החלטה אמריקנית על הוצאת משמרות המהפכה מרשימת אירגוני הטרור תהיה לא רק עיוות של האמת ואימוץ סטנדרט כפול שמבחין בין טרור לטרור, אלא חמור מכך: כתב כניעה אמריקני לאיראן ופרָס למחולל העיקרי של הטרור בתקופתנו, זה שזורע הרס במזרח התיכון ובעולם כולו, מסוריה ולבנון ועד ארגנטינה.
וכן, זוהי תהיה גם מכה תודעתית והכנסת מקל בגלגלי המאמצים של ישראל ובעלות הברית האחרות של אמריקה באזורינו, המתמודדות מידי יום עם מזימות טרור הרסניות, מבית היוצר של משמרות המהפכה.
בעת כתיבת שורות אלה, טרם הוברר אם ההחלטה בעניין זה כבר נתקבלה. עצם הדיון בדרישה זו של האיראנים, שהועלתה על ידם רגע לפני השעיית השיחות, הוא כבר בגדר עלבון לארה"ב.
אלמלא צעדיו הקודמים של ממשל ביידן, אפשר היה לחשוד שהדיון בנושא הוא מהלך טקטי של האמריקנים שנועד לספק להם הזדמנות להשיב בשלילה ולהציג עמדה נוקשה, כדי להקהות את חיצי הביקורת כלפיהם על כניעתם לתכתיבי איראן. אך למרבה הצער קשה לחשוב ברצינות על אפשרות כזו, כשנזכרים בדבריו של הנציג הרוסי לשיחות וינה על ההישגים שאיראן חילצה מארה"ב. האיראנים הצליחו להשיג הסכם יותר טוב מזה שהם ייחלו לו, אמר מיכאל אוליאנוב.
יתרה מכך, הוצאת משמרות המהפכה מהרשימה השחורה לא נראית בלתי סבירה, כשזוכרים שאחת מהחלטותיו הראשונות של ממשל ביידן היתה להוציא את החות'ים מאותה רשימה יומיים בלבד לאחר שתקפו בסעודיה, ולהימנע מהחזרתם לרשימה זו גם לאחר תקיפות נוספות שביצעו, הפעם גם כנגד איחוד האמירויות.
בשנת 2019, כאשר החליט הנשיא טראמפ לכלול את משמרות המהפכה ברשימת אירגוני הטרור, הסבירו בבית הלבן כי צעד זה מכיר במציאות שבה איראן לא רק מממנת טרור, אלא נוטלת בו חלק פעיל ומשתמשת בו לקידום מטרותיה המדיניות, באמצעות הגוף הזה.
הטיב לתאר זאת מייק פומפאו, מזכיר המדינה באותם ימים, שהכיר את מעללי הארגון גם מתפקידו כראש ה־CIA וכך אמר: "במשך 40 שנה הארגון עוסק בטרור. הוא מעמיד פנים שהוא ארגון צבאי לגיטימי. מרגע היווסדו המנדט שלו היה לייצא את המהפכה בכל אמצעי אפשרי. אנו פשוט מכירים במציאות. הארגון יתפוס את מקומו ליד ארגוני טרור שבהם הוא תומך - כמו חיזבאללה ועוד".
משמרות המהפכה הוקם ב־1979 על ידי חומייני כמשקל נגד לצבא האיראני - שעליו הוא לא סמך בגלל החינוך האמריקני שעברו מפקדיו הבכירים ובגלל קרבתם לשאה. הוא מאורגן ופועל כצבא מקביל. יש בו זרוע יבשתית, זרוע אווירית, זרוע ימית, כוחות מיוחדים המכונים כוח קודס, זרוע מודיעין ומנגנון "בסיג'" שמופעל לשמירה על ביטחון פנים ולדיכוי אכזרי של מתנגדי המשטר. המשמרות מתפעלות גם את ארסנל הטילים הבליסטיים של איראן.
משמרות המהפכה משמש לא רק כאמצעי העיקרי להבטחת שרידותו של משטר אייתוללות אלא גם כזרוע העיקרית למימוש חזונו השאפתני – לביסוס הגמוניה איראנית באזור ולהנחלת רעיון המהפכה האסלאמית ברחבי העולם כולו.
כוח קודס של משמרות המהפכה הוא הגוף האיראני העיקרי שמנהל את הכוחות הצבאיים ואת המיליציות השיעיות שמחוץ לגבולות איראן. זרועותיו שלוחות בין השאר בעיראק, סוריה, לבנון, מדינות המפרץ, המזרח הרחוק, אפריקה, דרום-אמריקה ומגיעות עד לרצועת-עזה. חיסולו בידי ארה"ב של קאסם סולימאני,מפקדו הקודם של הכוח, סיפק לעולם הזדמנות להיחשף להיקף פעילותו של גוף זה ולמעמדו הרם באיראן.
לארגון מעמד מיוחד במשטר האיראני, הנובע מהשילוב של כוחו הצבאי, עוצמתו הכלכלית, כוחו הפוליטי וקירבתו המיוחדת למנהיג. אילו היה נשק גרעיני לאיראן, יש להניח כי האחריות על שמירתו ועל הפעלתו היתה מופקדת בידיו של הגוף הזה.
הכללתו של האירגון ברשימת הטרור איננה בעלת משמעות סמלית בלבד, זהו אמצעי חיוני לשלול את הלגיטימיות שלו, להגביל את המגעים עימו ולהטיל עליו סנקציות כלכליות כבדות. הוצאתו של האירגון מרשימה זו, תסלול איפוא את הדרך להתעצמותו הכלכלית, אותה הוא ימנף להתעצמות צבאית ולהתחזקות פוליטית-מדינית. וכל זה יקרה, במקביל לרווחה שתגיע לאיראן עם שיחרורם אליה של מיליארדי דולרים, בעקבות חתימה על הסכם הגרעין.
ומה איראן נידרשת לתת בתמורה לכך? התחייבות לרגיעה! התחייבות שאפילו בנוגע לתכולתה ומאפייניה האיראנים עדיין מתמקחים. אין צורך להעמיק חקור בעניין תוקפה של התחייבות כזו. כדי להבין כמה היא שווה, די בהתבוננות קצרה על סמל משמרות המהפכה והפסוק מהקוראן שנבחר לקשט אותו: "הכינו כוח לקראתם ככל שתוכלו...".
איך רואים זאת בתוך ארה"ב? מעניין מאד לקרוא בהקשר לכך את הציוץ של מארק דובוביץ, ה־CEO של ה־FDD, "שמייחל בציניות" להחלטה אמריקנית כזו. מי כמוהו מכיר את הלכי הרוח בפוליטיקה הפנימית בוושינגטון ומבין שהחלטה כזו עלולה לגרום לפיצוץ משני עברי המפה הפוליטית.
על כל פנים, מי שמאמין שהאיראנים ימלאו אחר התחייבויותיהם בתחום הגרעין, מוזמן להאמין גם להתחייבות הזו ו"רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר" (מגילת-אסתר, ד' י"ד).
מאיר בן-שבת שימש כיועץ לביטחון לאומי וראש המל"ל בשנים 2021-2017 ומשמש כיום עמית מחקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)שליד אוניברסיטת תל-אביב
תא"ל (מיל.) פרופסור יעקב נגל הינוSenior Fellow ב-FDD ופרופ' אורח בפקולטה לאווירונאוטיקה וחלל בטכניון. כיהן כיועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה נתניהו וכראש המל"ל בפועל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו