יותר מדי שנים עוטפים לנו את המציאות הביטחונית בצלופן שעושה לנו טוב בעיניים, אלא שמתחת לעטיפה הצבעונית מבעבעת סכנה קיומית של ממש.
הדרך שבה בכירי מערכת הביטחון נרתמו למסע ההכחשה של הפוליטיקאים, מטרידה ומסוכנת. הדבקות בהגנה, הוויתור על היוזמה, הניסיונות למצוא תירוץ לכל פיגוע ולכל מפגע, מלבים את עוצמת האש בחביות המוטיבציה של אויבנו. זה לא טרור בודדים, זה לא גל פיגועים, זו לא הסלמה, זו מלחמת התשה שכופים עלינו חמאס, חיזבאללה ואלה מתוכנו שלא מכירים בזכות קיומה של מדינה ליהודים.
כדי להביס את אויבנו במלחמת ההתשה הזו לא יספיקו מטוסים מתוחכמים, לוחמי סייבר כישרוניים, כיפות ברזל וקירות מגן. כדי להפסיק להתעורר ולהגיב לכל אירוע, ולהעלות את רמת הערנות כפי שהתבטא שר הביטחון בני גנץ, נדרשת פעילות התקפית יזומה ומתוחכמת יומיומית. המעבר מהגנה להתקפה לא אמור להתבצע נגד הפשיעה במגזר הערבי, כפי שצוטט ראש הממשלה נפתלי בנט, היא אמורה לקרום עור וגידים כנגד כל מי שאוחז בנשק מכל סוג שהוא ומאיים על קיומנו ועל איכות שגרת חיינו.
כדי לעצב מציאות שונה, של עוצמה, של הרתעה, אנחנו חייבים להפוך את היוצרות. אויבנו חייבים לקום בכל בוקר מחדש ולחשוש לחייהם ולעתידם. אנחנו אמורים לנוע בחופשיות בכל מקום ברחבי ארץ ישראל ללא חשש, לקיים שגרת חיים נורמלית ולהבטיח לילדינו עתיד של הזדמנויות במקום עתיד של סכנות.
כבר יותר מדי שנים שלא ניצחנו, שלא הכרענו. המנהיגות הנבחרת והביטחונית בחרו במודע בהימנעות מלשלם את מחיר הניצחון, ובשל כך איבדנו את ההרתעה. כל אחד מהמנהיגים מוודא שבמשמרת שלו לא יהיו נפגעים. הם מתעסקים במודיעין למטרות במקום במודיעין לכוונות. חמאס, חיזבאללה וחלק מהערבים שבינינו, ממשיכים לפעול כדי לממש את חזון הקמת המדינה האסלאמית על חורבותיה של מדינת ישראל.
הגיע הזמן לתכנן מסלול מחדש. זו אולי ההזדמנות האחרונה להבטיח את המשך קיומו של המפעל הציוני על אדמת ארץ ישראל. את ההברחות מירדן, מלבנון וממצרים, את השתלטות חמאס על יהודה ושומרון ואת החימוש המדויק לחיזבאללה, לא נעצור בפשרות, בוויתורים ובהגנה.
אי אפשר להמשיך באותה מדיניות של חוסר אונים ולקוות לתוצאה אחרת. חיבור חשמל של עשרות אלפי בתים בלתי חוקיים בנגב, רק יגבירו את עוצמת והיקף הפשיעה ואת פוטנציאל האיום הלאומני.
לאפשר לאסירים ביטחוניים להתפתח, להשכיל ולהכתיב איזו סוהרת תעבוד אצלם באגף, ימשיך לעודד אותם להתגייס לצבא חמאס. התפרעויות דוגמת אלה שאירעו בזמן "שומר החומות" מחזקות את הרצון של אויבנו להילחם. אין מדינה מפותחת אחת בעולם שהייתה מאפשרת זילות כזו בסמכות שלטונה ובכוח המשילות.
אם לא נוכיח בכוח ובנחישות כי אנחנו מאמינים בצדקת דרכנו ובזכות קיומנו במדינת היהודים, לא נהיה פה. אין לנו מועד ב'.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו