הפגנה בגשר המיתרים בירושלים על הארכת מעצרו המנהלי של דנינו . צילום: ללא קרדיט

מעצר מנהלי: כלי דרקוני, מפחיד ובעייתי ביותר

תחת הנהגתו של שר הביטחון הקודם, יואב גלנט, הכלי הקיצוני הזה הפך לשיטה • האסקלציה המטורפת במספר הצווים מעלה את השאלה האם אכן מדובר בפצצות מתקתקות או בשיטה להסרת גורמים מטרידים מהשטח, ולהרגיע את האמריקנים והאירופאים על הדרך

[object Object]

"מעצרים מנהליים זו עצלנות טהורה", אמר לי השבוע גורם מוכר בהתיישבות. "במקום לגבש תשתית ראייתית ולהגיש כתב אישום, זורקים בן אדם בלי הוכחות לחצי שנה לכלא. אל תטעה, אני נגד מעצרים מנהליים לערבים. כל מנהיגי הטרור שחוסלו בצפון השומרון היו במעצר מנהלי, שוחררו, ויצאו מתודלקים עוד יותר לרצוח ישראלים".

ללא קרדיט

מעצר מנהלי הוא כלי דרקוני, מפחיד ובעייתי ביותר. מגיעים גופים ביטחוניים עלומים, בעלי היסטוריה של מניפולציה מתוקף תפקידם (וטוב שכך, מכיוון שמדובר באקט שלרוב משמש להגנת המדינה), וטוענים שאדם כזה או אחר הוא פצצה מתקתקת. לכן, הם אומרים, על שר הביטחון לחתום על מעצר מנהלי – בלי בית משפט, בלי כתב אישום, בלי הוכחות, בלי כלום. לכלא, וסמכו עלינו.

כל עוד מדובר היה בפצצות מתקתקות שהיה צורך להרחיקם כמה שיותר מהר מהרחוב היה זה הגיוני, אך תחת הנהגתו של שר הביטחון הקודם, יואב גלנט, הכלי הקיצוני הזה הפך לשיטה, בדגש על עצורים ישראלים. כל נער גבעות שסומן כבעייתי מבחינת גופי הביטחון הושלך לכלא ללא שום הוכחה גלויה. 31 עצורים כאלו נרשמו מאז כניסתו של גלנט לתפקידו ועד פיטוריו, יותר מאשר כל שנות קיומה של המדינה יחד.

איני מתכוון להגן על ישראלי שביקש לבצע פעולה אלימה, אך האסקלציה המטורפת במספר הצווים מעלה את השאלה האם אכן מדובר בפצצות מתקתקות או בשיטה להסרת גורמים מטרידים מהשטח, ולהרגיע את האמריקנים והאירופאים על הדרך. אסקלציה כזו משמעותה אחד משני דברים – או שיהודה ושומרון בשנה וחצי הפכה למקום של כאוס ואלימות מצד ישראלים, או שמישהו גילה שהוא יכול לעצור אנשים אקראית, בגלל שסגנונם אינו מתאים לו. או במונח המקצועי יותר "גורם מתסיס".

גלנט. אינפלציה של צווי מעצר מנהלי, צילום: שירה קינן

אכן ישנם גורמי קצה ביהודה ושומרון, שחלקם אף לא מתגוררים באזור, שמבצעים פעולות אלימות כנגד פלשתינים, אך הפתרון לחוסר משילות אינו פלסטר אגרסיבי ודרקוני, שנראה שרק מלבה את השטח ולא מועיל בדבר. הפתרון הינו חיזוק דרמטי של משטרת ש"י, על מנת שיפעלו למשול ביהודה ושומרון ומניעת כאוס – בכל צד, גזע, דת ולאום.

ממשלת הימין חרטה על דגלה, בוודאי לאחר הבחירה בטראמפ, את נושא הריבונות. זוהי ההזדמנות של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושל יתר חברי הממשלה להוכיח במעשים את רצונם. משטרת ש"י הוזנחה במשך שנים רבות, תחת שרים לביטחון פנים מכל המפלגות. זה הזמן לתקן את המעוות, לעצור את גורמי הקצה ולמנוע מהם לפגוע בחפים מפשע, ולהוכיח משילות מקצה לקצה. זו ריבונות אמיתית.

ישראל כ"ץ. הגיע הזמן לתקן את המעוות, צילום: יונתן זינדל/פלאש90

החלטתו של השר כ"ץ הגיונית והייתה צריכה להתקבל מזמן, אך כעת הגיע הזמן להשלים אותה בזרוע המשטרתית. אסור לנרמל אלימות בכל שטח מדינת ישראל, גם אם מדובר בגורמי קצה. על הממשלה לשים דגש על הנושא, למען תושבי האזור, ישראלים או פלשתינים, שהופכים לקורבנות של קיצונים מעטים, ולהנחיל משילות – על מלא.

ומילה על אלפי הפלשתינים שנעצרו בשנה האחרונה: ארגוני השמאל הקיצוני מיהרו לגנות את המהלך של שר הביטחון בטענה שאלפי פלשתינים נעצרו בשיטה זו בשנה האחרונה. במקרה של הפלשתינים, יש לזכור שמדובר ברובם באנשים עויינים, שביקשו לפגוע בישראלים תמימים. בחלק מהמקרים, נמנעו בדרך זו פיגועים קשים. לכן, במקרה של מחבלים שמהווים פצצות מתקתקות, ראוי שיעצרו במעצר מנהלי – ולאחר מכן שיוגש נגדם כתב אישום.

מחבלים עצורים בחאן יונס, צילום: ללא

יחד עם זאת, צודקים במידת מה אנשי השמאל בטענתם, מכיוון שגם במקרה של רבים מהפלשתינים יש סיכוי סביר שגורמי הביטחון ניצלו את הפרצה על מנת לחסוך לעצמם כאב ראש, ולא טרחו לגבש תשתית ראייתית מספקת. ראוי לצמצם את השימוש בכלי הזה למחבלים וודאים, פצצות מתקתקות שמסכנים חיים, ולא לעשות בו שימוש גורף ומיותר.

מעצר מנהלי, כפי שכבר נכתב פה, הוא כלי דרקוני, שצריך להשתמש בו במקרי קצה. בכל יתר המקרים, יש להגיש כתב אישום נגד המחבלים, להעמיד אותם לדין ולכלוא אותם להמשך חייהם. מעצר מנהלי למשך חצי שנה ואז שחרורם מוכיח ביותר מדי פעמים – מדובר בכלי שאינו יעיל, אינו הוגן, ואינו מונע טרור בצורה מספיק אפקטיבית לאורך זמן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו