אלה שתומכים ואלה שמתנגדים: ההורים חלוקים על התמיכה בשביתת המורים

לאחר שהסתדרות המורים הכריזה הערב (שלישי) כי הלימודים לא יתקיימו מחר ברחבי הארץ כחלק מהחרפת העיצומים של הארגון, הורים רבים הביעו את דעתם בנושא.

חלקם הביעו את תמיכתם בשביתה, שנגרמת בשל תנאי השכר הנמוכים של המורים, ואחרים התנגדו לה.

המלך הוא עירום

סיגל שפיץ טולדנו, 45, גבעתיים אמא לארבעה. חברת הנהלה הנהגת ההורים הארצית - מתנגדת לשביתה

השביתה היא הוכחה ניצחת לכך שהגוף המייצג את הצוותים החינוכיים בישראל יכול לסגור את הדלת ולכבות את האור. לאחר ששוב, בפעם המיליון, המו"מ על הסכמי השכר נכשל, רק בגלל חוסר יכולת לקיים שיח מיטבי, כאשר כבר אין שום משמעות להשבתה לאור פיזורה של הממשלה, עדיין מחליטים בהסתדרות המורים להראות למי יש יותר גדול ומודיעים לכלל הורי ישראל ולתלמידים כי הם ייאלצו לקחת יום חופש נוסף, לפני החופש הגדול.

וראו זה פלא, גם הצוותים הפסידו ובענק, כי הסכם משמעותי כבר לא ייחתם, וההזדמנות נעלמה לה תחת עננה כבדה של חילופי ממשלה. ההורים מפסידים מכל הכיוונים, מגיעים לחופשה עם הלשון בחוץ, אבל המפסידים הגדולים הם הילדים של כולנו. גם הילדים של הצוותים החינוכיים, גם הילדים של פקידי הממשלה.

בשבוע האחרון של סוף השנה אירועים רבים, שמחות קטנות וגדולות, חזרות גנרליות והרבה מאוד רגעי אושר לילדים - ואת כל זה לקחה להם הגב' בן דויד בלי לחשוב פעמיים, בלי למצמץ. הם שקופים בעיניה, זה ברור. הם מעניינים אותה כקליפת השום.השבתה מביכה, שכל מהותה להכעיס, להציק ולצבוט. המלך הוא עירום, לא צריך להיות חכם גדול כדי לראות את האמת הקשה מול עינינו. ליבי תקווה שיקום האיש שיראה את הילדים, את מכאובם. שיכבה את האור וידליק אותו מחדש, אחרת.

השביתה - קריאה להתעוררות

יעלה קרלינסקי, 43, ראשון לציון, אמא לשניים. חברת תנועת דרור ישראל - תומכת בשביתה

השביתה היא מחיר שאני מוכנה לשלם. אני חושבת שהשביתה הזאת היא קריאה להתעוררות. אם היה אפשר להשיג משהו צודק במדינה הזאת בלי לשבור את הכלים, בלי לעצור את שגרת החיים, תאמינו לי שהמתמחים, הנכים, השוטרים, האנשים שלא יכולים לקנות דירה, כל אלו - היו מוותרים על החגיגה הזאת. השביתה היא לא פריבילגיה, זאת הישרדות, ולכן אני, אמא של הגר (7) ואיתן (3), תומכת בזכות המורים לשבות. כן, זה יעלה לי בשעות עבודה וכן, זה יעלה לי בילדים חסרי מנוחה בבית וכן, ביחד זה יעלה לי בעצבים, אבל אני אומרת - שיעלה. זה מחיר שאני צריכה לשלם, חייבת אפילו, כדי שהילד שלי יקבל את מה שהוא באמת צריך.

את מה שהילדים של כולנו צריכים - מורים איכותיים שיראו אותם, מבין עשרות התלמידים, ויזהו את הצרכים שלהם. מורים שלא יהיו טרודים במציאת עבודה שנייה או בסיום החודש בגלל שכר מבזה. כאמא אני מוכנה לספוג את מחיר השביתה, גם כשזה פוגע בשגרת החיים שלי. נכון, כואב לנו על שעות העבודה, אבל בשביל מה ובשביל מי אנחנו יוצאים לעבוד מלכתחילה, אם לא בשביל לדאוג לטוב ביותר עבור הילדים שלנו? האוצר הוא שדוחק את המורים לשביתה. יש לו עודפי תקציב מטורפים ואפס גירעון. קופת המדינה מתפוצצת, ויש בהחלט אפשרות להגדיל את תקציב החינוך.

בואו נהיה הגב של המורות והגננות, ונקווה שזה יכפיל את כוחן במאבק הצודק שלהן לפרנסה בכבוד, ליציאה מההישרדות במקצוע. בשביל הילדים שלנו. כי שום דבר לא חשוב יותר מהם.