המוצבים מיושנים, ומלאים בזבל, מדים ישנים, מכשיר קשר שבור, ולא מעט מסמכים ודפים בערבית מתעופפים ברוח. צילום: לילך שובל

מחברת לימוד עברית במוצב הנטוש של אסד: כתבת "ישראל היום" עם הכוחות בסוריה | תיעוד מיוחד

54 שנים אחרי - כוחות צה"ל נכנסו למרחב החיץ בגולן הסורי והשתלטו על המוצבים שננטשו בחופזה על ידי צבא אסד • הכניסה הקרקעית בוצעה ללא ירי, כשהתושבים המקומיים שנותרו באזור קיבלו את הנוכחות הצבאית בשלווה יחסית • בין השלל שנמצא במוצבים - מחברת של חייל סורי שלמד עברית, ובה מילים צבאיות בסיסיות

[object Object]

בלי ירייה אחת: הכניסה לשטח סוריה מלאה בנוסטלגיה. דרך הצירים שבהם אנו חוצים את הגבול ונכנסים למרחב החיץ, פרץ לפני 51 שנים הצבא הסורי לשטח לישראל במלחמת יום הכיפורים. מאז הסכם הפרדת הכוחות ב-1974 צפו לוחמי צה״ל על תל כודנא, שאליו נכנסנו הבוקר בשיירה ממוגנת, רק דרך משקפות ובאמצעות תצפיות. כעת, בתחילת השבוע, בתוך שעות ספורות, השתלט הצבא על מרחב החיץ כולו מצפון רמת הגולן ועד דרומה.

תיעוד מיוחד: כתבת "ישראל היום" בסוריה עם כוחות צה"ל // לילך שובל

את הנסיעה לתל הגבוה אנו מתחילים מאלוני הבשן, שם פוגשים אותנו לוחמי החטיבה המרחבית 474 של האוגד. נדרש שכפ״צ. קסדה - רק מרגע חציית הגבול עד ההגעה ליעד. חלק מהצירים המשובשים שעליהם נוסע הטיגריס הממוגן שמוביל אותנו, נסללו בימים האחרונים ממש, כדי לאפשר לכוחות לנוע פנימה במהירות ובנוחות. לאחר חציית ״קו החביות״ אנו מגיעים לגדר, ומשם נכנסים לסוריה.

אדישות וחיוכים לנוכחות הצה"לית בסוריה

בדרך למוצב הסורי בתל כודנא אנו עוברים דרך אזור כפרי, ובו תושבים מקומיים שמתפרנסים בעיקר מחקלאות ומרעיית צאן. מי שלא נמלט מהאזור, מקבל באדישות את הנוכחות הצה״לית, ולעיתים אף בחיוך. בשבועות ובחודשים האחרונים, צה״ל התמודד שוב ושוב עם ניסיונות של אותם רועי צאן להתקרב לגדר, שכן בחסותם לעיתים התקרבו גם גורמים עוינים.

סוריה, צילום: לילך שובל

חלק מהאוכלוסייה זוכרת לצה״ל חסד, שכן כידוע, לפני כעשור הצבא סייע למקומיים גם בטיפולים רפואיים ובציוד הומניטארי, ועל פי פרסומים זרים, גם באמצעי לחימה. בדרך אנו עוברים דרך מוצב של האו״ם שלמרגלותיו פאנלים סולאריים. למרות שינוי המצב הבסיסי בסוריה, והעובדה שצבא אסד אינו קיים עוד, כוחות האו״ם נשארים בינתיים בגזרה, ולוחמי צה״ל מסייעים להם ומגנים עליהם במקרה הצורך.

באזור שאליו אנו נכנסים נמצאים לוחמי גדוד 101 של הצנחנים, שהיו בחופשת התרעננות בביתם לאחר שלחמו במספר כפרים בלבנון, ביניהם אל-חיאם, לאחר שלחמו תקופה ממושכת במספר גזרות ברצועת עזה.

בלי ירייה אחת: הכניסה לשטח סוריה מלאה בנוסטלגיה, צילום: לילך שובל

הם הוקפצו מביתם ביום שבת, לקראת הכניסה הקרקעית לסוריה, אך משיחה קצרה איתם עולה כי ההקפצה לא הפתיעה אותם, לאחר שנה של הקפצות בלתי פוסקות ומשימות מתחלפות. הפעם, לפחות, הם נכנסו לשטח אויב מבלי לירות אפילו ירייה אחת, ונכון לרגע זה לא מתמודדים עם איום או לחימה כל שהיא.

מוצבים מיושנים, מכשיר קשר שבור, ולא מעט מסמכים

מפסגת תל כודנה ניתן לראות מצד אחד בבירור את שטח ישראל, את השבשבות המסתובבות ואת היישוב יונתן. מצידו השני של התל נפרסת רמת הגולן הסורית, כמו גם תל אחמד א-שרקי, שגם הוא מוצב סורי ישן שלוחמי צה״ל השתלטו עליו.

המוצבים מיושנים, ומלאים בזבל, מדים ישנים, מכשיר קשר שבור, צילום: לילך שובל

המוצב עצמו מיושן מאוד. סביבו תעלות לחימה הדומות מאוד לתעלות לחימה שנותרו בצידו הישראלי של הגבול. המוצבים מיושנים, ומלאים בזבל, מדים ישנים, מכשיר קשר שבור, ולא מעט מסמכים ודפים בערבית מתעופפים ברוח. בכניסה לאחד ממבני המוצב מצאנו מחברת ורודה, כנראה של אחד החיילים, שבאמצעותה ניסה כנראה ללמוד עברית. מעבר למילים בסיסיות כמו "אנחנו", "אתם", "הם", מופיעות במחברת מילים כמו "צבא", "דיוויזיה", "גדוד", "פלוגה", ועוד.

הזבל והדפים המתנופפים הם עדות לכך שהצבא הסורי נטש את המוצב ביום שישי בתוך זמן קצר. הלוחמים הסורים כונסו, קיבלו פקודה להתקפל, ועזבו בתוך זמן קצר. 24 שעות לאחר מכן, כבר נכנסו למקום כוחות צה״ל והשתלטו עליו מבלי שנאלצו, כאמור, לירות אפילו יריה אחת.

תמונת אסד במוצבים בסוריה, צילום: לילך שובל

מאז הכניסה, הצבא מתחיל להתבסס במקום, אבל עד שיוכנסו לשטח מכולות וציוד, החיילים ישנים על מזרונים פשוטים בתוך המבנים הנטושים. כשהגענו, חלקם היו עסוקים במשימה המבצעית, ובעיקר תצפית על האזורים המיושבים הסמוכים כמו גם על איזורים מרוחקים יותר כדי לוודא שאף אויב באמת לא מתקרב. אך רוב החיילים נחו, עשו אימוני כושר, וחלקם אפילו עסקו בהקמת מדורה.

להספיק כמה שיותר לפני החורף המתקרב

בניגוד לפגישות קודמות שלי עם לוחמים בעזה ובלבנון במהלך השנה האחרונה, הפעם הלוחמים חששו מאוד להצטלם ולא רצו ששמם יתפרסם. הסיבה, לטענתם, היא בית הדין הבינלאומי בהאג, וחששם שלא יוכלו לטוס לחו״ל פן ייעצרו.

מחברת לימוד עברית בשטח סוריה, צילום: לילך שובל

בדרך חזרה עוברים בדרך שפרצו כוחות הנדסיים של הצבא, שנותרה בינתיים לא סלולה. אם צה״ל יישאר פה עוד תקופה, היא תיסלל כדי לאפשר כניסת והוצאת כוחות וציוד, בטח בזמן החורף הקשה שמשתולל בגולן.

אני עוברים גם דרך המכשול "מזרח חדש", שהוא תעלת נ״ט ארוכה ולצידה סוללות עפר, שנחפרת על "קו החביות". המכשול נועד  למנוע מכלי רכב עם חמושים לדהור במהירות לשטח ישראל, כחלק מלקחי 7 באוקטובר. מי שירצה לעבור את המכשול יצטרך להביא כלי הנדסי כדי לסלול דרך למעבר, פעולה שתארך 40 דקות עד שעה לפחות, זמן קריטי שיאפשר במקרה הצורך הקפצת כוחות.

לוחמי צה"ל בסוריה, צילום: לילך שובל

נציין כי בניית המכשול החלה כבר לפני תקופה, אך התנהלה בעצלתיים, וכעת העבודות הואצו. ההערכה היא שניתן יהיה להשלים את הקמתו בתוך כשנה או מעט יותר. כרגע חפירת המכשול מתבצעת במהירות, במרוץ נגד הזמן, כדי להספיק כמה שיותר לפני החורף המתקרב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו