דו"ח ה-OECD על מערכת החינוך: ישראל מהמדינות המשכילות בעולם

הדו"ח סקר את מערכת החינוך ביחס למקבילותיה בעולם • בין היתר עלה כי על אף מגמת הגידול במספר התלמידים במערכת - מצליחה המדינה להפחית את הצפיפות בכיתות • עוד צויין כי ישראל נמצאת בין המדינות בהן מספר שעות לימוד החובה הוא בין הגבוהים ביותר, וכי הגיל בו מתחילים לימודי החובה בה הוא מהנמוכים בעולם

בניין משרד החינוך בירושלים . צילום: ליאור מזרחי

ארגון ה-OECD מפרסם היום (שלישי) את נתוני דו"ח המתייחס ל- 38 מדינות החברות בארגון, ובכלל זאת מדינת ישראל. הדו"ח סוקר שורה ארוכה של מדדים בתחום החינוך, השופכים אור על מצבה של מערכת החינוך בישראל ביחס למדינות החברות ב-OECD. 

בדו"ח נקבע כי אוכלוסיית ישראל היא מהמשכילות בעולם. כך ב-2022 אחוז בוגרי החינוך הגבוה בישראל - היה גבוה בהרבה מזה של ממוצע ה-OECD (50.6% לעומת 40.4%). במקביל, אחוז מעוטי ההשכלה נמוך למדי: 11.8% בישראל לעומת 19.8% בממוצע ה-OECD. עוד עלה כי כ-88% מהאוכלוסייה בישראל השלימו השכלה תיכונית - מעל לממוצע OECD העומד על כ-81%.

במקביל לנתונים המעודדים, תלמידים מפגינים מחוץ למשרד החינוך על היעדר היציבות במערכת החינוך // אסף הדר

בדו"ח צויין כי ישראל נמצאת בין המדינות בהן מספר שעות לימוד החובה הוא בין הגבוהים ביותר, וכך לדוגמא תלמיד בחינוך היסודי בישראל לומד 918 שעות מול 805 בממוצע מדינות ה- OECD, ובחטיבת הביניים תלמיד ישראלי לומד 976 שעות לימוד מול 916 בממוצע מדינות ה-OECD. כמו כן, מדינת ישראל היא אחת מהמדינות היחידות (לצד מקסיקו, הונגריה וצרפת) שבה לימודי החובה מתחילים כבר החל בגיל 3.

בדו"ח צויין כי מספר השעות המוקדשות בישראל למורשת חברה ורוח גבוה ביחס לממוצע ה-OECD, וכך לדוגמא בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים מוקדשות לאוריינות שפתית, מורשת, חברה ורוח, למתמטיקה ולשפות זרות מספר שעות גבוה יותר ביחס לממוצע מדינות ה-OECD.

עוד עלה בדו"ח כי מדינת ישראל מצליחה לצמצם לאורך השנים את הצפיפות בכיתות, וזאת על אף שהיא נמצאת במקום הראשון בשיעור הגידול של מספר התלמידים. לגבי ההוצאה הלאומית לחינוך, נקבע בדו"ח כי ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל כאחוז מהתמ"ג היא בין הגבוהות ביותר ב-OECD. וכך, בשנת 2020 הוציאה ישראל על מוסדות חינוך וטיפול הגיל הרך 1.2% מהתוצר המקומי הגולמי, ועל החינוך היסודי, על יסודי ועל תיכוני 5.0% מסך התוצר - שיעורים גדולים בהרבה מהשיעורים המקבילים ב-OECD.

גידול במספר התלמידים במערכת, כיתה (ארכיון), צילום: יהושע יוסף

לגבי סגל ההוראה, עלה בדו"ח כי הגיל הממוצע של גננות בחינוך הקדם יסודי במדינת ישראל גבוה מזה של ה-OECD, אך המורים בחינוך היסודי והעל יסודי בישראל צעירים יותר ביחס לממוצע ה-OECD. כך, הגיל הממוצע של גננת בישראל עומד על 42.3 שנים,  והגיל הממוצע של מורה בחינוך היסודי בישראל עומד על 41.4 שנים.

עוד עלה בדו"ח כי מדינת ישראל מובילה בשיעור הגידול הטבעי, וכן שיעור הצעירים (עד גיל 17) מתוך כלל האוכלוסייה בישראל הם הגבוהים ביותר ב-OECD.

שר החינוך, יואב קיש: "מהדו"ח שמתפרסם היום עולה כי מספר השעות המוקדשות במערכת החינוך בישראל למקצועות המורשת החברה והרוח הוא גבוה ביחס לממוצע מדינות ה-OECD. מדובר במקצועות שמהווים חלק משמעותי מאד בעיצוב זהותו ודמותו האישית והלאומית של התלמיד הישראלי. בכוונתי לחזק מגמה מבורכת זו".

מ"מ מנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני: "הדו"ח המתפרסם היום מצביע על כך שמערכת החינוך מצליחה להתמודד עם האתגרים המורכבים העומדים לפתחה, הנובעים מאופייה הייחודי של מדינת ישראל. בכוותנו להמשיך להתמודד עם האתגרים הללו, ולצמצם את הפער מול מדינות ה-OECD".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר