"המטרה: אומת הייטק עם רקע של עם הספר"

לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף לימודי מדמ"ח. מדעי המחשב (מדמ"ח) ומקצועות הטכנולוגיה עקפו בשנים האחרונות את לימודי מדעי החברה במוסדות להשכלה גבוהה, וגם מדעי הרוח - שכוללים היסטוריה וספרות - ספגו מכה אנושה. מדובר בתהליך איטי אשר נפרש על פני עשורים. בישראל הקו הבולט ביותר הוא שינוי המגמה בין לימודי מדעי החברה והרוח אל מול לימודי המדעים המדויקים.

הנה כמה דוגמאות: בשנת 2009 עמד מספר הסטודנטים למדעי המחשב, למתמטיקה ולסטטיסטיקה על 9,122 ואילו ב־2021 חצה מספרם את 20 אלף הסטודנטים. ככלל, בשנת הלימודים תש"ף (2019) עקפו לימודי ההנדסה את לימודי מדעי החברה, והמשמעות היא יותר מהנדסים לעתיד מאשר סטודנטים לתואר ראשון בקרימינולוגיה, במדעי המדינה, בסוציולוגיה, בתקשורת ועוד (מכלל הסטודנטים, 18.4% בהנדסה מול 17.7% במדעי החברה).

שני תחומי הלימוד הללו צמודים זה לזה, ובשנת הלימודים הקודמת (תשפ"ב) עקפו לימודי מדעי החברה את לימודי ההנדסה ב־253 סטודנטים בלבד. בפקולטות למדעי המחשב והמתמטיקה (שהן פקולטות נפרדות מהנדסה) למדו עוד כ־21 אלף סטודנטים, שמהווים 9.7% מכלל הלומדים לתואר ראשון בישראל.

השאיפה: תרומה למשק

"מדיניות המועצה להשכלה גבוהה מתואמת, בין השאר, עם הנעשה בעולם, וכך גם הקשר שבין האקדמיה לעולם התעסוקה", מסבירה ד"ר ורדה בן שאול, ממלאת מקום מנכ"לית המל"ג־ות"ת, "אם בעבר האקדמיה נחשבה מגדל שן שעיסוקו רק בהשכלה גבוהה, בשנים האחרונות יש הבנה ברורה שהחיבור עם המשק והתעשייה מועיל לשני הצדדים ותורם רבות לסטודנט ולבוגר המערכת, גם בהסתכלות קדימה.

"המל"ג מקיימת דיונים עם חברות מובילות במשק כדי להבין אילו כישורים הן מחפשות אצל בוגרי האקדמיה, אילו תחומים מעניינים אותן במיוחד ואיזו הכשרה הן מחפשות. הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) במל"ג מתמרצת את המוסדות המתוקצבים על ידיה כדי שיכשירו יותר סטודנטים בתחומים נדרשים למשק כדוגמת הנדסה, מדעי המחשב, תחומים פרה־רפואיים וכדומה".

בן שאול מסבירה כי המרצת המוסדות על ידי תקציבים היא "כלי שמשמש לעידוד או להאצה של תחומים מסוימים, ומצד שני מאפשר לרסן תחומים שתורמים פחות למשק או שיש בהם יותר מדי סטודנטים. התהליכים לא נוגעים לרמת הפרט ולהעדפותיו, אלא ברמה המוסדית וברמה הלאומית. בסוף, כל אחד לומד מה שהוא רוצה, ובהתאם גם שכר הלימוד שווה בכל התחומים".

כחלק מהתהליך, מסבירה בן שאול, נעשה ניסיון להפחית את מספר הסטודנטים שלומדים תואר רב־תחומי (תואר שמאפשר לסטודנטים לרכוש השכלה בסיסית רחבה במדעי החברה ובמדעי הרוח): "התרומה של תואר זה למשק מאוד נמוכה ביחס להשקעה, ולכן אנחנו מנסים להגביל את מספר הסטודנטים שילמדו אותו. אנחנו רוצים שסטודנטים בפריפריה ילמדו יותר מקצועות כמו מדעי המחשב, כי יכולת ההשתכרות שלהם והתרומה למשק יהיו גבוהות יותר".

בשנים האחרונות מתמודדת האקדמיה עם ירידה במספר הסטודנטים שנרשמים למדעי הרוח, ואם בתחילת המילניום (תש"ס) עמד חלקם על 16%, היום (תשפ"ב) כבר מדובר ב־8% בלבד מכלל הסטודנטים. המשמעות ברורה: פגיעה אנושה במקצועות כמו ספרות, תנ"ך והיסטוריה. בן שאול: "מצד אחד אנחנו חייבים שיישארו פה תארים במדעי הרוח, ומצד שני אין לסטודנטים משיכה מיוחדת לשם, בין השאר בגלל יכולת ההשתכרות.

"מל"ג וות"ת בונות תוכניות להעצים את מדעי הרוח באופנים חדשים. המטרה שנהיה אומת היי־טק עם רקע של 'עם הספר'. שגם אם יהיו פחות תארים אקדמיים במדעי הרוח, עדיין הקורסים והתכנים בתחומים אלה יהיו חלק מההשכלה האקדמית של כל סטודנט, כי אנחנו משלבים אותם במסלולי הלימוד האחרים.

"סטודנט שלומד מתמטיקה, פיזיקה, מדעים ועוד, ייקח גם קורסים במדעי הרוח. ככה ייצאו בוגרים בתחום שתורמים משמעותית למשק וגם בעלי ידע, הבנה ורקע לא מבוטלים במחשבת ישראל, בסוציולוגיה, בפילוסופיה ועוד".

