הורים זה בשבילכם: להתכונן לפתיחת שנת הלימודים בזמן מלחמה

הסלמה ורגיעה במצב הביטחוני מתרחשות חדשות לבקרים, והשינויים הללו מחייבים היערכות ומוכנות של ההורים, במיוחד מכיוון שמועד פתיחת שנת הלימודים קרוב מתמיד.

בימים כתיקונם, החופש הגדול הישראלי הוא קיץ של ים ובריכה, ארטיקים וגלידות, קייטנות, אך לא רק. השבועיים האחרונים באוגוסט מאתגרים הורים רבים בשל היעדר מסגרות חינוך. כך נאלצים הם לצאת לחופשה מאולצת ולמצוא פעילויות מגוונות לימים האחרונים של הקיץ, העמוסים ממילא לעייפה בהכנות הקדחתניות לקראת תחילת שנת הלימודים.

בשנה האחרונה מצאנו עצמנו כולנו מלאי געגוע לימים כאלה. הקיץ האחרון מעמיד ילדים והורים באתגרים שלא ידענו כמותם. שנת הלימודים החולפת נצרבה בתודעת רבים כחוויה טראומטית. ילדים בקווי העימות בצפון ובדרום חודשים רבים לא ישנים במיטתם, חיים כנוודים בין בתי המלון.

חלקם נאלצו לעזוב את מסגרות החינוך המוכרות ואת חבריהם ולהצטרף למסגרות חדשות שלא הכירו קודם. חומר הלימוד נלמד באופן חלקי, מורים ודמויות משמעותיות במערכת החינוך התגייסו למילואים. תלמידים אחרים נאלצו לעזוב את מבנה בית הספר בו חסר מרחב מוגן, ולעבור עם כיתתם למבנה אחר שבו יש מרחב כזה.

ילדים רבים נאלצו לעבור את השנה כשהם מלאי געגועים להוריהם המשרתים במילואים, כשהם מלאי חרדות לשלומם. חלקם יפתחו את שנת הלימודים הקרובה כשהוריהם עדיין במילואים. ורדית (שם בדוי), אמא לארבעה ילדים, פנתה אלי כשהיא חוששת לילדיה מאחר ואביהם עדיין במילואים ולא ילווה אותם ביום הראשון ללימודים, ואילו היא תצטרך להתמודד לבד עם ארבעה ילדים שייכנסו למסגרות חדשות.

התמודדות בשגרה של חלק מן הילדים עם חרדות חברתיות או עם קשיי הסתגלות, התגברה ביתר שאת בשל הסכנה הקיומית והורגשה בעוצמות גבוהות יותר. לקווי הסיוע של ער"ן התקבלו בחודשים האחרונים פניות רבות מתלמידים, שעוסקות במצב חברתי בבית הספר, בבדידות, בהצקות ובחרמות, בחשש ממעבר למסגרת חדשה. תחושות אלה מתעצמות עוד יותר בימים של מלחמה.

בשלהי החופש הגדול וכאשר רוחות מלחמה עדיין מנשבות, ילדי וילדות ישראל מתארגנים ביחד עם הוריהם לפתיחת שנת הלימודים הקרובה. הורים רבים נתקלים בקושי כלכלי כאשר עליהם לקנות את הציוד הנדרש לשנת הלימודים החדשה. ביישוב אחר בגולן שספג פגיעה ישירה בבית ספר, נחרדו מן המחשבה שבימים הקרובים יגיעו אליו תלמידים ללמוד.

עד כמה שמצב זה אינו נורמלי, ב-1 בספטמבר ילדי ישראל יעלו שלב במערכת החינוך מתוך מטרה לשמור על שגרה עד כמה שניתן, גם אם זו שגרת מלחמה. על ההורים ומערכת החינוך לגלות משנה רגישות ולהיעזר בכלי הקשבה:

1. לעודד את הילדים לשוחח על המצב. ילדים שנוטים לשתף פחות, מומלץ לעודד שיח ולהביע רגש בדרכים יצירתיות כמו הבעה באומנויות-ריקוד או ציור למשל.

2. לנרמל רגשות ולזכור כי כל רגש הוא לגיטימי. לאפשר לפחד או לבכות. ילדים זקוקים לעיתים לשמוע מהוריהם: "זה בסדר לפחד".

3. להציע נחמה כמו חיבוק או התייחסות אחרת שהיא מחזקת.

4. להביע תקווה לעתיד טוב יותר ולשקט. ממחקרים עולה כי אובדן התקווה מעכב תהליכים של ריפוי והחלמה. לעומת זאת, חשיבה אופטימית, מסייעת לפתח בקרב ילדים את האפשרות להבחין בהנאות וביופי של החיים, גם בעיתות מצוקה.

5. לשמור על סדר יום ושגרת לימודים עד כמה שניתן: להקפיד על שעות שינה, זמן לשיעורים ולמטלות, ארוחות מסודרות.

6. אם המשפחה אינה מתגוררת בביתה, מומלץ ליצור לילד מרחב מסוים שהוא שלו להכנת שיעורים ולאפשר לו תנאים שקטים ונוחים ללמידה.

7. להקפיד שלא לחשוף את הילדים לתכנים קשים, ולתווך עבורם את החדשות, כך שמצד אחד יבינו וידעו מה קורה, ומצד שני המידע יועבר אליהם בצורה אחראית ומסוננת בהתאם לגילם ולבגרותם הרגשית.

8. לשים לב למידע המועבר בקבוצות הווטסאפ הכיתתיות. לעיתים אין שליטה על המידע וחשוב שילדים לא ייחשפו לתכנים שאינם הולמים ועשויים לעורר חרדה.

9. לשים לב לסימנים כמו: חוסר תיאבון או מאידך תיאבון מוגבר, קשיים בשינה, הרטבה, התבודדות והסתגרות, הבעת תכנים אובדניים, בכי לעיתים תכופות. כל אלה הם סימני איתות למצוקה רגשית, ומומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע.

לסיכום, זמנים מאתגרים אלה מעמידים במבחן התנהלות במשפחה. דווקא משום כך, זו הזדמנות לגלות מנהיגות הורית המתבטאת, בין היתר, בנוכחות, בשמירת שגרה, בלהוות משענת, באפשור שיח רגשי. כאשר מתגלים סימני מצוקה, חשוב לפעול בהתאם ולא להתעלם.

הכותבת היא ליאת ששון - מנהלת הדרכה ער"ן אינטרנט, יועצת זוגית, מלווה ומדריכת הורים לגיל הרך ולמתבגרים.