פרשת הצוללות: שר הביטחון בני גנץ הגיש היום (ראשון) למזכירות הממשלה את הצעת ההחלטה של משרד הביטחון, בתיאום עם משרד המשפטים, להקמת ועדת חקירה ממלכתית לרכש הצוללות וכלי השיט.
בין שר הביטחון לראש הממשלה סוכם כי העלאת ההצעה תידון לאחר העברת תקציב המדינה. כמו כן, הצעת ההחלטה תואמה עם משרד המשפטים, משרד האוצר ומשרד החוץ.
גנץ : "מדובר בנושא שמצוי בלב ליבה של מערכת הביטחון, ומהווה צורך ביטחוני ראשון במעלה על מנת לשמר את אמון האזרחים בה ובמקבלי ההחלטות"
"בתום עבודת מטה יסודית, הגשתי למזכירות הממשלה את הצעת ההחלטה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לרכש הצוללות וכלי השיט", הודיע היום גנץ, והוסיף: "הקמת הוועדה הכרחית למערכת הביטחון ולמדינת ישראל - אם לא נברר את האמת, לא נוכל להפיק לקחים לעתיד. זה לא עניין אישי - אלא צורך לאומי. מדובר בנושא שמצוי בלב ליבה של מערכת הביטחון, ומהווה צורך ביטחוני ראשון במעלה על מנת לשמר את אמון האזרחים בה ובמקבלי ההחלטות".
לסיום אמר: "אני מודה לשר המשפטים גדעון סער, לייעוץ המשפטי לממשלה ולצוותים המקצועיים במשרד הביטחון, ובטוח שהקמת הוועדה ועבודתה יתרמו רבות לביטחון ישראל".
"אין תשתית לחקירה פלילית נגד רה"מ בפרשת הצוללות והמניות"
כזכור, פרשת הצוללות המכונה גם תיק 3000 היא חקירה פלילית שהחלה בפברואר 2017 ובמסגרתה נחקר חשד להטיית מכרזים הקשורים לרכש צוללת מסדרת דולפין AIP וספינות סער 6 מחברת טיסנקרופ הגרמנית.
ב-22 בנובמבר 2020 הורה שר הביטחון בני גנץ על הקמת ועדת בדיקה "לבחינת התנהלות מערכת הביטחון וכלל הגורמים שהיו מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות שנתקבלו ביחס להליכי הרכש של ספינות המגן סער 6 והצוללות". כעבור חודש התפטרו חברי הוועדה, עקב המגבלות שהטיל היועץ המשפטי לממשלה על עבודתה ועל סמכויותיה.
ב-5 באוגוסט 2020 העבירה האופוזיציה החלטה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, אך היה פגם טכני בהצבעה.
המדינה הגישה בינואר 2021 את תגובתה לבג"ץ לעתירות שבהן התבקש בית המשפט להורות ליועץ המשפטי לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה בפרשת המניות ובפרשת כלי השיט, וכן להקים ועדת חקירה שתבדוק את תהליכי רכש כלי השיט. "אין תשתית לחקירה פלילית נגד רה"מ בפרשת הצוללות והמניות", כך נכתב בתגובה שהוגשה באמצעות עוה"ד שוש שמואלי ויונתן קרמר ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.
כל הנוגע לדרישה לפתיחה בחקירה בפרשת כלי השיט, המדינה טוענת שהחלטת היועמ"ש בעניין זה כבר עמדה לביקורת שיפוטית ובית המשפט לא ראה להתערב בה, לאחר שהוצגו לו השיקולים הראייתיים עליהם נסמכה, ומסקנת כל הגורמים המעורבים בחקירה ובליוויה, כי לא התגבש בתשתית הראייתית שנאספה חשד סביר המצדיק חקירה פלילית של ראש הממשלה.
ביולי 2021 בית המשפט העליון דחה עתירות שבהן התבקש להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית או ועדת בדיקה ממשלתית בפרשה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו