מעולם לא היתה ציפייה ציבורית כל כך גדולה לפרסום תחקירים צה"ליים. ככה זה במלחמה שנמשכת כבר כ־15 חודשים, שהתחילה מהגדול שבמחדלי מערכת הביטחון (ולא רק) באותה הפתעת חמאס בבוקר שבת 7 באוקטובר, ומאז הפכה למלחמה רב־זירתית, אזורית, עם שבע חזיתות קרובות ורחוקות.
המלחמה הביאה לראשונה לעימות צבאי ישיר מול איראן, לפגיעה משמעותית בשני ארגוני טרור שבשנים האחרונות היו ליעדים ומטרות בעדיפות של כל גורמי הביטחון עד כדי הוצאתם מכלל סיכון בעתיד הקרוב (לפחות).
לאורך החודשים מתחילת המלחמה, כמעט כתגובה מיידית ללא מעט שאילתות וסוגיות, עונה דובר צה"ל כי "צה"ל מתחקר את אירועי 7 באוקטובר, וכשאלה יושלמו הם יוצגו בשקיפות לציבור...".
למעט ניסיון בודד ולא מוצלח (בלשון המעטה) של "תחקיר בארי" (יולי 2024) - תחקיר חלקי, נטול מסקנות ולקחים שהותיר יותר סימני שאלה מתשובות - לא ראינו ולא קיבלנו הצצה לתחקירים שמקיים צה"ל, ולפחות בחודשים האחרונים הושלמו לא מעט תחקירים בזרועות ובאגפי המטה הכללי.
במהלך החודשים האחרונים נעשו שגיאות רבות, בעיקר מצד צה"ל, אך גם מצד הדרג המדיני, שהפכו את התחקירים לכלי ניגוח הדדי, לפגיעה באמון הנושאים המתוחקרים והעמקת משבר האמון ההדדי שממילא נמצא בשפל שלא זכור כמותו.
מקצת מהשגיאות שנעשו, שאילולא היו נעשות ייתכן שהיינו כיום במקום אחר:
1. הצבא היה צריך לסיים ולהציג לפחות חלק מהתחקירים ביוזמתו באופן מדורג, בוודאי מהשלב שבו המלחמה פחתה בעצימותה.
2. בחירת "תחקיר בארי" כראשון התחקירים להצגה גרמה לתוצאה הפוכה - פגיעה באמון של התחקיר ככלי לבירור העובדות (אמת) והצגת מסקנות ולקחים ליצירת אקלים לשיפור.
3. הרעיון של הרמטכ"ל למנות צוות מומחים חיצוני, נטול עכבות או כוונות (בראשות הרמטכ"ל לשעבר שאול מופז), היה נכון, אך הדרך שבה נעשה הדבר, ללא תיאום עם שר הביטחון (לפחות), גרמה לחשדנות מצד הדרג המדיני שסיכל את הרעיון.
4. יצירת הזיקה בין השלמת התחקירים לבין הדיון בעתידם וקידומם של קצינים בכירים הוא נכון. לא כך היה הדבר במרבית המקרים, במקרה של ראש אמ"ן (אלוף שלומי בינדר) השלמת תחקיר מהירה על חטיבת המבצעים ואגף המבצעים כדי לנקות את חלקו ותפקידו במחדל שבת בבוקר, הותירה סימני שאלה רבים - אם הושלם תחקיר אגף המבצעים/חטיבת המבצעים - מדוע לא הוצג לציבור?
איך זה הושלם תחקיר ממוקד על רח"ט מבצעים מנותק מתחקיר מבצעי כולל? פרט אליו עוד היו שורת מינויים עם הטלת ספק, שניים כאלה לא אושרו לאחרונה על ידי שר הביטחון.
5. הצבת קצינים בכירים המעורבים ישירות במחדל כחלק מצוותי התחקיר - כך היה בתחקיר אגף המודיעין עם קצין המודיעין של פיקוד הדרום, שרק לאחר החשיפה התקשורתית והלחץ שנוצר הוחלף בסופו של דבר.
6. דרישתו של שר הביטחון לסיים את תחקירי הלילה שקדם לשבת 7 באוקטובר ולא לתחקר ולהציג את מה שקדם לכך - הרי אותו לילה לא "נולד" בחלל ריק, וקדמו לו חודשים ושנים שהביאו לאותו רגע. המיקוד באותו לילה בבחינת סימון המטרה הברורה – מיקוד באשם העיקרי, הרמטכ"ל וצה"ל, ובכך לייתר את העיסוק בכל מה שקדם לאותה שבת ארורה. שגיאה גדולה.
אפשר להמשיך ולמנות עוד שגיאות וטעויות בדרך להשלמת תחקירי המלחמה, על מה שהוביל לפתיחתה, על ההיערכות שלא היתה ועל ניהול המלחמה עצמה.
לבסוף יושלמו התחקירים, שיצביעו על כשלים ומחדלים, בכירים במערכת הביטחון יממשו את נטילת האחריות מתחילת המלחמה ויסיימו תפקידם, אבל האם באמת תתקיים למידה והפקת לקחים בלי החלק המשלים של הדרג המדיני וחלקו? עד אז נמשיך להמתין לתחקירי צה"ל, ובכל חשיפה להיות מופתעים מגילוי של עוד ליקוי או מחדל. הרמטכ"ל יסיים את תפקידו, ואז מה?
הכותב שירת כמפקד מערך ההגנה האווירית וכיום משמש יועץ אסטרטגי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו