"אין מקום לביטוי 'צבא הכיבוש'": הבוקר (שלישי) התקיים דיון בעתירה של "פורום המשפחות השכולות למען השלום" שדורש ממשרד החינוך לאפשר לו להפעיל תכנית חינוכית בבתי ספר במסגרת מאגר התכניות החינוכיות. משרד החינוך מתנגד וטוען כי הוציא את התכנית בשל התכנים שפוגעים במדינת ישראל ובצבא הגנה לישראל.
בתשובת המדינה מתייחס משרד החינוך דווקא לעת הנוכחית ומציין את ה-7 באוקטובר והפגיעה שיכולה להיות בקרב משפחות שכולות דווקא אחרי העת הזאת.
הכל התחיל ביוני 2023 כאשר משרד החינוך זימן את פורום המשפחות השכולות לשימוע בנוגע לפעילות שלו במסגרת מאגר התכניות החינוכיות של הגפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית במסגרתו מנהלים יכולים להביא לבתי ספר תכנים שונים). השימוע התרחש לאחר שהתקבלו במשרד החינוך תלונות בגין תכני התוכנית והפעלתה במוסדות חינוך.
חודש לאחר מכן פסל משרד החינוך את השתתפות "פורום המשפחות השכולות" במאגר התכניות החינוכיות. הוועדה שהחליטה על כך סברה כי "לא ניתן לכלול במאגר תוכניות המופעלות על ידי ארגון זה בשל המטרות אשר חרט על דגלו ואותן פועל הארגון לקדם, שכן, לאור הטענות שצוינו ובתוכן הציטוטים שנלקחו מהאתר הרשמי של הארגון מדובר במטרות הנוגדות את ערכי משרד החינוך"
במשרד החינוך טענו בחודשים האחרונים כי הארגון מטיל דופי חמור בפעילות הצבא, במוסריותו ובחייליו ומציגה אותם כמי שפוגעים במכוון בבני אדם שלא לצורך. הם אף הדגימו זאת בתכנים מתוך אתר האינטרנט כמו כגון "לאורך השנים הצבא הישראלי פלש מדי יום לביתנו, השוכן על הכביש הראשי שבין חברון לבין ירושלים, לצורך חיפושים, המטת הרס וענישה". במשרד החינוך גם טענו כי אין מקום לעשות שימוש במונח "צבא הכיבוש" אל מול תלמידים במערכת החינוך הממלכתית. עוד טענו במשרד החינוך כי לפורום המשפחות השכולות אין תכנית סדורה.
כאמור, בעתירה היום משרד החינוך והמדינה ייתנו את התשובה, אחת מהן מתייחס לשבעה באוקטובר וכך נכתב: "תוכן המפגש אף עלול לפגוע ברגשות משפחות שכולות ונפגעי פעולות האיבה שישתתפו במפגש כאמור, בפרט נוכח התקופה הנוכחית ומאז אירועי ה7- באוקטובר. כל השוואה בין השכול של משפחות חללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה רצחניות עם שכול של נפגעים מפעולות הגנתיות של צה"ל בהגנתו על מדינת ישראל, אינו מתיישב עם הערכים שמקדם משרד החינוך"
עוד טוענים במשרד החינוך כי אין למשרד החינוך אפשרות לפקח מה בדיוק ייאמר בתוכנית שבהגדרה איננה "צמודת" טקסטים. למעשה, לא ניתן לצפות מראש את האופן שבו ייאמרו הדברים, המשקל והעוצמה שבה יוצגו. בנוסף נטען כי הצגת העובדות לגבי התנהלות הצבא באירוע מובאת מנקודת מבט חד צדדית וסובייקטיבית בפני תלמידים שהם בבחינת "קהל שבוי", כאשר אין גורם אחר נוכח, לא מן הצבא ולא מגורם אחר, אשר יוכל להציג לתלמידים תיאור עובדתי אחר ונקודת מבט שונה, לטענת המשרד "המחייב כי בנושאים שנויים במחלוקת, ובפרט בשיח בנושאים פוליטיים, יוצג לתלמידים תחילה מכלול העמדות טרם הבעת עמדה אישית על מנת לאפשר להם לגבש את דעתם מבלי לכוון לדעה מסוימת, וכן נקבע שאין לאפשר השתתפות של דובר המבקש לערער על לגיטימיות מוסד ממלכתי, ובכלל זה הצבא".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו