למרות ההבטחות - התוכנית לטיפול בלקויות למידה פעלה בפחות ממחצית בתי הספר

משרד החינוך הצהיר לפני חמש שנים כי התוכנית "מלקויות ללמידה", שתפקידה ללוות תלמידים עם לקויות למידה בחטיבות הביניים, תוטמע בכל מערכת החינוך עד שנת 2022, אלא שעד כה היא כלל לא פעלה ב-65% מחטיבות הביניים, וזאת בגלל מחסור תקציבי. במשרד החינוך לא יודעים להבטיח לכמה בתי ספר תורחב התוכנית בשנת הלימודים הקרובה (תשפ"ד).

ב-2017 יצא משרד החינוך בתוכנית חדשה וגרנדיוזית לתלמידי חטיבות הביניים. במסגרת התוכנית צוות בית הספר יאתר בחטיבת הביניים (כיתות ז'-ט') תלמידים המתקשים בלימודים עם חשד ללקות למידה והפרעת קשב וריכוז. התלמידים אמורים לקבל ליווי לימודי בנושאים כמו שטף קריאה, הבנת הנקרא, אוצר מילים, הבעה בכתב, אסטרטגיות למידה ועוד, וכן ליווי רגשי.

לבסוף, בסיום כיתה ט', תלמיד שעדיין יתקשה יופנה למרכזי אבחון וטיפול בתלמידים עם לקויות למידה והפרעות קשב, כדי לעבור אבחון שישמש אותו בתקופת התיכון ויוכל להעניק לו התאמות (הקלות) בבחינות הבגרות. אחד החידושים המשמעותיים של התוכנית הוא שמשרד החינוך הוא שמממן את האבחון - בהתאם למצב הסוציו־אקונומי של התלמיד.

בזמנו הובטח כי התוכנית תוטמע הדרגתית מ־2018 ותושלם בכל מערכת החינוך עד 2022. אלא שבדיקת "ישראל היום" מעלה כי התוכנית התקיימה בשנת הלימודים האחרונה (תשפ"ג) רק ב־35% מכלל חטיבות הביניים - מדובר ב-289 חטיבות ביניים מתוך 814 שקיימות.

"לא מקבלים מענה"

חטיבות הביניים פועלות ב-65 רשויות מקומיות בלבד (בכל רשות יש יותר מחטיבת ביניים אחת). המשמעות היא אפליה, מכיוון שהתוכנית לא פעלה ב-65% מהחטיבות שבהן התלמידים לא קיבלו מענה.

בין הרשויות שהתוכנית לא פעלה בהן עד כה אפשר למצוא את קריית שמונה, צפת, נוף הגליל, טבריה, חצור הגלילית, קריית גת, מצפה רמון, אשדוד, אופקים, פתח תקווה, בת־ים, תל אביב ועשרות יישובים אחרים.

"מסתובבים במערכת החינוך תלמידים שלא מקבלים מענה לקשיים שלהם", אומרת אמא לתלמידה בחטיבת ביניים, שבה התוכנית אינה מופעלת. "תהליך ארוך ומייגע של סחבת, תורים ארוכים בשירות הציבורי, אבחונים במקומות פרטיים והוצאות כלכליות אדירות - רק כדי שמישהו בבית הספר יראה את הילדה שלך ואת התסכול שלה מחוסר הצלחה ובגלל ציונים נמוכים. אם משרד החינוך לקח על עצמו לאבחן לקויות למידה, אז שיקיים אבחונים לכל התלמידים ולא יעשה איפה ואיפה במשך שנים. בתי הספר כבר לא מצליחים להשתלט על זה".

העלות השנתית של התוכנית "מלקויות ללמידה" (תשפ"ג) הייתה 32 מיליון ש'. במשרד החינוך טוענים כי בימים אלה הם מגבשים את רשימת הרשויות המקומיות הנוספות שיצטרפו אליה בשנת הלימודים הקרובה. תחילה טענו כי היא תפעל בעוד כ־100 בתי ספר, אך לאחר מכן פחת המספר ל־65. בכל מקרה, נראה כי היא תישאר בקושי בחצי הדרך, כ־45% מחטיבות הביניים בסך הכל.

