ההתיישבות ביו"ש (להמחשה). צילום: יהונתן שאול

הצהרה דקלרטיבית או שינוי דרמטי: מאחורי המהלך של הקבינט לאישור יישובים חדשים

אישור ההקמה של 13 היישובים ביהודה ושומרון הוא שונה מהעבר • לא מדובר על הקמה חדשה, אלא על הסדרה של מקומות רבים שצמחו "מתחת לרדאר" ונחשבו עד כה כחלק מיישובים קיימים • מדובר בבשורה, אך גם במהלך בעייתי

הקבינט הביטחוני דה פקטו אישר הקמה של 13 יישובים במהלך הלילה (שבת). אך בניגוד לעבר, כולל חמש נקודות שכבר קמו בממשלה זו, הפעם מדובר במשהו אחר, בהסדרה של מצב קיים שמתרחש ביהודה ושומרון כבר שנים ארוכות.

סמוטריץ%3A "הממשלה שלנו לא תפגע בהתיישבות%2C אלא רק תחזק אותה" (ארכיון) %2F חדשות | ישראל היום

כבר שנים רבות שממשלות נמנעות מהקמת יישובים חדשים ביהודה ושומרון. צוות קו כחול, שאמור לאשר שטחים לטובת התיישבות, עבד בעצלתיים, הממשלות השונות חששו מנקודות חדשות ואישרו טפטופי בנייה בלבד. מה שאושר בעיקר זו בנייה בתוך שטחי היישוב הקיימים. עוד ועוד ועוד אישורי בנייה בתוך יישובים כמו טלמון.

התוצאה הרשמית היא שאין כמעט הבדל בין מספר היישובים הרשמיים ביו"ש לפני 30 שנה לעומת היום, אך מתחת לשטח התרחשו שינויים טקטוניים משמעותיים. לצד ההתיישבות הצעירה, שכונתה בעבר מאחזים, ופעלה בגדול בצורה בלתי חוקית, היו גם אישורי הבנייה החוקיים שהתרחבו עוד ועוד. מה שהחל בכמה מבנים על גבעה סמוכה ליישוב, בתחומיו, הפך בפועל ליישוב.

הדוגמה הבולטת ביותר בנושא זה הינה נריה. מדובר במתחם דירות שהוקם כשכונה של היישוב טלמון הסמוך, שהלך והתרחב לאורך השנים. עוד בניינים נבנו, עוד בית כנסת ופארק, ופתאום צריך כביש גישה וכיתת כוננות נפרדת ובתי ספר וגנים, וכמה עשורים לאחר שהוקמה כשכונה, היא כבר יותר גדולה מיישוב "האם".

הישוב נריה - מתחם דירות שהוקם כשכונה של היישוב טלמון הסמוך, שהלך והתרחב לאורך השנים, צילום: גדעון מרקוביץ

במקביל, יו"ש עבר מהפך שיווקי. אם בעבר המהלך להקמת יישובים היה ציוני בלבד, הרי שהיום יש חברות שמתמחות בבנייה איכותית ומושכת לציבור הרחב. לשם, לדוגמה, הוקמה כך. חברת הרי זהב, אז בחיתוליה, יצאה במהלך שיווקי גאוני, החליטה להתעלם מהיישוב עלי זהב שבונה שכונה חדשה ומיתגה את אותה השכונה בשם חדש. "בואו ללשם" קראו הפרסומות בעלוני השבת, שהכריזו על יישוב חדש, הייטקיסטי, צעיר, קרוב למרכז. וזה עבד, הצעירים עברו בהמוניהם ליישוב החדש, כשבעצם מעולם לא הייתה כוונה להקימו.

סוג שלישי של יישובים "שהוקמו" בדרך נס, אף שבפועל הוקמו לפני שנים רבות, הם היישובים שנבנו בשטחי יישובים או אפילו ערים קיימות – אף מרוחקים מהם. נופי נחמיה, שבו מתגורר מנכ"ל מועצת יש"ע עומר רחמים, הוקם כמה קילומטרים מחוץ לאריאל, וגבעות, שבה מתוכנן לקום עיר משלבת עם בעלי מוגבלויות, נמצא בשטחים של אלון שבות, אף שיער שלם מפריד ביניהם. כך, הוקמו בפועל יישובים חדשים, אך הם כן בשטחים של יישובים אחרים.

לא מתחברים מסיבות פוליטיות

ההחלטה בלילה היא בשורה, אך גם מהלך בעייתי באותה המידה. מחד, אין ספק שהיישובים האלו נפרדים. אין קשר בין טלמון, חרשה, כרם רעים ונריה, מלבד העובדה שרשמית כולם נמצאים בגוש אחד וחוסים תחת השם טלמון. לשם ועלי זהב שוכנים זה לצד זה, אבל הם בהחלט לא אותו היישוב. לכן, רק הוגן שיקבלו תקציבים נפרדים, שיופנו לצרכים השונים שבהם התושבים מעוניינים.

 הקבינט הפריד בין יישובים שבפועל אמורים להיות חלק מעיר קטנה או יישוב גדול (ארכיון), צילום: קובי גדעון/ לע"מ

מנגד, בעוד בישראל הקטנה היישובים מתאחדים יחד ליישובים גדולים ולערים, כאן יש היפרדות נוספת ומיותרת. בעוד השר ארבל בוחן האם לחבר יחד מועצות אזוריות ומקומיות, הפריד הקבינט המדיני ביטחוני בין יישובים שבפועל אמורים להיות חלק מעיר קטנה או יישוב גדול. הסיבה, אומנם, היא מרקם חיים של יישוב, אך מוניציפלית הדבר כנראה אינו נכון.

ביהודה ושומרון של 2025 יש גושי התיישבות שאמורים היו להפוך לערים, אך הדבר לא מתרחש מסיבות פוליטיות. הדוגמאות הבולטות ביותר הינן גוש טלמונים, גוש שילה מרכז גוש עציון וגוש נוקדים. היישובים צמודי דופן אחד לשני ולמבקרים מבחוץ קשה להסביר איפה נגמר אחד ואיפה מתחיל השני. הסיבה היחידה שאין עיר בשם שילה ועיר בשם גוש עציון היא שלכל אחד יש שער משלו, ומסובך לחבר ביניהם מסיבות פוליטיות.

המהלך של סמוטריץ מבורך מכיוון שהיישובים ש"הוקמו" כעת (ובפועל בחלקם לפני עשורים) הינם נפרדים זה מזה. אך המהלך הגדול יותר הינו איחוד של יישובים כדי לבנות ערים חדשות ביו"ש. עם כל הכבוד לטלמון, נריה, חרשה, כרם רעים וזית רענן, בפועל הם יישוב אחד בין אם ירצו בכך או לא. אלון שבות, אלעזר, נווה דניאל, ראש צורים וכפר עציון אולי נפרדים באמצעות גדר, אבל בכל מקום אחר הם כבר היו עיר אחת גדולה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...