לאורך השנים היו גם מקצועות, פקולטות ומסלולי לימוד שנחשבו טרנדיים, כאלו שמשכו אליהם סטודנטים שחשבו שיעלו על דרך המלך מייד אחרי היציאה לעולם הגדול. אלא שחלק מהם מצאו את עצמם חסרי עבודה בסיום הלימודים או שלא סיימו את התואר.

מחפשים את התכלס

"השינוי בישראל התחיל בשנת 1993, אז נעשתה רפורמה בהשכלה הגבוהה: נפתחו מכללות וצעירים רבים פנו לתואר אקדמי. עד אז היו אלו בעיקר האוניברסיטאות שהיו אליטיסטיות, ורק הטובים ביותר הלכו ללמוד בהן", מסביר ד"ר ארז כהן, חוקר מדיניות ציבורית במחלקה ללימודי המזרח התיכון ומדעי המדינה באוניברסיטת אריאל.

"מאז חווינו עלייה מואצת במספר הסטודנטים, עד שישראל נמצאת היום במקום השני בעולם בזכאות לתארים אקדמיים. אם מסתכלים על דור ה־Y (ילדי שנות ה־80 וה־90), היה להם מאוד חשוב עניין התדמית והסטטוס. הם הלכו ללמוד כי לא רצו להישאר מאחור, הם קודם כל רצו להיות אקדמאים ולא משנה באיזה תחום. גם ההורים שלהם, שרובם לאו דווקא היו אקדמאים, דחפו לזה.

"מה שמאפיין את בני דור ה־Z (שנולדו מ־1995 ועד 2010) זה שהם רוצים לקבל משוב מהיר על מה שהם עושים. החיים שלהם מהירים, הם אוהבים לשלב טכנולוגיות חדשות, וזה טבעי עבורם לרצות להתקדם מאוד מהר. כל זה משפיע על שוק העבודה, על הקריירה וגם על מערכת ההשכלה הגבוהה. הם רואים את ההשכלה כלא קריטית להשתלבות במקום העבודה.

"זה דור הרבה יותר תכליתי. זו גם הסיבה שאנחנו רואים, ועוד נראה, ירידה בביקוש ללימודי מדעי הרוח ומדעי החברה. המקצועות האלה לא נותנים הרבה. צעירים רואים את החברים שלהם הולכים ועושים קורס של כמה חודשים ומשתלבים בהיי־טק".

אז מה צריך לעשות?

"בעיניי, יש לקצר את משך זמן התואר לשנתיים, בעיקר במקצועות הטכנולוגיים, מהסיבה הפשוטה שאם אתה לומד מדעי המחשב - מה שלמדת בשנה א' כבר לא יהיה רלוונטי כשתסיים את התואר.

"נוסף על כך, חייבים לשלב עוד הוראה מקוונת כי הסטודנטים לא רוצים לבוא בכל יום לאוניברסיטה. יש קורסים שאפשר להעביר בזום, וככה אתה מאפשר לסטודנטים לעבוד במקביל. מערכת ההשכלה הגבוהה לא יכולה להישאר כפי שהיא היתה לפני שנים".

בדרך לעולם אוטומטי

כבר כיום לכולם ברור שנושא הבינה המלאכותית (דימוי יכולות החשיבה האנושית באמצעים טכנולוגיים) ייכנס לכל תחום בחיים. "תהיה לבינה מלאכותית השפעה הרבה יותר רחבה, ויעשו בזה שימוש לא רק בפקולטות למדעי המחשב, אלא גם ברפואה, אסטרופיזיקה, ביולוגיה, הנדסה אזרחית ועוד", אומר פרופ' שי שן־אור מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, ראש מכון זימין לפתרונות בינה מלאכותית לרפואה וראש תחום ביו־מד ב־Tech-AI, המרכז לבינה מלאכותית בטכניון.

איפה ילמדו את זה?

"בפקולטות שזה הבסיס שלהן, כמו בטכניון, בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות (לשעבר הנדסת תעשייה וניהול), וגם בפקולטות מדעי המחשב והנדסת חשמל. רוב הפקולטות בטכניון שילבו לתוך המערכת קורסים בבינה מלאכותית".

בטכניון יש ארגון גג של בינה מלאכותית אשר מדורג ראשון באירופה כבר 15 שנים. שליש מחברי הסגל עוסק באופן ישיר בבינה מלאכותית כתחום מרכזי, ועוד רבים משלבים זאת במחקרים ובקורסים שלהם.

"בלימודי רפואה, לדוגמה, אנחנו מלמדים כבר בשנה א' קורס שחושף סטודנטים לתכנות ולבינה מלאכותית, וזה רק הולך וגדל, כי רופא העתיד זה לא כמו הרופא שיש היום וצריך להכין אנשים שנים קדימה. זה נכון לגבי הרבה מקצועות אחרים.

"מי שמסתכל היום על העתיד של המשק וצריך לבחור, חייב להביא בחשבון שבמובנים רבים יהיה שילוב בין כלים חזקים של בינה מלאכותית עם תחום עניין אחר. אלה המקומות שבאמת יהיה אפשר לפרוץ ולהביא ערך.

"לדוגמה, אני יכול להתעסק בדירוג תרופות למטרות של רפואה מותאמת אישית. הטכנולוגיה תהיה דומה, אבל כדי להביא ערך גבוה לרפואה אצטרך להבין בתרופות ולעשות התאמות לטכנולוגיה. גם התחום של הנדסה גנטית יתעצם - היכולת לעשות מניפולציה של הגנום, לעבור מדברים שהיו עד כה תיאורטיים למעשיים. זה יכול להיות בנושא של ייצור מזון, בשר, צמחים, אנרגיה, וכמובן לסייע גם ברפואה".