מורים צעירים מרוויחים כשליש משכר הוותיקים

המשא ומתן בין המורים  למשרד האוצר עדיין תקוע, והאחרון מפרסם הבוקר את דו"ח הוצאות השכר של מערכת החינוך לשנת 2021, שממנו עולה כי קיימים פערי שכר גדולים בין מורים צעירים למורים ותיקים, וכי הם מהגבוהים בעולם. הבעיה הזאת ידועה בישראל במשך שנים, ובמסגרת המשא ומתן הנוכחי במשרד האוצר רוצים להעלות בעיקר את שכר עובדי ההוראה החדשים – דבר שיפה בן דויד, מזכ"לית הסתדרות המורים, מתנגדת לו.

במערכת החינוך הממשלתית (גני ילדים, יסודי וחטיבות ביניים) מועסקים כ־137 אלף עובדי הוראה: גננות, מורים ומנהלים, ועלות השכר שלהם בחינוך הרשמי עומדת על כ־27 מיליארד, שהם 6.3% מתקציב מדינת ישראל. מדובר בפועל יוצא של המציאות, שכן אלו שעות הוראה עבור שני מיליון תלמידים.

מהנתונים עולה כי השכר החודשי הממוצע לעובד הוראה הוא 12,423 שקלים, אך הוא מושפע ממורים ותיקים שמרוויחים משכורות גבוהות ביחס לעמיתיהם, זאת אחרי עשרות שנים במערכת. השכר החציוני הוא 11,551 שקלים.

כאמור, במערכת יש פערי שכר בין עובדי הוראה צעירים לוותיקים, וצעירים מרוויחים כשליש משכרם של עובדי הוראה ותיקים. הפער הזה נובע משתי סיבות: הראשונה היא פערים בשכר הבסיסי, שהם מהגבוהים בעולם. הבעיה השנייה היא שמורים צעירים לא עובדים ב־100% משרה, ומנהלים מעסיקים אותם רק בחלקים ממנה. שכר עובד הוראה ממוצע בשנתו הראשונה עומד על כ־5,000 שקלים. "צירוף זה מביא לכך שהשכר לעובד בשנים הראשונות הוא נמוך מאוד ביחס לשאר המשק", כתבו בדו"ח. הדו"ח מעלה תמונה שלפיה מורים צעירים נוטשים את המערכת בשיעורים גבוהים יותר.

ימי חופשה במחלוקת

באוצר טוענים כי מנתוני ה־OECD עולה כי שכר המורים דומה למקובל בעולם בהשוואה לעובדים דומים, והוא אינו נמוך בהשוואה בינלאומית. עם זאת, צריך לומר - מורים בעולם עובדים פחות שעות והכיתות שלהם פחות צפופות. משרד האוצר בעצמו כתב בדו"ח כי "מספר השעות שלומדים התלמידים בישראל ומספר ימי הלימודים - גבוהים בהשוואה ליתר המדינות בארגון". אחד הנושאים שעדיין במחלוקת הוא ימי החופשה של התלמידים. באוצר רוצים לקחת חמישה ימי חופשה (איסרו חג, ל"ג בעומר וכו') ולהעביר את החופש שלהם ליום שישי, וכן להעביר שלושה ימי חופשה לפני פסח - לגשר בין יום כיפור לסוכות. כאמור, מהדו"ח עולה כי התלמידים בישראל לומדים יותר ימים מכל המדינות באיחוד האירופי. על אף מספר ימי הלימודים הרב יחסית, פערי החופשות בין התלמידים לשאר המשק עומדים על 75 ימים, המהווים כ־30% מימי העבודה בשנה - כלומר הבעיה היא לא בימי החופש של התלמידים, אלא באלו של ההורים.

קובי בר־נתן, הממונה על השכר: "הדו"ח מדגיש את הצורך בתגמול משמעותי של המורים הצעירים, במתן אפשרות לחוזים אישיים במקצועות מבוקשים ובהסכם שיצעיד קדימה את מערכת החינוך".

מהסתדרות המורים נמסר: "לא סתם בחר האוצר שלא להתייחס למיקומה של ישראל ביחס למדינות ה־OECD בנושא מספר התלמידים בכיתה, שכר עובדי ההוראה ושעות הוראה פרונטליות. כבר חודשים שאנו מתריעים ששנת הלימודים הקרובה לא תוכל להיפתח ללא הסכם שכר מיטבי".