תעודת חציון למערכת החינוך: חבולה, מפולגת, דלת תקציבים ושורדת רק בזכות המורים

אחרי שנה וחצי של מלחמה ושנתיים לכהונת השר יואב קיש, מערכת החינוך מפולגת וחבולה יותר מתמיד • רק עובדי ההוראה מחזיקים אותה בשיניים ונלחמים על כל תלמיד

שר החינוך יואב קיש (ארכיון). צילום: גדעון מרקוביץ'

אחרי שנה וחצי של מלחמה ושנתיים של כהונת יואב קיש כשר החינוך - מערכת החינוך הישראלית חבולה, מרוסקת, מפולגת ודלת תקציבים, אף שתקציב משרד החינוך הוא כ־80 מיליארד שקלים. בראש ובראשונה צריך להצדיע לעובדי ההוראה, שמחזיקים את המערכת בשיניים ונלחמים על כל תלמיד. אלא שנראה שהמנגנון עצמו לא מצליח לנווט את הספינה.

הישגי התלמידים, כפי שהם באים לידי ביטוי במבחנים במתמטיקה, במדעים, בשפה (עברית וערבית) ובאנגלית, מספרים את הסיפור באופן הכי ברור - יש ירידה משמעותית ברמת הידע והיכולות של התלמידים הישראלים, והפערים בין התלמידים ה"חזקים" מבתים אמידים לתלמידים ה"מתקשים" מעוטי היכולת הולכים וגדלים.

נזכיר: לאחרונה פורסמו נתוני המחקר הבינלאומי (TIMSS) במתמטיקה ובמדעים, שהראו שפל חסר תקדים של 17 שנים בציוני התלמידים הישראלים. במתמטיקה ישראל ירדה מהמקום התשיעי למקום ה־23, ובמדעים היא הידרדרה למקום ה־25. אלו התוצאות הנמוכות ביותר שנרשמו בישראל מאז שנת 2007. מדובר באחת מהירידות הגדולות ביותר שנרשמו בקרב מדינות ה־OECD.

נשירה והפקרה

אלה נתונים שנאספו לפני מלחמת חרבות ברזל, והמלחמה רק הרעה את המצב. עשרות אלפי תלמידים פונו ועדיין מפונים מבתיהם, שיעורי הנשירה גדלו, ביישובים רבים שלא פונו לא התקיימו לימודים סדירים, ומשרד החינוך התקשה לתת לזה מענה, כך שלפערים הלימודיים נוספה גם תחושת ההפקרה.

תלמידים מקיבוץ אלומות בבית ספר למפונים בנתניה, צילום: .

נוסף על כך, תלמידי ישראל מכל הארץ מתמודדים עם החמרת הבעיות הרגשיות-חברתיות בעקבות המלחמה. השאלה היא מה משרד החינוך והשר הממונה יואב קיש עשו, עושים או יכולים לעשות בנושא, והתשובה היא - לא הרבה.

קודם כל, נדרש שינוי חשיבה פדגוגי על אופן הלימוד. משרד החינוך "ישן בעמידה", ובמשך שנים מלמד חלק משכבות הגיל וחלק מהמקצועות בצורה מיושנת, שהביאה לכישלון במבחנים וביכולות של התלמידים.

כדי לצלוח את זה, שר החינוך צריך למנות את האנשים הטובים ביותר, אבל מאז כניסתו לתפקיד משרד החינוך מתמודד עם חוסר יציבות ועם אנשי מקצוע שעוזבים בטענה למינויים לא ענייניים. בקרב רבים יש תחושה שבלשכה שלו לעיתים קרובות מתעסקים בטפל ולא בעיקר, והשיקול המוביל הוא הפוליטי.

הבעיה השנייה של קיש, שבה הוא אף הודה, היא שהוא לא יכול להביא תקציבים למערכת כדי לצמצם את הפערים. הוא הבטיח לנסות להביא מיליארד שקלים, אך רק בסיום המלחמה יתברר אם ומתי אכן יגיע הכסף.

אגב, שר החינוך מתכוון לפגוע בתוכנית גפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית), שמעניקה למנהלי בתי הספר כספים שאותם הם אמורים להוציא על פי צורכי התלמידים, לטובת חיזוק לימודי המורשת והתנ"ך.

בלי לימודי ליבה

מאז כניסתו לתפקיד, השר קידם תוכנית שמאפשרת גם לכיתות בפריפריה להתחיל לימודים באקדמיה ולצבור נקודות זכות. הוא גם פועל כדי שכמה שיותר בתי ספר יפעלו תחת החינוך הממלכתי-חרדי.

עם זאת, הוא גם החליט שהחינוך החרדי ייכנס לתוכנית "אופק חדש" ויקבל תוספת תקציב של עד מיליארד שקלים, בלי יכולת לאכוף את לימודי הליבה.

פארסת פרסי ישראל. שר החינוך יואב קיש ואיש העסקים איל וולדמן בטקס בשדרות, צילום: מישל אמזלג, לע"מ

וישנה גם ההתנהלות האישית של השר קיש בשנתיים האחרונות: הוא רב עם יו"ר ארגון המורים רן ארז שהוציא לפועל שביתה בתיכונים, ניסה לבטל את פרס ישראל כדי להימנע מביקורת ונאלץ לחזור בו, וכך היה גם בנושא הספרייה הלאומית. הוא נקלע לעימות חזיתי עם ראשי האוניברסיטאות והאקדמיה, וכמו שזה נראה כרגע, הוא עסוק במאבק במוסדות האקדמיים במקום לסייע להם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר