מינויו של ר' לראשות השב"כ היה כמעט מתבקש. אמנם גם ר' האחר, שהתמודד מולו, היה מינוי טבעי, אבל ל-ר' שנבחר היה יתרון אחד מובהק: מזה שלוש שנים הוא סגן ראש השירות המכהן, שותף מלא לכל פעולות השירות, ומכאן גם מי שייכנס בטבעיות לנעליו של נדב ארגמן.
הטענה שראש הממשלה מינה את ר' רק משום ששניהם שירתו בעבר בסיירת מטכ"ל היא מגוחכת. זאת נקודת ציון רחוקה בעברם, ולא יותר. גם בנט וגם ר' עשו מאז כברת דרך; הם נפגשו לא פעם בדיונים בתקופה שבנט היה שר הביטחון, ובחודשים האחרונים כשהוא מכהן כראש הממשלה. זאת הייתה הזדמנות טובה עבורו ללמוד מי האיש ומהן איכויותיו.
ר' הוא איש מבצעים יוצא דופן, וגם חובב אוכל טוב, נסיעות לחו"ל וחתירה, ואוהד מושבע של הפועל תל-אביב בכדורגל (ועוד פרט טריוויה: הוא עיברת בשנים האחרונות את שם משפחתו, קיצור של השם המקורי). הוא עתיר ניסיון ובעל חשיבה התקפית ותחבולנית, מה שעמד מן הסתם בבסיס ההחלטה למנותו. המראה הנערי שלו מטעה; יש לו על החגורה יותר מבצעים ויותר סיכולים מכפי שניתן יהיה אי-פעם לפרסם. שותפיו בצה"ל ובמוסד החמיאו אתמול בהתלהבות על מינויו; סביר שראשי הארגונים האלה, לו נשאלו, המליצו עליו כמועמדם המועדף.
אבל עברו של ר' הפך מאתמול לבלתי רלוונטי. הוא כבר לא בהתמודדות: הוא הנבחר. יהיה עליו לגבש לעצמו במהירות דנ"א משלו, ולהנהיג באמצעותו את הארגון. ארגמן מותיר לו שב"כ יציב עם תשתית ארגונית ואנושית חזקה, ועם לא מעט הישגים. הבולטים שבהם – מפלס הפיגועים הנמוך והיציבות הביטחונית ביו"ש, והגדלה משמעותית של יכולות הסייבר של השב"כ.
המשימה של ר' תהיה סבוכה משל קודמו, ומעט שונה. ראשית, יהיה עליו לעצב במהירות את הכוורת שלו. למנות לעצמו סגן חדש (מן הסתם אחד מראשי המרחבים בגדה או בדרום), ובהמשך לכך למנות גם כמה ראשי אגפים ומרחבים שארגמן הותיר ליורשו את ההחלטה על זהותם, וגם לקבל כמה החלטות ארגוניות (בעיקר בתחום האיחוד האפשרי בין אגף הסייבר לאגף תשתיות המחשוב בארגון).
שנית, יהיה עליו להכריע בסוגיה הנפיצה ביותר שעל הפרק: מידת הפעלתו של השב"כ במגזר הערבי. הארגון כשל במתן התרעה קודם למהומות שהתחוללו בערים המעורבות במהלך מבצע "שומר החומות", ונדרש להפיק לקחים. מדובר בעניין שדורש מענה מיידי, גם על-רקע האלימות הגואה בחברה הערבית. ר' יהיה חייב להכריע אם להמשיך בקו של ארגמן שהותיר את הטיפול למשטרה, או לערב בפעילות את השב"כ. עילות הוא ימצא למכביר: מהעובדה שהנשק נגנב ברובו מצה"ל ועלול לשמש גם לפעילות טרור, ועד לאיום שהאלימות הזאת מציבה על המדינה ועל יכולתם של מוסדותיה לתפקד.
שלישית, יידרש ר' לקשב משמעותי ליהודה ושומרון. אבו מאזן נמצא בדמדומי ימיו, והשב"כ יידרש לתת התרעה אסטרטגית על הצפוי אחריו, וגם להיערך לאפשרות שחמאס – או גורם עוין מקרב הפתח – ינסה להשתלט על הרשות, שנחלשת בהדרגה. זה יחייב אותו להדק את היחסים עם מנגנוני הביטחון הפלשתינים, בוודאי על-רקע הנתק המדיני בין הצדדים.
רביעית, יצטרך השב"כ תחתיו להיערך להסלמה נוספת בעזה, ולספק מודיעין אמין ועקבי שיאפשר לסכל את התעצמות ארגוני הטרור, ובמידת הצורך – לפגוע בהם במבצע עתידי. ל-ר' ניסיון עתיר במבצעים בגזרה הזאת, אבל כעת האחריות הכוללת תוטל עליו, כולל להחלטה אפשרית על סיכול יזום של ראשי החמאס.
וחמישית, יידרש ר' להעמיק עוד יותר את שיתוף הפעולה עם צה"ל והמוסד, ועם משטרת ישראל. היחסים בין הארגונים האלה טובים לאין שיעור כיום מכפי שהיו בעבר ("שומר החומות" היה עדות מצוינת לכך), אולם יש עדיין כברת דרך לעבור עד שהם ימצו לגמרי את היכולות והיתרונות היחסיים של כל ארגון, מה שיוביל בהכרח לאפקטיביות מבצעית גדולה יותר ולחסכון בתקורות.
את מבחנו הראשון חצה ר' אתמול בהצלחה: מינויו התקבל בברכה בשב"כ עצמו. בלי זעזועים, בלי טריקות דלת. אפילו ארגמן – ש-ר' הנבחר היה הבן-יקיר שלו בעבר אך בשנה האחרונה הם התרחקו מאוד – בירך בחום. כעת רק נותר האישור הפורמלי של ועדת המינויים ושל הממשלה, ואז גם ייצא ר' מהצללים, ויהפוך לשם ולפנים מוכרים בציבוריות הישראלית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו