מחיר המלחמה ואתגרי כוח האדם: רבע מההרוגים - מפקדים

שנה ויותר מחודש למלחמה הארורה, שהטילה ומטילה עומס כבד על המשרתים בחובה, בקבע ובמילואים, צה"ל ניצב בפני אתגרי כוח אדם חסרי תקדים. כבר כיום חסרים לצה"ל 7,500 לוחמים, 2,500 תומכי לחימה, ואם שירות החובה לא יוארך ל-36 חודשים, לא יעוגן בחוק מתווה שירות המילואים, ולא יוגדלו מקורות גיוס, צה"ל פשוט לא יצליח למלא את שורותיו.

צווי הגיוס לבני הישיבות בדרך: כמה יישלחו ולמי? כל הפרטים

הצורך המובהק להגדיל את מצבת כוח האדם בצה"ל נובע מהצרכים הביטחוניים שגדלו, ולא צפויים להשתנות דרמטית בטווח הזמן הנראה לעין, ומהכמות הבלתי נתפסת של חיילים שנהרגו ונפצעו במלחמה הזו. 793 חיילים נהרגו מאז תחילת המלחמה הארורה, 11 מהם רק בשבוע האחרון.

המספרים הללו לא כוללים את הרוגי שאר כוחות הביטחון (שב"כ, משטרה, ועוד), או את האזרחים שנהרגו. 370 מחללי צה"ל נפלו בלחימה בעזה, 40 בלבנון ו-10 נוספים במרחב הצפון. 5,346 חיילים נפצעו בקרבות ואושפזו, ועוד 11,944 פונו לבתי החולים אך לא אושפזו.

המספר הבלתי נתפס של הנופלים הותירו אחריהם 1,543 הורים שכולים, 2,569 אחים, 180 אלמנות, 27 אלמנות בהיריון, 507 יתומים. מבין ההרוגים, 385 חיילים בחובה, 141 בקבע ו-268 במילואימניקים. 25 אחוזים מההרוגים הם מפקדים, ארבעה מהם מח"טים, 5 מג"דים, 7 סמג"דים, 20 סמ"פים, 63 מ"פים, ו-67 מ"מים.

השורות יתמלאו רק ב-2032

אתגרי כוח האדם גדולים ורבים בכל המערכים. במערך הלוחם בשירות החובה, נכון לרגע זה, עומד צה"ל רק על 83% מהתקן שקבע לעצמו, וגם אם יוארך שירות החובה ל-36 חודשים באופן מיידי, רק 88% מהתקן יתמלא. גם אם שירות החובה יוארך ל-36 חודשים, רק ב-2032 יוכל צה"ל לומר שהוא ממלא 110% מהשורות, קרי, משאיר לעצמו קצת יתירות. אם שירות החובה לא יוארך, הרי שב-2032 רק 95% משורות המערך הלוחם תהיינה מלאות.

כדי להתמודד עם הבעיה באופן מיידי, מגייס צה"ל באופן אוטומטי את כל החיילים שמשלימים 32 חודשי שירות ל-36 חודשים באופן אוטומטי. אך הדבר יוצר "פקק" בהזנת חטיבות המילואים, שסובלות גם הן ממצוקת כוח אדם קשה.

נציין רק שלמרות הקושי הגדול, אובדן חיי האדם, בצה"ל מדווחים על עלייה במוטיבציה לשירות קרבי, דווקא ביחידות החוד המסתערות, וכתוצאה מכך, ירידה במוטיבציה במערכים לוחמים שאינם בחוד, כמו הגנה אווירית, תותחנים ופיקוד העורף.

אופציה נוספת להגדיל את מצבת כוח האדם בצה"ל היא כמובן לגייס צעירים נוספים, ולמעשה, להגדיל משמעותית את גיוס החרדים. צה"ל שם לעצמו יעד לגייס בשנתון הנוכחי 4,800 חרדים, יעד שאפתני מאוד מבחינת הצבא לאחר שעד כה התגייסו לצה"ל רק כ-1,800 חרדים מידי שנה.

אלא שכידוע, מתוך 3,000 הצווים שנשלחו לחרדים בסיבוב הקודם, התייצבו פחות מ-300 חרדים. בצה"ל מציינים עם זאת כי בשלישון הגיוס האחרון התגייסו לצה"ל כ-900 חרדים, הרבה יותר מ-520 החרדים שהתגייסו בשלישון המקביל אשתקד. יחד עם זאת, יעד הגיוס לשלישון זה היה 1,300 חרדים, ולכן מדובר רק ב-70 עד 75 אחוזים מהיעד. עד כה יצאו יותר מ-900 פקודות מעצר לחרדים שלא התגייסו.

חשש מעזיבת אנשי הקבע

סוגיה מטרידה לא פחות, שעסקנו בה לא מעט ב"ישראל היום", היא מערך הקבע. צה"ל נכנס למלחמה כבר עם משבר כוח אדם חמור מאוד, ועזיבה מרצון של קצינים בדרגות סרן ורב-סרן במספרים גבוהים מאוד. המלחמה עצרה את המגמה, אך אנשי הקבע, לא רק אלה הלוחמים, נשחקים וקורסים תחת העומס, משפחותיהם זועקות, ובניגוד לקמפיינים המשחירים שניהל נגדם משרד האוצר בשנים האחרונות, משכורתם נמוכה אפילו בהשוואה לארגוני הביטחון המקבילים, ואפילו ביחס למשטרה.

בצה"ל חוששים מאוד שברגע שהמלחמה תסתיים, תגבר מגמת העזיבה של אנשי הקבע, וצה"ל יידרש להתפשר על איכות האנשים, דווקא בשעה שבה צבא הקבע יצטרך לגדול משמעותית נוכח האתגרים הביטחוניים והצורך להקים יחידות ומסגרות שונות שיאפשרו לצה"ל להמשיך לפעול. מפקדים בכל החילות והזרועות מתריעים כבר חודשים על המשבר הממשמש ובא.

יותר מחודשיים מילואים בכל שנה

באשר לעולם המילואים, צה"ל יוצא מנקודת הנחה שהמצב המבצעי בעזה לא ישתנה, ובצפון המצב יישאר סטטי. על פי ההערכה הזו, צה"ל יזמן את אנשי המילואים שלו ל-72 ימי מילואים בשנה, מהם 5 ימי אימון, 57 ימי תעסוקה מבצעית, 2 ימי עיבוד, 3-5 ימי חזקה לכשירות, 5-7 ימי התארגנות לפרט. הכוונה היא ש-72 הימים הללו יבוצעו בפעימה אחת, כלומר, יותר מחודשיים של מילואים בכל שנה. המצב החוקי בישראל לא מאפשר זאת, ובצה"ל מדגישים שצריך לשנות את החקיקה כך שתאפשר 42 ימי מילואים בשנה, כ-70 ימים בהוראת שעה, ועד 90 ימים בצו שר הביטחון. מעבר לכך, יוצא למילואימניקים צו 8 במקרה הצורך.

על פי נתוני הממוצע של 2024, לוחמים ביצעו בממוצע 136 ימי מילואים, מפקדים 168 ימים, דרג קדמי 142 ימים בשנה האחרונה והדרג העורפי 121. מתוך תכנית 9 המיליארד שאושרה לטובת תגמול המילואים, מומשו עד כה 8.02 מיליאד שקלים, שחולקו בצורת של מענקים שונים לרבות מענקי קייטנות, חופשה, סיוע לסטודנטים, מענק משפחה ועוד. כן הופעלה תוך כדי המלחמה קרן סיוע שחילקה להם יותר מחצי מיליארד שקלים.

צה"ל פועל מאז תחילת המלחמה כדי להגדיל את כמות משרתי המילואים, אך מהנתונים עולה שכ-40,000 אנשי מילואים שהיו במצבת המילואים, מחציתם לוחמים ומחציתם תומכי לחימה, פשוט לא התייצבו אף שנקראו. מצד שני, כבר בתחילת המלחמה החזירו את עצמם לשירות כ-70,000 מילואימניקים שהיו בפטור משירות.

במהלך המלחמה הקים צה"ל מסגרות מילואים שונות, מתוך מאגר של 19,000 מילואימניקים שמוצו מתוך היחידות, 12,000 מתוך מאגר צו פוקד ומתחת לגיל 35 שהוחזרו רשמית למערכת, 11,000 מאגרי כוח אדם מטכ"ליים.

כדי להקים מסגרות לוחמות נוספות, בצה"ל מבקשים להאריך את גיל הפטור ממילואים ל-45, ובכך לשמור על גודלן הנוכחי של היחידות, ואת המילואימניקים החדשים שנכנסים למאגר, להציב כבר ביחידות חדשות.