בשנת הלימודים האחרונה אובחנו קרוב ל־3,000 תלמידים באבחונים דידקטיים, פסיכולוגיים ופסיכו־דידקטיים, במימון מלא של משרד החינוך ובהשתתפות סמלית של ההורים (300-200 ש').

בתיכונים: חצי מתלמידי י"ב עם הקלות

המרתון האמיתי של התלמידים וההורים אל האבחונים נעשה לצורך בחינות הבגרות. אבחונים של בית ספר או ועדה מחוזית מעניקים התאמות שונות, שבפי התלמידים נקראות "הקלות". ברמה הבסיסית, יש הקלות כמו 25% תוספת זמן לבחינה, הגדלת שאלון או שימוש בדף נוסחאות. ברמות המתקדמות יותר אפשר למצוא השמעה של השאלון, התעלמות משגיאות כתיב (גם באנגלית) והקלדת התשובות במחשב. ברמה הגבוהה ביותר יש היבחנות בעל פה ומבחן מותאם.

הנתונים של משרד החינוך מראים כי ביישובים רבים אחוז התלמידים שזכו להתאמות בגלל אבחון הוא גדול מאוד. כך, למשל, ברעננה, שבה 43% מתלמידי י"ב זכו להתאמות בשל אבחון, ובעמק חפר שם 42% מתלמידי י"ב זכו להקלות - שניהם יישובים מבוססים עם אלפי תלמידים. ויש גם יישובים עם מאות תלמידים ואחוזים אסטרונומיים של אבחונים: בג'יסר א־זרקא 81% מתלמידי י"ב עם אבחון והקלות (907 תלמידים), כלומר כמעט כל השכבה. בכפר קרע 79% ובגן רווה 75%.

ביישובים האמידים ביותר - רמת השרון, כפר ורדים ושוהם (שלושתם דירוג חברתי־כלכלי 9) - כשליש מתלמידי י"ב קיבלו התאמות.

"השכיחות הגבוהה של התאמות לתלמידי חטיבה ותיכון בישראל, בפרט באזורים מבוססים, אינה בהלימה לנתוני הספרות המדעית שלפיהם רק לכ-10% מהאוכלוסייה ישנה לקות למידה התפתחותית בקריאה (דיסלקציה), בכתיבה או בחשבון", מסבירה פרופ' מיכל שני, חוקרת וקלינאית.

"מניסיון קליני ומחקרי לכ-%80%-90 ממקבלי ההתאמות אין בעצם לקות למידה; חלקם חשים קשיים בהתמודדות עם מגבלת זמן בבחינות, לחלקם חרדה מבחינות, וחלקם הארי שואף לקבל ציונים בטווח העליון בשל חשיבותם בעתיד.

"בישראל", מסבירה פרופ' שני, "אין מבחנים סטנדרטיים עם נורמות לאבחון לקויות למידה אקדמיות בגילי 18-13. עלות אבחון כ־4,000-3,000 ש', ובשילוב לחץ מצד הורים חזקים ואמידים התלמיד יקבל 'משהו' - לרוב הארכת זמן שכל תלמיד ישמח לקבלה.

"לסטודנטים בהשכלה הגבוהה ישנו אבחון סטנדרטי - מת"ל. אחוז המוכרים כלקויי למידה על בסיס מבחן זה (ועל בסיס נתונים ומסמכים המעידים על היסטוריה התפתחותית לימודית) עומד על 8%-10% בלבד, למעט מוסדות שבהם יש מכינות ייחודיות ללקויי למידה או לומדים מאוכלוסיות חלשות הנזקקים לסיוע כדי לצמצם פערים. לומדים רבים המגיעים להשכלה הגבוהה אינם זכאים להתאמות שקיבלו בתיכון וחווים מפח נפש".

ממשרד החינוך נמסר: "עד כה נמצאות בתוכנית 285 חטיבות ביניים, והרחבת התוכנית תיבחן בהמשך בהתאם למקור התקציבי ולדרישות העולות מהשטח".