את משמעות התקיפות האחרונות של חיל האוויר הישראלי על מערכות נשק של צבא סוריה במרחב שבין דרעא לדמשק יש לפרש לאור שתי ההתרחשויות הדרמטיות בסוריה בשבוע האחרון. הראשונה היא הטבח בבני העדה העלאווית. שייח' מוואפק טריף, מנהיג העדה הדרוזית בישראל, מדבר על כ־15 אלף נרצחים. השנייה היא ההסכם בין המשטר החדש בדמשק לכורדים, ששלטו באזור רחב בצפון־מזרח המדינה.
האזור מצוי בשליטה כורדית מאז תחילת מלחמת האזרחים, ושם נבנתה אוטונומיה עצמאית שנקראה "רוג'יבה". מדובר בהסכם מרחיק לכת שמכיל הרבה מעבר להפסקת אש, אם כי פרטיו עדיין אינם ברורים. המוכנות הכורדית להצטרף לסוריה בשליטת אל־ג'ולאני, כולל השתלבות בצבא סוריה החדש, מסמנת את קץ השאיפה הכורדית לחיות כפדרציה בעלת זכויות לאוטונומיה אתנית.
במומנטום הזה של הצטרפות האוטונומיה הכורדית קיימת בדמשק ציפייה למהלך דומה מול העדה הדרוזית בג'בל דרוז. לאחרונה התקיימו כמה פגישות חשאיות בין דרוזים לאנשי אל־ג'ולאני, ופגישה פומבית אף התקיימה בראשות הנשיא החדש. עם זאת, ההנהגה הבכירה באזור סווידא ג'בל דרוז מביעה הסתייגות פומבית מהתקדמות מהלך שכזה, כל עוד קיים ספק בכל הקשור ליכולת לקיים מדינה בעלת שוויון אזרחי היכולה להכיל מיעוטים בשותפות לשלטון. על כך הצהיר השייח' חכמת אל־הג'רי.
18 הכפרים הדרוזיים באזור אידליב, שהיה נתון לשליטת ארגונו של אל־ג'ולאני, סבלו במהלך השנים האחרונות מדיכוי ומטיהור אתני. הלקח הזה, כמו גם המבט על הטבח במיעוט העלאווי, משפיעים על החשד והחרדה הדרוזית ממגמות השלטון החדש בדמשק.
באזור הר הדרוזים השוכן בדרום סוריה ושגובל במדינת ירדן חיים כ־700 אלף דרוזים. הם חיים במצוקה ביטחונית וכלכלית, סובלים ממחסור במזון ובמים ומקבלים שעות בודדות של אספקת חשמל ביממה. בהסתמך על הכוח שהקימו, שכולל כ־100 אלף חמושים, הצליחו הדרוזים עד כה למנוע את כניסת כוחות צבא סוריה החדש למחוזם ולשמר את תנאי קיומם בסוג של אוטונומיה בלתי מוכרזת.
לקחים מ־7 באוקטובר
האינטרסים של ישראל בסוריה מקיפים מעבר למה שנדרש להגנת הגבול ברמת הגולן. למול המעורבות הטורקית באזור ואי־הוודאות, מבקשת ישראל להראות שגם לה יש עניין בהתהוות המערכת הסורית. מדובר בצעד נועז שנמנענו ממנו במשך עשורים. התפיסה הבדלנית של קיום מדינת ישראל כ"וילה בג'ונגל", ובהימנעות מהתערבות במתרחש מעבר לגבולות, שללו את מעמדנו כמעצמה אזורית. התחייבותה של ישראל לסיוע ולתמיכה בהגנה ובקיום של המיעוט הדרוזי מציבה אותה כשחקן אזורי מעורב.
במאמר שפורסם בכתב העת "מערכות" ניתח מומחה האסלאם ד"ר שגיא פולקה את התחייבות אל־ג'ולאני להקמת מדינה הנוהגת על ידי חוקי השריעה האסלאמית. במדינה שכזו עתיד המיעוטים בסוריה רחוק מהבטחת זכויות לחופש דת ולחירות אזרחית. גם ביחס למדינת ישראל, העתיד על פי ההכוונה האסלאמית־סונית, שלה שותף גם ארדואן, אינו מבטיח יציבות. במסורת הסונית האחיזה בדמשק נחשבת למדרגה שפותחת את הדרך לירושלים.
הכישלון הנורא בבוקר 7 באוקטובר מחייב את צה"ל ומדינת ישראל ללמוד לעומק את השראת האמונה האסלאמית על מתווה קבלת ההחלטות של האויבים.
זה הרקע להיגיון שמוביל את מגמות הפעולה של מדינת ישראל בסוריה, מתוך ההבנה שלהשגת ההישג הנדרש ישראל חייבת לפעול באורח יצירתי, מעבר למרחבי הנוחות של חומות הווילה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו