חז"ל בתבונתם לימדו "ביום שאדם עולה לגדולה נמחקים כל עוונותיו". הם ביקשו ללמד על פתיחת דף חדש של זכויות או חובות בעלייה לגדולה, ועל האפשרות להשתנות ולצמוח לשיעור קומה חדש.
עם זאת המון נשאר תלוי בניסיון המצטבר ובתבונת השנים שאדם בתפקיד הנהגה מביא עימו לתפקיד. אייל זמיר שיענוד מחר (רביעי) את דרגות הרא"ל מביא עימו התנסות מוצלחת ארוכה ומגוונת בכל הממדים הנדרשים.
נוסף על כל תפקידי הפיקוד בשדה שעבר בהצלחה - ממפקד מחלקה ועד סגן הרמטכ"ל, מזכיר צבאי לראש הממשלה, כולל בתקופת "צוק איתן", וזכה להתנסות במוקד המתח המתקיים תמיד בין דרג מדיני לדרג צבאי. באופן ייחודי הוא עבר את התפקיד המורכב הזה בממלכתיות ראויה בלי שדבק בו רבב של הטיה פוליטית.
בשנתיים האחרונות במילוי תפקיד מנכ"ל משרד הביטחון, למד מקרוב את מורכבות ההתנהלות בצידה השני של הקומה ה־14 בין לשכת הרמטכ"ל ללשכת שר הביטחון. בשנתיים בהן היו אתגרים רבים הוא ניהל בתבונה וביעילות האופיינית לו את מאמצי הרכש לאמצעי לחימה מול הממשל בארה"ב.
במקביל ניהל וכיוון את מגמות ההצטיידות מול התעשיות הביטחוניות בישראל, שבין היתר כללו את הדרישה לשוב לייצור מקומי עצמאי של תחמושת בהספק נדרש. על כך זכה כמועמד לתפקיד הרמטכ"ל לתמיכה חסרת תקדים של בכירי מערכת הביטחון לשעבר, בהם גם שרי ביטחון. בהכרה בכך בנקודת הכניסה לתפקיד, זכה רא"ל זמיר לתמיכה לאומית רחבה. גם הציפיות ממנו גבוהות ביותר, ולא יהיה פשוט לממש את כולן, בוודאי לא בחודשים הראשונים.
זמיר מקבל את הפיקוד בתקופה רוויית אי־ודאות בכל הזירות. בכל אחת מזירות הלחימה, מעזה עד לבנון מיו"ש ועד סוריה ואיראן, אין לפי שעה אופק ליציבות. לשם ההשוואה, כאשר רא"ל מוטה גור קיבל את הפיקוד על צה"ל באפריל 1974 לאחר משבר מלחמת יום הכיפורים - אמנם היה זה בעיצומה של מלחמת התשה בסוריה - אבל אופק סיום המלחמה במגמת הסדר מול מצרים וסוריה בהובלת ארה"ב, היה בהיר.
באתגר אי הוודאות, הרמטכ"ל הנכנס יהיה חייב להתמקד במקביל גם בגיבוש אישי מחודש לתוכניות המלחמה המיידיות, וגם לשיקום היחידות בכל הקשור לסטנדרטים של כוננות, משמעת מבצעית והעלאת כשירות טכנית לוגיסטית. האתגר חסר תקדים, ועימו גם ההזדמנות למימוש השפעה אישית מהירה יחסית.
כמפקדו לשעבר של אייל זמיר בהיותו מג"ד תחת פיקודי בחטיבה 7 ובהיותו מח"ט 7 תחת פיקודי באוגדה 36, אני מאמין בסגולותיו למלא את הציפיות הגבוהות. הוא ניחן באיתנות אישית, בקשיחות מלווה באצילות חברית. תמיד ידע לעמוד על דעתו ללא מורא מסמכות בכירה, ותמיד השכיל לבנות יחסי אמון בינו לבין המפקדים שמעליו. כלפי פקודיו ידע לתבוע הישגים גבוהים במנהיגות בעלת עוצמה, אך מעולם לא כוחנית.
צמיחתו של זמיר בדרגי השדה ה"אפורים" בחיל השריון מביאה לתפקיד הרמטכ"ל משב רוח של מסורת צבאית קלאסית שהביאה לצה"ל את ניצחונותיו במלחמת ששת הימים ויום כיפור. צה"ל זקוק בימים אלה לשיבה אל מקורות היסוד של תורת לחימה בסיסית ונורמות של משמעת צבאית. בהיבט הזה רא"ל זמיר הוא האדם הנכון בעיתוי הנכון. בשעה גורלית זו עם ישראל מייחל ומתפלל להצלחתו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו