"אנחנו כאן כדי למנוע מהאויב לחזור": חטיבה 188 נלחמת בשלוש זירות

גדודי השריון הסדירים של "עוצבת ברק" פרוסים בימים אלה מכתר החרמון ועד רצועת עזה • סא"ל שינדלר, מג"ד 74, משתאה מפסגת ההר המושלג: "לא האמנו שנהיה בסוריה" • סא"ל כץ, מג"ד 53, מתגאה בהרס תשתיות בלבנון "בנחישות של 200 קמ"ש" • ואילו סא"ל ברלב, מג"ד 71, מדווח מעומק הרצועה: "האויב מגיח - ומושמד"

לוחמי העוצבה מעל נהר הליטני בדרום לבנון. צילום: דובר צה"ל

בכמה חזיתות ישראל נלחמת? מומלץ להתעניין אצל חטיבה 188 ("עוצבת ברק") של השריון: גדוד 74 שלה נמצא כרגע בכתר החרמון (החרמון הסורי), גדוד 53 בעומק לבנון, גדוד 71 מתמרן ברגעים אלה בצפון רצועת עזה, ואם יצטרכו עזרה גם בתימן - הם כנראה יאלתרו.

"תשאל את הלוחמים, הם גאים שהם בגדוד ובחטיבה שמתמרנים בכל החזיתות", אומר סא"ל עומר ברלב (33), מפקד גדוד 71, שנמצא כעת בצפון הרצועה, "זה מראה שהגדודים במקומות הכי חמים ושסומכים עליהם".

גדוד 71 היה בלבנון, אבל הוזעק דרומה לאחר שחמאס חזר להרים ראש. סא"ל רועי כץ (32), מפקד גדוד 53, נשאר בצפון ונמצא כעת עם חייליו בעומק לבנון, ואילו סא"ל אורן שינדלר (37), מפקד גדוד 74, זכה לכבוד ועבר עם הגדוד לצד הסורי.

סא"ל ברלב. "שומרים על מורל גבוה", צילום: שחר דביר

"מי האמין שנהיה בסוריה?! היסטוריה וגאווה", משוכנע סא"ל שינדלר. "בשונה מלבנון ומעזה, פה עד לרגע האחרון התקשינו להאמין, אף שהתרגלנו להפתעות. נראה שוותיקים כמוני מתלהבים הרבה יותר מהצעירים, כי אנחנו התכוננו לפני שנים למלחמה בסוריה, וכעת רואים בעיניים את ה'פיתות' (המוצבים, א"ל) והטנקים".

ספר על הנוף מהחרמון הסורי.

"מטורף. רואים את הר הלבנון והרי השוף ואת הבקאע. עכשיו ספציפית בקושי רואים את קצה הרכב בגלל ערפל, אבל בימים עם ראות אתה רואה את דמשק, וההבדל המשמעותי הוא שאתה מתצפת על אזורים בלבנון שלא יצא לך לראות. עוצר נשימה".

סא"ל ברלב, מג"ד 71: "כשאתה שואל מ"פ אם הוא יכול להישאר עוד חודש או חודשיים בלי לצאת הביתה, הוא עונה שזו זכות גדולה. הם מבינים שיש עוד חטופים, ושחמאס טרם הושמד"

יצא לכם לפגוש אזרחים?

"פוגשים אוכלוסייה ומשתדלים לאפשר לה להמשיך בחייה. לא יצא לנו לפגוש חמושים, ומקווה שגם לא ייצא. פגשנו תושבים ששאלו אם אפשר להסתפח לישראל, אבל הבהרנו שזה לא תפקיד הצבא".

איפה, מכל הגדודים, הכי יוקרתי להיות כעת?

סא"ל שינדלר משיב: "לא יודע, אני רק מציין שהייתי בכל הגזרות", וסא"ל רועי כץ ממהר לענות ממעמקי השטח הלבנוני: "היכן שנמצא גדוד 53 - ככה נקבעת היוקרה".

סא"ל שינדלר. "היסטוריה וגאווה", צילום: שחר דביר

"המשימה ברורה"

סא"ל כץ שוחח איתנו בזמן שגשם טפטף על חייליו, שהמשיכו לעבוד על כשירות הטנקים בעומק לבנון. "אנחנו כאן כדי לא לאפשר לאויב לחזור למקומות שהגדרנו כמחוץ לתחום, ואוכפים זאת בשטח", מספר מג"ד 53.

"זו לא אותה הגנה שביצענו ב-6 באוקטובר. אנחנו ממשיכים לטהר את הסביבה, פושטים בוואדיות, מגלים אמל"ח ומשמידים גישה לתשתיות. זה מאפשר לנו לייצר עוד שכבת ביטחון לתושבי הצפון".

אין שחיקה אחרי לחימה ארוכה כל כך?

"זה נשמע מוזר, אבל הנחישות על 200 קמ"ש. לצאת מכאן דרך אחד מיישובי הצפון ולראות תושב זורק זבל לפח, כי הוא מתכוון לחזור הביתה - אין הרגשה טובה מזו. שמעתי סיפורים מאבי על הבוץ הלבנוני, אבל נערכנו בהתאם. אז החיילים קצת מלוכלכים, אבל יש פתרונות טובים. איך הלוחמים אומרים? 'נבטיח שאנחנו עושים משהו כדי שילדינו לא יצטרכו לחזור'".

סא"ל כץ, מג"ד 53: "לראות תושב באחד מיישובי הצפון זורק זבל לפח, כי הוא מתכוון לחזור הביתה - אין הרגשה טובה מזו. איך הלוחמים אומרים? 'אנחנו עושים כדי שילדינו לא יצטרכו לחזור'"

סא"ל כץ היה אמור להיכנס לתפקידו בקיץ האחרון, אבל השתלב בעמדת המג"ד בחודש נובמבר 2023, אחרי שקודמו בתפקיד, סא"ל סלמאן חבקה ז"ל, נפל בקרב, ואחריו הגדוד איבד שמונה לוחמים נוספים.

סא"ל כץ. "נמצאים במקומות הכי חמים", צילום: שחר דביר

"המשימה ברורה, והמשפחות השכולות הן חלק בלתי נפרד ועוזרות במקרים רבים להרים את הראש ולהמשיך", אומר המג"ד. "לאבד מפקד נערץ כמו סלמאן ואחריו שמונה לוחמים זה קשה, אבל המשימה שלנו ברורה".

קשה בקרב, קל בהפסקת האש

גדוד 53 עובד קשה בלבנון, אבל באופן הרבה פחות אינטנסיבי מאשר בעבר, בשל הפסקת האש. גם בסוריה גדוד 74 נמצא בהגנה קדמית, מה שאי אפשר לומר על גדוד 71, שממוקם כעת ברצועת עזה. "לחיזבאללה יש כנראה יכולות טובות יותר מלחמאס, אבל בקושי פגשנו אותם כשתמרנו בצפון", אומר סא"ל עומר ברלב, מג"ד 71. "ברצועה קיים יותר חיכוך ויש עוד לחימה. כאן המשימה מאתגרת יותר".

זו לחימה של ממש?

"הרבה פחות מבעבר, אבל היא עדיין קיימת. יש לצה"ל שליטה מבצעית טובה על השטח, אבל האויב מגיע מדי פעם וצריך למצוא אותו ולהשמידו. זו עבודה שמשלבת כוחות חי"ר, שריון, הנדסה וחיל אוויר".

כמג"ד, אתה מעדיף ימים רגועים או אקשן?

"מעדיף את מה שקורה עכשיו, כי זה מוציא מהגדוד את מלוא היכולת והעוצמה. שומרים אצלנו על מורל גבוה, וכשאתה שואל מ"פ אם הוא יכול להישאר עוד חודש או חודשיים בלי לצאת הביתה, הוא עונה שזו זכות גדולה. הם מבינים שיש עוד חטופים ושחמאס טרם הושמד".

כוחותינו ברצועת עזה. הוזעקו דרומה לאחר שחמאס חזר להרים ראש, צילום: דובר צה"ל

גבורת הנשים

שלושת המג"דים נשואים. עומר מתגורר בתל אביב עם אשתו עדי. רועי גר בגליל התחתון, אב לילד ומצפה עם אשתו אלית לבת נוספת בקרוב. אורן מתגורר בשרון ונשוי למיטל, קצינה בקבע, והשניים הורים לשלושה ילדים.

"אחרי יותר משנה של לחימה גם אנחנו רוצים קצת נחת", נאנח שינדלר, ממרומי החרמון הסורי.

סא"ל שינדלר, מג"ד 74: "אשתי עושה עבודה מדהימה שמאפשרת לי להיות כאן, אבל אחרי יותר משנה של לחימה גם אנחנו רוצים קצת נחת, להיות רגע בבית ולראות את הילדים"

נַחַת או לנוח?

"גם לנוח וגם רגע להיות בבית, לראות את הילדים. אשתי עושה עבודה מדהימה שמאפשרת לי להיות פה, ובמקביל ממשיכה את עבודתה בצבא. אנחנו מקווים שיבואו ימים רגועים יותר, וגם נחזק נקודות שנחלשו קצת בתקופה האחרונה".

רועי: "אשתי לביאה, היא מתמודדת בצורה שאני לא יודע אם הייתי מסוגל לה".

עומר קצת נאנח כשמזכירים את הבית: "אשתי אמרה שאם היה לנו ילד, זה לפחות היה מעסיק אותה יותר בימים שהיא לבד. אבל היא הגיבורה, מבינה שאני נמצא במשימת חיי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר