין בשפות זרות, לפחות באנגלית, לעמוד מול השרים המקבילים ולקיים מסיבות עיתונאים. זה בעיניי הכישרון הכי בסיסי שמצופה מכל מי שנושאים בתפקידים רשמיים.

"ככל שיש לנו מנהיגים שלא יודעים להסביר את עצמם ואת המדינה בעולם, בוודאי אם זה תפקיד הסברתי - זו תקלה. הפתרון הוא לטפח את הדור הבא, להגיע גם לילדים ולשמש השראה ומודל לחיקוי לילדים ולהורים שלהם, שיידעו שגם הילדים שלהם יכולים".

מאז ביטל משרד החינוך את המיצ"ב, הוא לא ביצע הערכה חיצונית באנגלית. כלומר, למנהלי בתי הספר ולבעלי התפקידים שמתחתיהם במשרד החינוך אין תמונת מצב לגבי הישגיהם של התלמידים באנגלית - לא ברמה הארצית ולא ברמה הבית־ספרית.

אין תמונת מצב לגבי ההישגים באנגלית - לא ברמה הארצית ולא בזו הבית־ספרית. כמו כן, אין בידי מקבלי ההחלטות נתונים על רמת האנגלית בבתי הספר

יתרה מזו, אין בידי מקבלי ההחלטות נתונים מערכתיים על רמת האנגלית בבתי הספר. ראיונות עומק אפילו העלו כי התלמידים הממוצעים מגלים באנגלית דפוסי למידה פאסיביים ולא שאפתניים, לא משננים ומתרגלים מספיק, ולא מוכנים להישאר לשיעורים פרטניים מעבר לשעות הלימודים.

מורים שלא עברו הכשרה

לפני שמדברים על תוכניות הלימוד, צריך ללכת למעלה, למורים. בישראל אין מספיק מורים טובים לאנגלית. בעיית המחסור הכמותי והאיכותי במורים נפרסת על פני שנים, ובמערכת חסרים מאות מורים שהוכשרו ללמד אנגלית. משרד החינוך מסרב לגלות כמה מורים לאנגלית חסרים כיום. לפי דוח המבקר, לפני כשנתיים חסרו 711 מורים לאנגלית.

גם המחסור האיכותי במורים לאנגלית נותר גדול. לפי הנתונים, כ־26% מהמורים לאנגלית (כ־3,300 מורים) לא עמדו בדרישות ההכשרה להוראת המקצוע. הנתונים מראים גם שרבים מהמורים לא עברו פיתוח מקצועי לפי תוכנית הלימוד החדשה.

"ללא ספק יש בעיה ברמת האנגלית בישראל. בעיה זו נובעת מכמה גורמים, וביניהם רמת האנגלית של המורים, שיטת ההוראה שהמורים משתמשים בה והגישה של המורים לתלמידיהם", אומר האב ד"ר סנדי חביב, כומר קתולי וראש התוכנית להוראת האנגלית במכללה האקדמית תל־חי.

"תלמידי בית הספר של היום הם הסטודנטים של עוד כמה שנים, ואם נסייע להם לרכוש את השפה בצורה המיטבית - יהיו לנו סטודנטים חזקים להוראת האנגלית. בלי זה, ובלי תגמול למורים בכלל, נישאר עם מחסור רציני בסטודנטים לאנגלית".

פערים עמוקים

הבעיה נוגעת לכולם. גם מי שלא ממשיכים לאקדמיה לא מקבלים אנגלית שתספיק להם בשוק העבודה. ומי שממשיכים לתואר ראשון? התוצאות של בחינות המיון באנגלית למוסדות להשכלה גבוהה בשנת 2022 בקרב בוגרי 5 יחידות לימוד הראו רמה נמוכה למדי. בשנת 2022 רק 30% זכו לקבל פטור מקורסים באנגלית, לעומת 36% בשנת 2015.

מחקר שפורסם לפני כשנתיים, שבדק ציונים באגלית על פני כ־30 שנה, העלה כי לאורך השנים מתרחשת עלייה מנופחת (אינפלציונית) בציונים של התלמידים בבחינת הבגרות באנגלית, שמתבטאת בעלייה של 9 נקודות בממוצע בכל עשור - אך עליית הציונים לא מעידה בהכרח על עלייה ברמת הידע של בוגרי מערכת החינוך ועל המיומנויות שלהם.

ועדיין, המערכת מתמודדת עם הישגים נמוכים ועם פערים גדולים: רמת האנגלית במבחני הבגרות של התלמידים שמגיעים מיישובים אמידים, גבוהה במידה ניכרת מרמת האנגלית של התלמידים שמגיעים מיישובים בשכבות חברתיות־כלכליות נמוכות. שיעור הנבחנים בבגרות 5 יחידות היה 66% בקרב תלמידים מערים אמידות (דירוג 10-7), לעומת 26% בלבד בקרב תלמידים מהאשכולות הנמוכים(3-1), ובערים האמידות יש הרבה יותר מצטיינים באנגלית.

מהצרי: "לעומת ילדים אחרים בעולם, בישראל יש פערים עמוקים מאוד באנגלית. הפתרון הוא קודם כל להביא עוד מורים דוברי אנגלית כשפת אם. נוסף על כך, יש להכשיר מורים בדרך אחרת, להביא ביטחון לכיתות.

"כיום התלמידים חשופים לאנגלית מהמדיה, מהטלוויזיה - אבל הם לא תמיד יודעים איך להשתמש בה, וזהו תפקידם של המורים".