נפילת משטר אסד: בשורה טובה או רעה לישראל?

נפילת משטר בשאר אסד בסוריה שימחה רבים בישראל ובמזרח התיכון - זאת בשל המפלצתיות של המשטר שחולל פשעי מלחמה נוראיים, נוסף על העוינות העמוקה שלו למדינות האזור והישענותו על איראן.

אולם כעת עולות שאלות סביב היום שאחרי: כיצד תראה המדינה? האם תהיה מתונה ותתנהל במרחב הערבי בהגינות ובמתינות, או שהמורדים יקימו משטר אסלאמי בסגנון האחים המוסלמים? האם יהיה זה משטר מכיל או עוין לישראל? מה יהיה יחס המשטר החדש למאבק הפלשתיני ביהודה, שומרון ועזה? האם סוריה תישאר מדינה אחת, או שתתפרק לשורת מדינות קטנות: דרוזית, עלווית, כורדית וסונית?

את השאלות הללו הפנינו לד"ר מיכאל ברק, חוקר בכיר במכון למדיניות נגד טרור ICT ומומחה לאסלאם קיצוני באוניברסיטת רייכמן. ד"ר ברק ציין כי בעתיד הקרוב והבינוני, נפילת המשטר הסורי היא בשורה טובה לישראל, לירדן ולאזור כולו.

"יש המון יתרונות בנפילת משטר אסד," הוא אומר. "יש כאן ממש מעין פורים שני, כי המן האיראני נחלש. כעת תהיה החלשה גדולה מאוד במקורות המימון של חיזבאללה, המיליציות השיעיות ואיראן עצמה".

המומחה מוסיף כי עד כה היו הברחות של סמים דרך סוריה לירדן, משם למפרציות ולאירופה, כאשר אחד הגורמים המשמעותיים בהברחות אלו היה אחיו של הנשיא, מאהר אסד. הפסקת נתיבי ההברחה תקטין את הנזקים לירדן ואת יכולת הארגונים השיעים לפעול באזור.

בטווח הקרוב והבינוני, לדברי ד"ר ברק, ישראל ושאר המדינות המתונות ששכנות לסוריה הרוויחו מאוד. עם זאת, בנייתה מחדש של סוריה תלויה באופן משמעותי בדמותו של אבו מוחמד אל-ג'ולאני, מנהיג ארגון המורדים המרכזי "הייאת תחריר א-שאם". אל-ג'ולאני עבר שורה של שינויים, מהקמת סניף דעאש בסוריה דרך הקמת סניף אל-קעידה ועד לניסיונות להציג פנים מתונות יותר בכדי לאחד את כוחות המורדים.

אם כן, השאלה המרכזית היא האם ניתן להאמין לפנים החדשות של אל-ג'ולאני. האם מדובר בשינוי אמיתי או בטקטיקה דומה לזו של הטליבן, שהציגו תחילה חזות מתונה ורק לאחר מכן החילו דיכוי וחוקי שריעה קיצוניים?

"בארגון יש כ-1000 לוחמים זרים, לוחמים אוזבקים, צ'צ'נים, אוייגורים, טורקמנים, כמה בריטים גם. והשאלה היא כרגע האם הכוח הזה ישתלב בשלטון, מה שכמעט לא סביר", טוען ד"ר ברק, "או שהם יעברו לזירות ג'יהאד אחרות ואולי יהפכו לשכירי חרב של ארדואן".

בנוגע לאפשרות התפרקות סוריה, ד"ר ברק העריך כי הסיכויים נמוכים: "אל-ג'ולאני כבר הכריז שהוא רוצה ריבונות על כל המדינה ורואים גם בריחה של עלווים לעיראק. אולם יתכן שיהיו אוטונומיות או מקומות עם עוצמה מקומית. אולי הכורדים יהיו בעלי כוח, הדרוזים ועוד", אמר.

לדברי המומחה, ארגון דעאש מהווה גורם משמעותי נוסף במגרש. הארגון קורא לאל-ג'ולאני "בובה טורקית" ואינו רואה בו אסלאמיסט אמיתי. עולה השאלה האם יתחיל לבצע פיגועים או ינסה להשתלט על נתח מהמדינה.

בהקשר הטורקי, הוא מסביר: "ברור שכדאי לשמור על קשר טוב עם טורקיה ולפעול מולה בערוצים שכן ניתן. אמנם משטר ארדואן הטיל סנקציות על ישראל מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, והוא גם מחזיק בשטחו חכמי דת תומכי חמאס. מאידך, יש לו קשרים דיפלומטיים איתנו שלא נותקו, ולהערכתי אחרי סיום המלחמה הסנקציות הכלכליות יבוטלו. כמו כן, לנאט"ו ולטראמפ תהיה השפעה גדולה על המצב החדש בסוריה".

לגבי המבנה הפוליטי העתידי, הוא מציע אפשרות של חוקה בסגנון המצרי - שבה לשריעה יש מקום מרכזי אך לא בלעדי, תוך הצגת פנים מתונות למערב.

לסיכום, ד"ר ברק מדגיש: "כרגע המצב מאד טוב לישראל, יש כאן פגיעה קשה בציר האיראני שטובה ומייצבת את כל האזור. לגבי הטווח הארוך, על ישראל לעקוב אחר המתחולל ולפעול עם בני בריתה באזור ובעולם כדי להשפיע על המשטר כך שלא יהווה איום עלינו".