נתונים שנחשפים לבקשת "ישראל היום" מעידים על כך שבשנת הלימודים האחרונה, מספר התלמידים המטופלים אצל קציני ביקור סדיר בשל היעדרות מבית הספר עמד על יותר מ־90 אלף - עלייה משמעותית משנת הלימודים תשפ"ב, אז עמד מספרם על 85,209.
תקיפה בסכין במהלך טקס סיום בבית ספר | רשתות חברתיות
"כל תיק הוא סיפור מורכב שנבחן לעומק ושמטופל", אומר יו"ר ארגון הקב"סים הארצי (קציני ביקור סדיר, נ"ד), מאור צמח. "צריך להבדיל בין המקרים. יש את הילדים בגן וביסודי, ואז מדובר בהורים שלא שולחים את הילדים למסגרות - בגלל רקע משפחתי קשה, חוסר תפקוד, סכסוך בין ההורים, משבר אמון מול ההנהלה וכדומה.
אך ככל שהגיל עולה, אנחנו רואים בני נוער שמקבלים החלטה לא להגיע לבית הספר, כי הם חווים שם תסכולים רבים ולא מצליחים למצוא את עצמם במערכת. הקב"ס אמנם פועל לאכיפת חוק לימוד חובה, אך הוא לא איש מקצוע שצריך לחשוש ממנו. הוא יעשה כל שביכולתו כדי לסייע בהחזרת התלמידים למסגרת החינוכית, כמו תיווך וגישור מול צוות בית הספר, שירות פסיכולוגי, רווחה. לעיתים רחוקות יידרש גם להתחיל הליך משפטי נגד ההורים".
אז ידוע שלא כל התלמידים אוהבים ללכת לבית הספר, אבל הורים רבים לא יודעים כיצד להתמודד עם תופעה שאינה חד־פעמית אצל הילדים שלהם - גיליון החיסורים שלהם מלא, וההורים מוצאים את עצמם מנהלים ריבים עם הילדים, שמסרבים לצאת מהבית, כמעט מדי בוקר.
בכל יום תירוץ אחר
"ילד שלא רוצה ללכת לבית הספר זו מלחמה יומיומית", מספרת אם לתלמיד בחטיבת ביניים. "במהלך השנה טסתי לנסיעת עבודה בחו"ל לשישה ימים, שמתוכם חמישה ימים הבן שלי לא דרך בבית הספר. זה פשוט מתסכל. לי הוא היה אומר שכואבת לו הבטן, יום אחרי זה היה טוען שכואב לו הראש, וככה ברצף. עשינו לו בדיקות כדי לשלול את הטענות שלו ונמצא שהוא בריא.
"זה פשוט היה תירוץ כדי לא ללכת ללימודים," היא מוסיפה. "הוא היה נשאר בבית ימים שלמים, ולא תמיד היה אפשר להתעקש איתו, כי יש עוד ילדים לפזר במסגרות ועבודה להגיע אליה. בבית הספר היו אדישים, ואני הייתי צריכה להתחנן בשביל פגישה עם היועצת לצורך תוכנית התערבות. בכל הזמן הזה הוא המשיך לטעון שהכל בסדר מבחינה לימודית וחברתית".
"כשהילדים אומרים שהם לא רוצים ללכת לבית הספר - ייתכן שבאמת לא טוב להם שם", אומרת ד"ר ניבה דולב, מומחית למיומנויות רגשיות־חברתיות ודקאנית הסטודנטים במכללה האקדמית כנרת.
"ילדים שקשה להם בלימודים, ילדים עם קשיי קשב, ילדים דחויים חברתית או מוחרמים או כאלה שמשתעממים במערכת, שברובה עדיין מתבססת על למידה פאסיבית, מדידה והערכה. כהורים, צריך קודם כל לברר מהי הסיבה האמיתית לחוסר הרצון לחזור ללימודים. חשוב להקשיב, לא לבטל את ההסבר שהילדים נותנים, וליצור אווירה של קבלה ופתיחות לדבר על הדברים".
נשירה גלויה וסמויה
לפי הנתונים שהגיעו לידינו, העלייה הגדולה במספר התלמידים המטופלים אצל קב"סים בשנים האחרונות התרחשה בשנת הקורונה והלמידה בזום (תשפ"א). אז היתה עלייה של 6,000 תלמידים ביחס לשנה שלא היתה בה קורונה (86 אלף בתשפ"א לעומת פחות מ־80 אלף בתשע"ט). בחלק מהמקרים משרד החינוך עירב קב"סים גם כשהתלמידים לא התחברו לזום באופן קבוע.
ד"ר דולב מסבירה: "הקורונה החמירה את המצב, והביאה לכך שתלמידים רבים עדיין מרגישים מנותקים לימודית וחברתית. הם לא מצליחים לעלות בחזרה על הגל, ובעצם מוותרים על העתיד של עצמם מראש.
יש הורים שחוששים להתעמת עם ילדיהם בנושא, אבל חייבים להפעיל סמכות הורית - גבולות ואהבה יכולים בהחלט ללכת יחד. כמו כן, חשוב לשתף את בית הספר ולוודא שהוא מטפל בתופעות המקשות את החזרה. במקביל, חשוב גם להתייעץ עם אנשי מקצוע רלוונטיים".
נדגיש כי במקרים שבהם תלמידים לא מגיעים לבית הספר במשך שבעה ימים ברצף, או צוברים 14 ימי היעדרות לא רצופים - מתחיל נוהל ביקור סדיר. תחילה נשלח להורים מכתב ראשון על אי־ביקור סדיר, ובהמשך - ביקור בית, בהתאם לצורך ובשיתוף עם צוות בית הספר. היעדרות מבית הספר, שוטטות בחצר ואי־תפקוד לימודי הם בדרך כלל נקודות ציון לקראת נשירה מהלימודים.
במערכת החינוך מדברים על שני סוגי נשירה: נשירה גלויה - נשירה פיזית, כשהתלמידים עוזבים את מסגרת הלימודים והקב"ס פועל על מנת למצוא להם מסגרת חלופית; ונשירה סמויה - תופעה רחבה יותר, המתייחסת לתלמידים שלא מגיעים באופן סדיר לבית הספר, או שמגיעים אך שלא לומדים בפועל ולא מתפקדים כתלמידים - משוטטים בחצר, לא לוקחים חלק בשיעורים, צוברים פערים לימודיים רבים, לא ניגשים למבחנים או ניגשים ונכשלים.
עומס על הקב"סים
"התפקיד של הקב"סים נולד בשנות ה־50, כשמשפחות היו שולחות את הילדים לעבוד והקב"ס היה מחזיר אותם לבית הספר", מסביר צמח. "התפקיד עבר שינוי דרמטי, והיום מטפלים בהרבה תלמידים שמבצעים נשירה סמויה. אלו תלמידים שתראה אותם במסדרון, או שהם נכנסים לכיתה ושמים את הראש על השולחן".
בחודשים האחרונים ניהלו הקב"סים מאבק על שכרם ועל תנאי עבודתם: לדברי צמח, "כל קצין ביקור מטפל ב־100-120 תלמידים. זה מספר עצום בהתחשב בעובדה שלכל תלמיד יש לעשות טיפול עומק, מה שדורש זמן רב. לכן יש להגדיל את מספר התקנים. קב"ס מחויב לתעודת הוראה ולניסיון של לפחות חמש שנים במערכת, ועדיין מרוויח הרבה פחות מעובד הוראה".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "באשר לנשירה סמויה, מדובר בתלמידים שנעדרים באופן תדיר ממערכת החינוך ללא סיבה מוצדקת, או שנוכחים בכיתה בצורה פאסיבית ומגלים מעורבות נמוכה בלימודים ובפעילויות בית הספר".
"כיום אין במשרד מערכת ממוחשבת המודדת את הנשירה הסמויה. בימים אלה נבנה ותוקף כלי לניטור תלמידים בנשירה סמויה, בשיתוף עם מנהל כלכלה ותקציבים. באשר לנשירה גלויה, שיעור הנושרים ממערכת החינוך הישראלית הוא נמוך ביחס לעולם. הנשירה השנתית ב־2022 עמדה על 16,267 תלמידים - 0.88% מכלל התלמידים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו