שישה חודשים במקום שנה: הפערים והקשיים שיצרה המלחמה בלימודים

מערכת החינוך בישראל מתמודדת בימים אלה עם אובדן חודשי לימוד יקרים ועם עוד בעיות שיוצרת המלחמה, כמו אתגרים של פערים לימודיים, בעיות רגשיות, תלמידים שנעקרו מבתיהם וגיוס מורים למילואים.

ינואר כבר כאן, והמשמעות היא שלמערכת החינוך נותרו פחות משישה חודשים עד לסיום שנת הלימודים. כל זאת כאשר כ־50 אלף תלמידים מהצפון ומהדרום עדיין לא חזרו ללמוד במסגרות החינוך הרגילות שלהם מכיוון שפונו מבתיהם, ולא ידוע מתי זה יקרה. משרד החינוך הקים עבורם בתי ספר, אך עבור רבים מהם, עצוב לומר, שנת הלימודים הנוכחית כבר אבודה. לצידם יש עוד יותר מ־2 מיליון תלמידים ברחבי הארץ, מגני הילדים ועד כיתה י"ב, ששגרת הלימודים שלהם נפגעה כבר אנושות. למעשה, הלימודים במערכת החינוך בישראל לא התקיימו השנה באופן סדיר מאז חופשת סוכות.

"מה שקרה עד עכשיו היה ניסיון לעמוד על הרגליים", אומרת אודליה כהן־שיינדורף, לשעבר סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית וכיום מתמודדת למועצת העיר רעננה. "היה ניסיון להחזיר לשגרה, אבל גם התלמידים לא היו שם - לא פיזית, לא מנטלית, ובוודאי לא במסוגלות ללמוד. גם ערים שהיו ירוקות ושפיקוד העורף נתן אפשרות ללמידה בהן, עשו רוטציה של פעמיים בשבוע ושל לימודים בזום כי לא היה מספיק מיגון לכולם. לא בטוח שבזמן שנותר המורים יספיקו ללמד את כל תוכנית הלימודים שתוכננה גם לאחר צמצום החומר. נוסף על כך, כלל לא בטוח שהתלמידים יצליחו להביא את עצמם ללמידה ולסגל שוב הרגלי למידה. בעיניי צריך ללכת למהלך משולב עם הסתדרות המורים וארגון המורים לתכנון מחודש של שנת הלימודים, הן מבחינת התוכן הלימודי, והן באשר לאורך השנה. צריך שהחודשים שנותרו ייראו אחרת - תוספת של ימי לימוד וביטול של חלק מהחופשות. התלמידים צריכים חוויה של הצלחה ושל חיבור, ולא רק של רדיפה אחרי החומר, כמו שיש כעת עם החזרה ללמידה".

הזמן קצר

"במהלך ארבע השנים האחרונות מערכת החינוך מתנהלת ממשבר למשבר ולא עושה כלום לטווח הארוך, אלא רק מכבה שריפות. הכל סיסמאות, ובפועל אין תוספת שעות או משאבים, ואת התוצאות והמחיר נראה בעוד כמה שנים", מוסיפה כהן־שיינדורף.

בזמן המלחמה מעמיקים הפערים בין תלמידים מבתים אמידים לבין תלמידים מבתים חלשים. כעת רבים מהתלמידים ששגרתם נפגעה מגיעים מהפריפריה. כמו כן, רבים מהתלמידים, לא רק אלו שהיו באזורי האסון, מתמודדים עם השלכות רגשיות ונפשיות. השלמה של פערים לימודיים, חברתיים ונפשיים יכולה להיעשות בעיקר במסגרת החינוכית עצמה - אלא אם כן מדובר במשפחות אמידות שיש ביכולתן לספק לילדיהן שיעורים פרטיים.

מספיק להסתכל על לוח השנה עד כה כדי לראות שבספטמבר לא ממש היו לימודים בגלל החגים, ואז החלה המלחמה. מאז נדרש זמן רב כדי להסתגל למצב, שכן גם בערים "ירוקות" ראשי ערים לא החזירו לימודים במלואם. מעבר לפינה נמצא חג הפורים (25-24 במארס), שגם הוא הפך בבתי הספר לקרנבל של שבוע. באמצע אפריל תפגוש את מערכת החינוך חופשת הפסח בת השבועיים. בחודש מאי יש יום חופשה אחד - יום העצמאות - אבל אלו ימים עמוסים בטקסי יום השואה ויום הזיכרון. ביוני, החודש של סוף שנת הלימודים, יצוין השנה חג שבועות (יומיים חופשה). ב־20 ביוני תסתיים שנת הלימודים בבתי הספר העל־יסודיים, ועשרה ימים לאחר מכן ייצאו לחופש הגדול גם תלמידי בתי הספר היסודיים וגני הילדים.

לנטוש את שתוכנן

"הדבר הכי גרוע לעשות עכשיו זה לנסות להכניס את כל מה שתכננו בחודשי הלימוד שנותרו, רק כי זה תוכנן כך. אי אפשר לעשות את זה", אומרת ד"ר קרן רז־נצר, לשעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך וכיום מנכ"לית עמותת החינוך "ניצוצות - שיעור אחר". "כרגע צריך לעצור ולתעדף משימות ומטרות. לוח השנה צריך להימשך כמו שהוא. האתגר שלנו כפול, כי אנחנו מושכים אותו משנות הקורונה. אם יש משהו שהבנו, זה שלא חייבים כל הזמן להיצמד לתוכנית המקורית ולכל הנושאים שאיתם יצאנו לדרך. צריך לוודא שהמיומנויות שרצינו להקנות אכן יקבלו ביטוי, גם אם בפועל נצמצם את חומר הלימוד. אין בעיה ללמוד פרק אחד פחות, אבל שתלמידים ייחשפו למגוון, לקבוצות שיח, לעבודה בצוות, לחקר עצמי, ועוד. זו לא שנה רגילה, וחשוב שלא ילחיצו את התלמידים ואת הצוות להגיע לאותה התוצאה לולא היתה מלחמה. גם צוותי החינוך, המחנכים, המורים והמנהלים - כולם עוברים תהליכים מאוד קשים כרגע בזמן המלחמה. בטח עבור מי שצריכים להיות עוגן בתקופה סוערת שכזו עבור התלמידים".

"בפועל, שנת הלימודים החלה עם החזרה מחופשת חנוכה, את החודשיים שהפסדנו לא נוכל להחזיר. השאלה היא מה נעשה מעכשיו", אומר ד"ר אדיב גל, דיקן הפקולטה למדעים בסמינר הקיבוצים ומורה בבית ספר במועצה האזורית אלונה. "מזמן הפסקתי עם הרעיון של להספיק ידע. המטרה היא לחנך ולא לעשות V על עוד פרק. לימוד צריך להיעשות על ידי פנייה לשכל, לעשייה של הידיים וללב - ככה אפשר להשיג הרבה יותר, והמיומנויות יוכלו לסייע להשלים כל חומר שהופסד. אני מאוד מקווה שבתי הספר יבינו את זה. עם כל מה שעובר עלינו עכשיו, לבוא ולעסוק במבחנים, בציונים, במיצ"בים ובחומר לבגרות זה לא לתפוס את המציאות שבה הילדים נמצאים. אנחנו לא צריכים את זה עכשיו, כי אם אין פניות ללמידה זה לא יעזור. תלמידים נמצאים במקום מורכב וקשה שצריך משהו מעבר, תפיסת חינוך שונה", מסכם ד"ר גל.